הכיתות בישראל צפופות יותר, המורים מרווחים פחות, התלמידים לומדים יותר שעות ובכל זאת לא מצליחים להשיג בינתיים תוצאות לימודיות טובות יותר מבני גילם במדינות ה-OECD - כך עולה מדוח 21Education at a Glance 20 המתפרסם היום (חמישי) על ארגון ה-OECD. לפי הדוח, ישראל נמצאת במקום השלישי ב-OECD מבחינת היקף ההשקעה שלה בחינוך כאחוז מהתוצר, אך הפערים בינה לבין מדינות אחרות עדיין גבוהים.
מבחינת הנקודות החיוביות - גם השנה ישראל מצטיינת ברמת ההשכלה שלה. הישראלים משכילים הרבה יותר מאזרחי מדינות מפותחות אחרות, ובמיוחד הנשים הישראליות. בשנת 2020 50.1% מהישראלים היו בעלי השכלה על-תיכונית ואקדמית, לעומת 38.6% בממוצע ב-OECD. רק בשש מדינות חברות ה-OECD, בהן ישראל, שיעורי בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה היה גבוה מ-50%. המדינות האחרות הן קנדה, ארצות הברית, לוקסמבורג, דרום קוריאה ויפן.
שיעור בעלי השכלה גבוהה בקרב נשים בנות 34-25 גבוה בהרבה מזה של גברים באותה קבוצת גיל, בישראל וב-OECD, כשההפרש מגיע ל-21% בישראל ול-13% ב-OECD. אחת הסיבות לכך ששיעור זה נמוך אצל גברים בישראל היא דחיית לימודים גבוהים בכמה שנים בגלל השירות הצבאי.
אל תפספס
צפיפות הכיתות בישראל - גדול משל ה-OECD בעד 25%
הכיתות בישראל ממשיכות להיות צפופות מאוד על אף הניסיונות של משרד החינוך להקטין את מספר התלמידים בהן. בשנת 2019 הצפיפות בישראל עמדה על כ-26.3 תלמידים בכיתה לעומת 21.1 תלמידים בממוצע של ה-OECD. בחטיבת הביניים ממוצע התלמידים בכיתה בישראל עמד על 28.1 ואילו ב- OECD על 23.3. נתונים אלה רלוונטיים מתמיד עתה, בשיאו של הגל הרביעי של הקורונה, כשכל תלמיד מאומת מכניס לבידוד כ-25 תלמידים בממוצע.
במשרד החינוך מבקשים לציין כי לאורך שנים ישראל הצליחה לצמצם את מספר התלמידים בכיתה, על אף הגידול המשמעותי שחל במספר התלמידים. בין השנים 2010 ל-2019 גדל שיעור התלמידים ביסודי ובחטיבות הביניים, אך בד בבד שיעור הצפיפות בהם פחת. במהלך שנים אלו, ביסודי חל גידול של 18.1% בשיעור התלמידים ובחטיבות הבינים ב- 18.2%, ושיעור הצפיפות ביסודי ירד ב-4.7% ב-4.4% בהתאמה.
ראוי לציין גם כי בישראל שיעור הריבוי הטבעי הוא מבין הגבוהים בקרב מדינות ה-OECD, כך למשל הגידול בשיעור בני 17-6 בישראל הוא השני בגודלו אחרי מקסיקו. בין 2019-2010 גדלה אוכלוסיית בני 17-6 בישראל ב-20.1%, בעוד שממוצע אוכלוסייה זו גדלה ב-0.5% ב-OECD.
בהשוואה ל-OECD, ההוצאה על החינוך בישראל היא בין הגבוהות ביחס לתוצר המדינה. בשנת 2018 הוציאה ישראל על מוסדות חינוך 6.1% מהתוצר, שיעור הגדול מהשיעור המקביל ב-OECD בכ-41%. במדד זה ישראל מדורגת במקום השלישי מתוך כלל מדינות ה-OECD, אחרי נורבגיה (6.6%) ואיסלנד (6.4%), ולפני שוודיה (5.8%), צ'ילה (5.5%) וניו זילנד (5.3%).
לאורך השנים 2018-2012 הגידול בהוצאה השנתית לחינוך בישראל הסתכם ב- 4.6% לשנה לעומת ממוצע ה-OECD שהסתכם ב-1.9% לשנה. יחד עם זאת, בשנים אלה הגידול הממוצע במספר התלמידים בישראל היה 1.9% בשנה, לעומת שיעור כמעט אפסי בממוצע של ה-OECD. המשמעות היא שהגידול בהוצאה פר תלמיד על פני שנים אלו לא היה גבוה באופן משמעותי - 2.6% בישראל לעומת 1.8% בממוצע ב-OECD. זאת, בעוד הפערים של ישראל בחינוך עדיין גבוהים.
בישראל לומדים יותר שנים, ימים ושעות ביחס ל-OECD
מהדוח עולה גם כי ישראל היא אחת המדינות עם מספר שנות לימוד החובה הגבוה ביותר ב-OECD. לשם השוואה: במדינות הארגון, בממוצע, חובה ללמוד כ-11 שנים. בנוסף, רק בישראל, מקסיקו, צרפת והונגריה לימודי חובה מתחילים כבר בגיל 3.
בשגרה רגילה בישראל לומדים באופן רשמי ביסודי 214 ימים בממוצע לעומת 186 ב-OECD. בחטיבת הביניים לומדים בישראל 205 ימים בממוצע לעומת 184 ב-OECD, ובחטיבה העליונה לומדים 194 ימים בממוצע לעומת 182 ב-OECD. מבחינת שעות לימוד: בישראל לומדים ביסודי 938 שעות בממוצע לעומת 807 ב-OECD, ובחטיבת הביניים לומדים 989 שעות בממוצע לעומת 923 ב-OECD.
לאור ממצאים אלה קשה שלא להיזכר בהישגים הנמוכים של ישראל במבחני פיזה הנערכים אחת לשלוש שנים בקרב מדינות ה-OECD. לפי תוצאות המבחנים האחרונים שנערכו ב-2018, תלמידי ישראל דורגו הרבה מתחת לממוצע של ה-OECD ואף רשמו הידרדרות בתוצאות, וזאת בכל שלושת התחומים הנבחנים - מתמטיקה, קריאה ומדעים.
מהדוח עולה כי פערי השכר הקיימים בין המורים בישראל לבין עמיתיהם במדינות אחרות של ה-OECD אינם גבוהים. לפי הדוח, מורה ישראלי בחטיבת הביניים משתכר פחות מעמיתו ב-OECD בכ-7.2%, ואילו בחטיבה העליונה ב-8.5% פחות. בחינוך הקדם יסודי השכר בפועל הממוצע של המורים בישראל דומה לזה של עמיתיהם ב-OECD.
בקרב מנהלי בתי הספר התמונה מעט שונה. המנהלים ביסודי ובחטיבה העליונה בישראל מרווחים יותר מעמיתיהם ב-OECD, בחטיבות הביניים - פחות. בחינוך היסודי מרוויח מנהל בית ספר ישראלי 73,483 דולרים בשנה, לעומת הממוצע של ה-OECD העומד על 68,794 דולרים בשנה. בחטיבה העליונה התמונה דומה - מנהל ישראלי מרוויח בממוצע כ- 83,049 דולרים לעמת 79,033 דולרים ב-OECD.
מהדוח עולה גם כי במהלך שנת 2020, לאחר שפרצה מגיפת הקורונה, בחטיבות הביניים בתי הספר בישראל היו סגורים במשך 93 ימים לעומת 65 ימים ב-OECD. בחטיבה העליונה בישראל מוסדות החינוך היו סגורים במשך 76 ימים לעומת 70 ימים בממוצע ב-OECD. החינוך היסודי היה סגור במשך 52 ימים לעומת 58 ימים ב-OECD ואילו גני הילדים בישראל היום סגורים במשך 36 ימים לעומת 43 ימים ב-OECD.