גרמניה התעוררה הבוקר (שני) לתחילתה של תקופת ביניים, ככל הנראה ממושכת, שבסיומה תקום ממשלה חדשה בהנהגת קנצלר חדש במקומה של אנגלה מרקל. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית אמנם תהיה הגדולה ביותר בפרלמנט, אך היא עדיין זקוקה לשתי שותפות נוספות כדי להקים קואליציה בהנהגת המועמד שלה אולף שולץ - הירוקים והדמוקרטיים החופשיים, שכיום יושבות באופוזיציה.
"הבוחרים אמרו את דברם", אמר הבוקר שולץ, סגן הקנצלר ושר האוצר בממשלה הנוכחית. "הם חיזקו שלוש מפלגות - הסוציאל-דמוקרטים, הירוקים והדמוקרטיים החופשיים - כך שזה המנדט הברור שאזרחי המדינה הזו נתנו: שלוש המפלגות הללו צריכות להוביל את הממשלה הבאה".
האופציה היחידה האחרת שתוכל לזכות ברוב קולותיהם של המחוקקים היא חזרה על "הקואליציה הגדולה" בין השמרנים לסוציאל-דמוקרטים, ששלטה ב-12 מתוך 16 שנות כהונתה של מרקל והייתה מאופיינת בריבים פנימיים. הפעם, היא תהיה בהנהגת הסוציאל-דמוקרטים בעוד שהגוש השמרני יהיה השותף הזוטר יותר. ואולם, נראה שיש לך מעט תיאבון הפעם.
שולץ אמר שהגוש השמרני, בהובלת ארמין לאשט, ראש ממשלת מדינת נורד ריין-ווסטפליה, "קיבלו את המסר מהאזרחים שהם לא צריכים להיות עוד בממשלה, אלא באופוזיציה".
עוד על הבחירות בגרמניה
הממשלה היוצאת של מרקל תמשיך לכהן עד להשבעת קנצלר חדש, תהליך שעשוי להימשך שבועות עד חודשים. מרקל כבר הכריזה ב-2018 שהיא לא תתמודד על כהונה נוספת, חמישית במספר.
הירוקים נוטפים באופן מסורתי לעבר הסוציאל-דמוקרטים בעוד שהדמוקרטים החופשיים נוטים לעבר השמרנים, אבל הן לא שללו חברות בשום קואליציה. הירוקים הצליחו להגדיל משמעותית את כוחם, ולרשום את התוצאה הטובה ביותר של אי-פעם על רקע משבר האקלים - אבל לא עמדו במטרה המקורית שלהם לזכות בהנהגה. הדמוקרטים החופשיים הגדילו מעט את כוחם בהשוואה ל-2017.
מנהיג הדמוקרטיים החופשיים, כריסטיאן לינדר, רמז כי על מפלגתו ועל הירוקים לעשות את הצעד הראשון לאור התוצאות. "כ-75% מהגרמנים לא הצביעו למפלגה של הקנצלר הבא", אמר בדיון עם יתר מנהיגי המפלגות שערכה רשת ZDF לאחר פרסום המדגמים. "כך שייתכן שיהיה זה חכם שהירוקים והדמוקרטיים החופשיים ידברו קודם כל אחד עם השני על מנת לבנות את מה שיבוא לאחר מכן".
מנהיגת הירוקים, אנאלנה ברבוק, התעקשה כי "משבר האקלים הוא הנושא המרכזי עבור הממשלה הבאה, וזה הבסיס שלנו לכל השיחות, אפילו שאנחנו לא מרוצים לגמרי מהתוצאה שלנו". אף שהם הגדילו את כוחם מלפני ארבע שנים, לירוקים היו ציפיות גבוהות יותר לקראת הבחירות אתמול.
ג'וליה רוזנבך, מומחית לפוליטיקה מאוניברסיטת בון, אמרה לערוץ ARD כי אי אפשר לשלול על הסף ממשלה בהובלתו של לאשט, אף שהסוציאל-דמוקרטים יטענו שהתוצאות הראו שהגרמנים רוצים שהם יובילו את הממשלה החדשה. "בסופו של דבר, המפלגות יצטרכו כמובן להסכים על נושאים מהותיים", אמרה.
גם לאשט, מועמד השמרנים, לא נרגש לשלב כוחות פעם נוספת עם הסוציאל-דמוקרטית. "כולם חושבים ש'קואליציה גדולה' אינה מבטיחה עבור העתיד, ללא קשר לזהות מי שיעמוד בראשה", אמר לאשט. "אנחנו זקוקים להתחלה חדשה אמיתית".
התוצאות הרשמיות: השמרנים בשפל היסטורי
התוצאות הרשמיות העניקו לסוציאל-דמוקרטים 25.7% מהקולות ולאיחוד השמרני 24.1%. לפני ארבע שנים, הן זכו ב-20.5% וב-32.9% בהתאמה. האיחוד השמרני - המורכב מהאיחוד הנוצרי-דמוקרטי ומפלגת האחות הבווארית שלה, האיחוד הנוצרי-סוציאלי - מעולם לא קיבל פחות מ-31% מהקולות בבחירות הפדרליות.
הירוקים זכו ב-14.8% מהקולות, הדמוקרטיים החופשיים 11.5% ומפלגת הימין הקיצוני אלטרנטיבה לגרמניה 10.3% - ירידה בהשוואה ל-201, אז נכנסה לראשונה לבודנסטאג עם 12.6% מהקולות על רקע משבר המהגרים. מפלגת השמאל הקיצוני "די לינקה" קיבלה רק 4.9% ונכנסה בקושי לפרלמנט. למפלגת המיעוט הדני SSW יהיה מושב אחד, והיא תיוצג לראשונה מאז 1949.
אם שום מפלגה לא תצליח לגבש רוב לממשלה שלה בפרלמנט, הנשיא פרנק-וולטר שטיינמאייר - מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית - עדיין עשוי לתת את המנדט למועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר.
במצב כזה, חברי הפרלמנט יצביעו בחשאיות, והמועמד יידרש לקבל רוב מוחלט. אם לא יושג רוב, הצבעה נוספת תיערך שבועיים לאחר מכן, ואם שוב המועמד לא יקבל רוב מוחלט תיערך מידית הצבעה שלישית שבה יהיה צורך ברוב יחסי בלבד.
הנשיא יצטרך אז להחליט אם למנות את הקנצלר כראש ממשלת מיעוט או לפזר את הפרלמנט ולהכריז על בחירות חדשות. גרמניה כמעט הלכה לבחירות חוזרות ב-2017, אולם אז הפציר הנשיא במפלגות הגדולות להיפגש שוב עד שלבסוף הן חידשו את הקואליציה ביניהן.