הגבלת כהונת ראש הממשלה תחריב את הפוליטיקה הישראלית

קואליציית השינוי רצה כאחוזת אמוק לחקיקת חוק הגבלת הקדנציות לראשות הממשלה. האם לא יקום אחד ויבלום את החסידים השו(ע)טים כדי למנוע את האיוולת המהותית, את העיוות המוסרי ואת חוסר התועלתיות במהלך ההזוי הזה? האם האנטי-ביביזם מצדיק יצירת מרשמים קלוקלים לחסימתו ואו לתיקון הפוליטיקה? סליחה, אבל הגבלת קדנציות תביא רק חורבן על הפוליטיקה והממשל הישראלים. תרופה ודאי שאין כאן. וכי רוצים אנו למגר את המשחק הפוליטי לחלוטין? האם חפצים אנו להפקיר כליל את הדמוקרטיה הייצוגית ולהעבירה לידי כנופיות ביורוקרטיות? חונטות ממשליות? הכיצד עולה על הדעת להגביל את כהונת ראש הממשלה, כמנהיג הנבחר על ידי העם, ולהשאיר על כיסאו מנכ"ל ביורוקרטי שמכהן כבר 20 שנים במנכ"לותו?

מגוון הטיעונים הקשים לעיכול של חסידי האנטי-ביביזם וחוק ההגבלה עומד על שלושה עיקרים: ההגבלה תגביל את עוצמת ראש הממשלה, תעצור את תהליך המלוכניות והקיסרות שכביכול נוצרה כאן, תעודד תחלופה שלטונית ותצמצם את פוטנציאל השחיתות.

אפשר לבחון טיעונים אלו אחת לאחת ולרסקן בעיקר באמצעות עובדות.

ראשית, כמעט שאין דמוקרטיה פרלמנטרית שמגבילה את כהונת ראש הממשלה. ההיגיון ברור: חוקים המגבילים את חירות בחירתו של האזרח אינם חוקתיים, אלא אם יש בהן פגיעה ממשית בחוסן הדמוקרטי. אם האזרח מעוניין לשום עליו את נפלתי בנט לעשרים שנות כהונה, למי הזכות המוסרית או החקיקתית למנוע זאת, ומתוקף מה?

שנית, אם מישהו שכח, אז נזכיר כאן שאת ראש הממשלה אפשר להדיח בכל עת דרך הרשות המחוקקת ומשטר המפלגות שלה. זה טרם התרחש בארץ, כמו שאירע בבריטניה עם תאצ'ר ב-1990, אבל זה רק אומר שישנו שסתום ביטחון משטרי המאפשר הגבלת נצחיות השליטה של ראש הממשלה וזאת מבלי לשפוך את התינוק עם המים.

שלישית, מה הקשר בין יצירת מנהיגות חליפית להגבלת כהונת ראש ממשלה? ואם זה נעשה במתכוון: מה לא מוסרי שמנהיג אינו מעוניין ליצור יורשים? זהו מהותו של משחק שלטוני פוליטי. ביבי שולט 12 שנים? באירופה ישנם מנהיגים ששולטים זמן ארוך יותר או זמן ארוך מאוד (מרקל בגרמניה, רוטה בהולנד, הרפר בקנדה, קלרק בניו זילנד ואחרים). אז מה? והרי השמים לא נפלו.

חוק ההגבלה הוא הרסני כיוון שמעולם לא היו ראשי ממשלה שכיהנו בפועל יותר משתי כהונות. למעט ביבי כמובן. אדרבא, משך הזמן הממוצע של כהונת ראש ממשלה בישראל קצר יותר מזו של המנהיגות האירופאית.

סיבה רביעית, שחיתות אינה קשורה לפז"ם אלא לאופי האנושי. ואם יימצא פוליטיקאי שמעל וסרח בקדנציה הראשונה, אז נחליט להגביל את כהונתו לקדנציה אחת? ואגב, מחקרים אינם מוצאים הלימה מובהקת בין שחיתות שלטונית לפז"מ של נבחרים.

חמישית, גם ראש ממשלה בלתי מוגבל יוכל לעשות ביזנס עם טייקונים. הרי אם ידע שהוא מוגבל בזמן, ניתן להניח שהוא עלול מתישהו להזניח את חזונו לטובת דאגה להמשך החיים הטובים שלו באמצעות המגזר הפרטי.

שישית, הרפורמה לא מתאימה לישראל. כאמור, מרבית הדמוקרטיות הפרלמנטריות דוחות הזיה ממשלית שכזאת אבל אצלנו תמיד יש את מי לשנוא ולהפיל עליו חוקים חסרי היגיון. הגבלת כהונה היא מנגנון זר לדמוקרטיות פרלמנטריות, ובצדק. אנחנו לא הפדרליזם והמשטר הנשיאותי של אמריקה. העם הבוחר שלנו מעוניין במנהיג ואסור לשלול ממנו את זכות הבחירה באמצעים טכניים. את ראש הממשלה צריך להחליף בקלפי.

חוק ההגבלה עלול גם לפגוע ברציפות השלטונית. סוגיית הרציפות חלה על חוקי הכנסת. מדוע לעצור אותה בלשכת ראש הממשלה?

למרבה הצער, מעת לעת מעלים פרשנים ופוליטיקאים הצעות מוזרות לתיקון המערכת הפוליטית. כך קרה עם חוק הבחירה הישירה. מן הסתם, חוק הגבלת הכהונה לא יוכר כחוק יסוד ועל כן דינו להיות גמיש. כלומר, ממשלה אחת חושבת כך והאחרת תשנה הכל. האם בזאת אנו חפצים?

ד"ר שלמה צדוק הוא מומחה לסוציולוגיה פוליטית