דוח ה-OECD: התלמידים בישראל לומדים שעות רבות ובכיתות צפופות יותר בהשוואה לעולם

לפי הדוח, ישראל נמצאת במקום השלישי ב-OECD מבחינת היקף ההשקעה שלה בחינוך כאחוז מהתוצר, אך הפערים בינה לבין מדינות אחרות עדיין גבוהים. עוד עולה כי המורים בישראל מרוויחים פחות, וכי התלמידים למדו פחות בכיתות מאז פרצה מגיפת הקורונה בהשוואה למדינות אחרות

בווידאו: פתיחת שנת הלימודים (צילום: ניב אהרונסון, שי מכלוף ויואב איתיאל)

הכיתות בישראל צפופות יותר, המורים מרווחים פחות, התלמידים לומדים יותר שעות ובכל זאת לא מצליחים להשיג בינתיים תוצאות לימודיות טובות יותר מבני גילם במדינות ה-OECD - כך עולה מדוח 21Education at a Glance 20 המתפרסם היום (חמישי) על ארגון ה-OECD. לפי הדוח, ישראל נמצאת במקום השלישי ב-OECD מבחינת היקף ההשקעה שלה בחינוך כאחוז מהתוצר, אך הפערים בינה לבין מדינות אחרות עדיין גבוהים.

מבחינת הנקודות החיוביות - גם השנה ישראל מצטיינת ברמת ההשכלה שלה. הישראלים משכילים הרבה יותר מאזרחי מדינות מפותחות אחרות, ובמיוחד הנשים הישראליות. בשנת 2020 50.1% מהישראלים היו בעלי השכלה על-תיכונית ואקדמית, לעומת 38.6% בממוצע ב-OECD. רק בשש מדינות חברות ה-OECD, בהן ישראל, שיעורי בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה היה גבוה מ-50%. המדינות האחרות הן קנדה, ארצות הברית, לוקסמבורג, דרום קוריאה ויפן.

שיעור בעלי השכלה גבוהה בקרב נשים בנות 34-25 גבוה בהרבה מזה של גברים באותה קבוצת גיל, בישראל וב-OECD, כשההפרש מגיע ל-21% בישראל ול-13% ב-OECD. אחת הסיבות לכך ששיעור זה נמוך אצל גברים בישראל היא דחיית לימודים גבוהים בכמה שנים בגלל השירות הצבאי.

עוד בוואלה!

המאבק בבידודים בבתי הספר: פורסמו הקריטריונים למתווה "כיתה ירוקה"

לכתבה המלאה
בשל הקורונה, בתי הספר בישראל היו סגורים במשך 93 ימים לעומת 65 ימים ב-OECD (צילום: שלומי גבאי)

צפיפות הכיתות בישראל - גדול משל ה-OECD בעד 25%

הכיתות בישראל ממשיכות להיות צפופות מאוד על אף הניסיונות של משרד החינוך להקטין את מספר התלמידים בהן. בשנת 2019 הצפיפות בישראל עמדה על כ-26.3 תלמידים בכיתה לעומת 21.1 תלמידים בממוצע של ה-OECD. בחטיבת הביניים ממוצע התלמידים בכיתה בישראל עמד על 28.1 ואילו ב- OECD על 23.3. נתונים אלה רלוונטיים מתמיד עתה, בשיאו של הגל הרביעי של הקורונה, כשכל תלמיד מאומת מכניס לבידוד כ-25 תלמידים בממוצע.

במשרד החינוך מבקשים לציין כי לאורך שנים ישראל הצליחה לצמצם את מספר התלמידים בכיתה, על אף הגידול המשמעותי שחל במספר התלמידים. בין השנים 2010 ל-2019 גדל שיעור התלמידים ביסודי ובחטיבות הביניים, אך בד בבד שיעור הצפיפות בהם פחת. במהלך שנים אלו, ביסודי חל גידול של 18.1% בשיעור התלמידים ובחטיבות הבינים ב- 18.2%, ושיעור הצפיפות ביסודי ירד ב-4.7% ב-4.4% בהתאמה.

ראוי לציין גם כי בישראל שיעור הריבוי הטבעי הוא מבין הגבוהים בקרב מדינות ה-OECD, כך למשל הגידול בשיעור בני 17-6 בישראל הוא השני בגודלו אחרי מקסיקו. בין 2019-2010 גדלה אוכלוסיית בני 17-6 בישראל ב-20.1%, בעוד שממוצע אוכלוסייה זו גדלה ב-0.5% ב-OECD.

בהשוואה ל-OECD, ההוצאה על החינוך בישראל היא בין הגבוהות ביחס לתוצר המדינה. בשנת 2018 הוציאה ישראל על מוסדות חינוך 6.1% מהתוצר, שיעור הגדול מהשיעור המקביל ב-OECD בכ-41%. במדד זה ישראל מדורגת במקום השלישי מתוך כלל מדינות ה-OECD, אחרי נורבגיה (6.6%) ואיסלנד (6.4%), ולפני שוודיה (5.8%), צ'ילה (5.5%) וניו זילנד (5.3%).

ההוצאה על החינוך בישראל היא בין הגבוהות ביחס לתוצר המדינה. שרת החינוך שאשא-ביטון (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

לאורך השנים 2018-2012 הגידול בהוצאה השנתית לחינוך בישראל הסתכם ב- 4.6% לשנה לעומת ממוצע ה-OECD שהסתכם ב-1.9% לשנה. יחד עם זאת, בשנים אלה הגידול הממוצע במספר התלמידים בישראל היה 1.9% בשנה, לעומת שיעור כמעט אפסי בממוצע של ה-OECD. המשמעות היא שהגידול בהוצאה פר תלמיד על פני שנים אלו לא היה גבוה באופן משמעותי - 2.6% בישראל לעומת 1.8% בממוצע ב-OECD. זאת, בעוד הפערים של ישראל בחינוך עדיין גבוהים.

בישראל לומדים יותר שנים, ימים ושעות ביחס ל-OECD

מהדוח עולה גם כי ישראל היא אחת המדינות עם מספר שנות לימוד החובה הגבוה ביותר ב-OECD. לשם השוואה: במדינות הארגון, בממוצע, חובה ללמוד כ-11 שנים. בנוסף, רק בישראל, מקסיקו, צרפת והונגריה לימודי חובה מתחילים כבר בגיל 3.

בשגרה רגילה בישראל לומדים באופן רשמי ביסודי 214 ימים בממוצע לעומת 186 ב-OECD. בחטיבת הביניים לומדים בישראל 205 ימים בממוצע לעומת 184 ב-OECD, ובחטיבה העליונה לומדים 194 ימים בממוצע לעומת 182 ב-OECD. מבחינת שעות לימוד: בישראל לומדים ביסודי 938 שעות בממוצע לעומת 807 ב-OECD, ובחטיבת הביניים לומדים 989 שעות בממוצע לעומת 923 ב-OECD.

לאור ממצאים אלה קשה שלא להיזכר בהישגים הנמוכים של ישראל במבחני פיזה הנערכים אחת לשלוש שנים בקרב מדינות ה-OECD. לפי תוצאות המבחנים האחרונים שנערכו ב-2018, תלמידי ישראל דורגו הרבה מתחת לממוצע של ה-OECD ואף רשמו הידרדרות בתוצאות, וזאת בכל שלושת התחומים הנבחנים - מתמטיקה, קריאה ומדעים.

ישראל היא אחת המדינות עם מספר שנות לימוד החובה הגבוה ביותר ב-OECD (צילום: פלאש 90, יוסי זליגר)

מהדוח עולה כי פערי השכר הקיימים בין המורים בישראל לבין עמיתיהם במדינות אחרות של ה-OECD אינם גבוהים. לפי הדוח, מורה ישראלי בחטיבת הביניים משתכר פחות מעמיתו ב-OECD בכ-7.2%, ואילו בחטיבה העליונה ב-8.5% פחות. בחינוך הקדם יסודי השכר בפועל הממוצע של המורים בישראל דומה לזה של עמיתיהם ב-OECD.

בקרב מנהלי בתי הספר התמונה מעט שונה. המנהלים ביסודי ובחטיבה העליונה בישראל מרווחים יותר מעמיתיהם ב-OECD, בחטיבות הביניים - פחות. בחינוך היסודי מרוויח מנהל בית ספר ישראלי 73,483 דולרים בשנה, לעומת הממוצע של ה-OECD העומד על 68,794 דולרים בשנה. בחטיבה העליונה התמונה דומה - מנהל ישראלי מרוויח בממוצע כ- 83,049 דולרים לעמת 79,033 דולרים ב-OECD.

מהדוח עולה גם כי במהלך שנת 2020, לאחר שפרצה מגיפת הקורונה, בחטיבות הביניים בתי הספר בישראל היו סגורים במשך 93 ימים לעומת 65 ימים ב-OECD. בחטיבה העליונה בישראל מוסדות החינוך היו סגורים במשך 76 ימים לעומת 70 ימים בממוצע ב-OECD. החינוך היסודי היה סגור במשך 52 ימים לעומת 58 ימים ב-OECD ואילו גני הילדים בישראל היום סגורים במשך 36 ימים לעומת 43 ימים ב-OECD.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully