שיר לכת

הלכה לעולמה האם השכולה ששני בניה נהרגו באותה שעה במלחמת יום כיפור

לוסי מרנין, שבניה פנחס ויאיר נפלו ביום השני ללחימה, אחד בסיני והשני ברמת הגולן, מתה בגיל 98. לוסי, שהיתה מורה לאנגלית, פעלה להנצחתם במרכז לזכר חללי צה"ל ביישוב שבו התגוררה רוב ימיה, קריית טבעון. "הייתה לה היכולת להפוך את האסון שלה לפעילות של תרומה לחברה"

29/09/2021
לוסי מרנין. באדיבות המשפחה
שכלה את שני בנייה במלחמת יום כיפור. לוסי מרנין(צילום: באדיבות המשפחה)

לוסי מרנין, ששכלה את שני בניה במלחמת יום כיפור, הלכה היום (רביעי) לעולמה בגיל 98. השניים, סרן פנחס (פינקה), בן 23 במותו, וסמל יאיר מרנין, בן 19 במותו, היו לוחמי שריון שנהרגו ביומה השני של המלחמה, באותה השעה. יאיר נהרג בחזית סיני ופנחס בחזית רמת הגולן.

לוסי גדלה בארגנטינה, שם הכירה את יעקב (יענקל'ה) ונישאה לו. בארגנטינה נולד בנם הבכור, פנחס. לאחר מכן עלתה המשפחה לישראל וכאן נולדו אחיו ואחותו של פנחס, יאיר וענת. בשבע השנים הראשונות בארץ התגוררה המשפחה בקיבוץ רמת השופט ואחר כך עברה לקריית טבעון.

במשך שנים רבות עבדה לוסי כמורה לאנגלית והעבירה שיעורי עזר בבית הספר היסודי "גיורא יוספטל" במגדל העמק. את לימודיה האקדמיים השלימה לאחר נפילת בניה, ובספרי לימוד שכתבה הנחילה את השפה האנגלית באמצעות סיפורים לילדים, בהם סיפורי ילדותם של שלושת ילדיה כשהיו קטנים.

נכדתה, ד"ר שחר מרנין-דיסטלפלד, מספרת שהחינוך והוראת האנגלית היו מפעל חייה של סבתה. "ההוראה העניקה לה משמעות לעצמה וגם לתלמידים רבים. עד היום יש תלמידים שזוכרים אותה לטובה", אמרה.

עוד בוואלה!

"זה בער בו": מוכר הפלאפל מקריית שמונה שהקדיש את חייו לזכר הנופלים

לכתבה המלאה
פנחס, בנה הבכור של לוסי, שנהרג במלחמת יום הכיפורים(צילום: באדיבות המשפחה)

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, הוכרזו פנחס ויאיר כנעדרים. חודש לאחר מכן נמצאה גופתו של פנחס, וגופתו של יאיר נמצאה כעבור חמישה חודשים מהמלחמה. כשנהרג פנחס, אשתו עידית הייתה בחודש השמיני להיריונה עם בתם שחר. שבע שנים לאחר נפילת בניהם, האב יעקב מת משברון לב. הוא היה אגרונום ועסק במחקר חקלאי ובהדרכה חקלאית בחוות הנסיונות נווה יער.

פנחס ויאיר היו שניהם כדורסלנים מצטיינים. לאחר מותם, מועדון הכדורסל בקריית טבעון החליט לשאת את שמם, וכיום נקרא הפועל "מרנין" קריית טבעון. לאורך השנים שמרה לוסי על קשר עם הנהלת המועדון, שמדי שנה ערך טורניר לזכר שני בניה, שבסופו הייתה לוסי נושאת דברים. מפעל זה הפך למפעל הספורט המרכזי ביישוב.

יאיר, בנה של לוסי, שנהרג במלחמת יום הכיפורים(צילום: באדיבות המשפחה)

בקריית טבעון פועל מרכז הנצחה לזכר חללי צה"ל בני המקום, המשמש גם כמרכז תרבות וחינוך, ובו גלריות, אולם מופעים, קולנוע וספריה. מדובר במרכז שיזמו הוריהם של 24 חללי צה"ל, בני היישוב, שנהרגו במלחמת יום כיפור. לוסי מרנין היתה בין היוזמים והמקימים של מרכז ההנצחה, וכן התנדבה בו במשך שנים רבות כמורה לאנגלית. "הייתה לסבתא יכולת להפוך את האסון שלה לפעילות של תרומה לחברה", סיפרה הנכדה שחר, שהיא עצמה פעילה במרכז ההנצחה מזה 12 שנה.

"היתה לה היכולת להפוך את האסון שלה לפעילות של תרומה לחברה". לוסי(צילום: באדיבות המשפחה)

ב-1988 התבקשה לוסי לשאת דברים בשם ההורים השכולים בעצרת הזיכרון לחללי חיל השריון בלטרון. "אני פונה אליכן, האמהות במדינות-ערב", אמרה אז, "אתן יודעות כמוני מה זה להביא ילד לעולם, לגדל אותו, לאהוב אותו ולאבד אותו. אנחנו צריכות להתאחד ולשתף פעולה למען עתיד טוב יותר". יצחק רבין, שהיה אז שר הביטחון ונאם אחריה בטקס, זכר את דבריה, ושנים לאחר מכן ביקש ממנה להצטרף אליו למשלחת לאוסלו, שם קיבל את פרס הנובל לשלום.

באותו טקס בלטרון פנתה לוסי גם לציבור בישראל ואמרה: "המאבקים הפוליטיים ושנאת האחים רק מחריפים את הכאב ומעוררים את השאלה: האם היו אלה קורבנות שווא?".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully