ההורים חוששים מזהותם, המנהלים מפקפקים בהכשרתם: מה יהיה עם נאמני הקורונה?

שלושה ימים בלבד נותרו עד תום חגי תשרי ועל אף שהחזרה ללימודים נמצאת מעבר לפינה, כמעט בכמחצית מבתי הספר היסודיים והגנים עדיין לא מונו "נאמני הקורונה". לפי נתוני משרד החינוך המעודכנים, רק ב-58% ממוסדות החינוך הרלוונטיים מונה נאמן קורונה, ולגבי השאר נמסר כי "הגיוס והשיבוץ נמשכים גם בימים אלו".

מרבית ההורים כלל לא מכירים את הפונקציה החדשה שימלאו נאמני הקורונה החל מ-1 באוקטובר, לפיה בכל בית ספר יסודי וגן עירייה יוצב נאמן קורונה שיסייע למנהל לקיים את הנחיות הקורונה. עוד יהיה הנאמן אחראי על ביצוע חקירות אפידמיולוגיות במקרה של חולה מאומת, יבדוק את האישורים של ביצוע בדיקות האנטיגן, ויעמוד בקשר עם הגורמים הרלוונטיים במקרה של התפרצות. נוסף על כך, נאמן קורונה יבצע את בדיקות האנטיגן במוסדות חינוכיים בהם יחול מודל "הכיתה הירוקה".

במילים אחרות, מטרת שיבוץ אדם בתפקיד זה היא להקל על צוותי ההוראה ולאפשר להם להתרכז בפדגוגיה - ולא בלוגיסטיקה הטכנית של מיון וסינון הקשורים בקורונה ובבידודים.

בשל האחריות הלא-מבוטלת שתחול על נאמני הקורונה, ניתן היה לצפות כי תנאי הסף לתפקיד יכללו כישורי ניהול מיוחדים או הכשרה בבריאות הציבור, אך תנאי הסף הם די מינימליים וכוללים 12 שנות לימוד, ניפוק תעודת יושר, אישור היעדר עבירות מין מטעם המשטרה ותו ירוק בתוקף. הכשרה רפואית תהווה יתרון, אך היא אינה חובה. נאמני הקורונה יעברו הכשרה של שמונה שעות בלבד.

בצל ההיענות הנמוכה של הציבור לעבוד בתור נאמני הקורונה, בסוף השבוע האחרון הוציא מרכז השלטון המקומי, האחראי על מערך הגיוס, הודעה לתקשורת תחת הכותרת "אלפי מובטלים יגויסו למאמץ הלאומי להגן על תלמידי מערכת החינוך מקורונה". בהודעה משותפת של סגן השר במשרד ראש הממשלה, אביר קארה, ויו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, פירטו השניים את חשיבותם של נאמני הקורונה: "תפקידו של נאמן הקורונה הוא לדאוג ולוודא ביצוע בדיקות במסגרת המתווה עליו יוחלט, במטרה לשמור על בריאות התלמידים וצוותי החינוך. עדיין קיים מחסור גדול ברשויות ואנו קוראים לכל בעלי התפקידים להתגייס ולקחת חלק במאמץ לבלימת המגיפה וקיום שגרת לימודים רציפה".

נאמני הקורונה היו אמורים להתחיל את תפקידם כבר עם פתיחת שנת הלימודים, אך זה לא קרה - ככל הנראה בשל מיעוט ימי לימוד בחודש ספטמבר. עתה, הרשויות המקומיות מצויות בלחץ הזמן הדוחק מפני שנותרו למעשה יומיים בלבד לגייס אלפי נאמני קורונה. לכך יש להוסיף את הודעתה של מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד כי תעתור לבג"ץ אם המורים יצטרכו לתפקד כנאמני הקורונה, דבר הנותן את אותותיו.

חלק ממנהלי בתי הספר, שהלינו כי הם נאלצים לתפקד כ"פקידי קורונה" בנוסף למילוי תפקידם, הביעו כעת חשש שיתווסף להם תחום אחריות נוסף - ניהול הנאמנים - בשל היעדר הכשרה מתאימה וקישורים מתאימים של מי שיגוייס לתפקיד. סמדר מורס, מנהלת בית ספר יסודי "נופים" סיפרה כי "נאמן קורונה מבחינתנו זה ניהול של עוד מחלקה בבית ספר. זה עוד עומס על בית הספר - שממילא יש לו עומסים הנובעים מצמצום פערים לימודיים וגם רגשיים - שאגב גם לכך אין משאבים".

"הרבה מאוד מנהלים מתלוננים על הסיפור הזה, זאת פונקציה שאני לא בטוחה שתקל על בית הספר, זה עוד עניין לנהל", אמרה מורס, והוסיפה: "מה לגבי הכישורים? הכל אינסטנט, יומיים הכשרה וקדימה תדחוף מטושים לילדים. אני לא מתרשמת מהניהול הזה, אין פה ניהול, אין פה תוכנית, אין פה משאבים, יש פה פשוט שורה של פעולות טכניות שאין להם שום היגיון ולא יוצרים שום קוהרנטיות".

"ההחלטות של ראש הממשלה ומשרד הבריאות לא עולות בקנה אחד עם עמדתה המקצועית של שרת החינוך שאשא ביטון, לבנות אמון מול הורים וקהילות", הוסיפה מורס. "טוב יעשו אם יטו אוזן לדברים ויעודדו סולידריות ושיתוף פעולה כחלופה לעידוד הפלגנות והגברת הלחץ והאיום על הורים וקהילות".

פרופ' חגי לוין, לשעבר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, סיפר לוואלה! כי קידום בריאות בשגרה ובמגיפה הוא אחד התפקידים הקריטיים של כל מוסד חינוכי - ולצורך כך נדרש נאמן בריאות בכל מוסד. "התפקידים כוללים חינוך לאוריינות בריאותית כדי להבין ולקבל החלטות מושכלות, היכולת ליצור סביבה בריאה וגם לנקוט פעולות קונקרטיות כדי להגן על בריאות התלמידים דוגמת בדיקות וחקירות. זאת חובה של כל מוסד חינוכי ושל כל עירייה לבצע את זה", אמר.

פרופ' לוין ציין כי הפיתרון האופטימלי שמתבקש במיוחד בתקופה זו הוא החזרת תפקיד אחיות בתי הספר, אך מפני שכבר היום קיימת מצוקת אחיות במערכת הבריאות הישראלית, הדבר אינו אפשרי - ופונים לחלופות. "צריך מי שירכז את המידע לחקירות האפידמיולוגיות מהמורים, ההורים והתלמידים, ידאג לסידורי אוורור נאותים וידריך את כולם בהנחיות המתאימות. צריך לעבור בכל בית ספר בצורה מקצועית ולראות איך אפשר להפחית את הסיכון להדבקה מבחינת התנאים הסביבתיים. הדברים האלה הם קריטיים, במיוחד כי אנחנו לאחר הזנחה פושעת במשך שנים", הזהיר. "עכשיו מנסים ברגע האחרון למצוא מענה באופן הכי מהיר שאפשר, זה לא אופטימלי. ברור שאנחנו רוצים שזה יהיה בן אדם שמקדם בריאות. היום אין בכלל מי שמרכז תמונת מצב בכל כיתה וכל בית ספר".

וגם ההורים מביעים ספקות בנוגע להכשרת הנאמנים ותפקודם במערכת. "ראשית אני שמח שיש תנאי סף מינימליים, למשל כאשר מגייסים מורים מחליפים לא ממש בודקים. לפחות לא יגיעו עברייני מין מורשעים", אומר מאיר פור, יו"ר ועד ההורים העירוני באשדוד, שהודה כי הוא חש דאגה. "עם זאת עדיין יכולה להגיע דמות אגרסיבית שאין לה את היכולת להבין ולהכיל את הילדים. דמות כזו יכולה לגרום לנזק רגשי, תדמיתי או נפשי קשה לילד אף באמירה שאינה במקום".

"מדאיג אותי שמגיעים ללא הכשרה וללא בדיקה של היכולות שלהם, מה טיב יחסי האנוש שלהם - הרי הם צריכים לעבוד עם ילדים ולהתמודד עם הקשיים שלהם, בייחוד בנושא כה טעון ובתקופה כה לחוצה", הוסיף פור, שתהה: "האם הם יצליחו לבצע את ההנחיות שהממשלה משנה השכם והערב? ההנחיות שאיש לא מצליח לעקוב אחריהם? מי יפקח עליהם?".

"מצד אחד הם יכולים להיות לעזר, הסגל לא יצטרך להתעסק בנושא הקורונה אך במידה ולא יהיו להם יכולות מתאימות - הם יהיו לנטל. המחנכות והמנהלות יצטרכו לעסוק בתיקון ובכיבוי שריפות. אני מקווה שיצליחו לגייס מספיק כח אדם איכותי", הוסיף. "אולי היו צריכים לגייס כח אדם מתוך קבוצות אוכלוסיה ספציפיות, לדוגמה סטודנטים לסיעוד".