אם רב גונדר קטי פרי הייתה גבר, הקריאות להתפטרותה היו מתפוגגות תוך יום, והעליהום האישי עליה, שכולל מידע על אחיה שנכלאו בגלבוע (למרות שעתרו נגד העברתם לשם), אחותה שעובדת בשב"ס (שמופיעה בהסכם ניגוד העניינים שלה לצדם), ובעלה הליכודניק המקושר (מה הקשר בכלל?), לא היה יורד לרזולוציות כאלה.
למה? כי לגברים מותר לטעות וקל לסלוח להם, עיין ערך אסון מירון, ההתפרעויות ב"שומר חומות" ומחדל הירי בגבול עזה. אבל אישה? שתעוף לנו מהעיניים, התפקיד גדול עליה, האירוע באשמתה, או כמו שכתב הגולש המודאג "עילי" בתגובה לסיקור הבריחה מכלא גלבוע: "קטי, מתי את פנויה לספונג'ה ותריסים?" ו"בצק אלים", מיהר להשיב לו, "סגורה עד 2027".
קטי פרי היא אומנם אישה, אבל לרוב הגברים - גברים מהשב"ס, שעשו במכנסיים בסיטואציות שאותן פתרה עם קרח בוורידים, אין, ולא היה, מילימטר מהאומץ, הנחישות והתעוזה שהפגינה במהלך 35 שנות קריירה בשב"ס.
עוד בוואלה!
מיד אחרי שמונתה למפקדת מחוז דרום ב-2019, והפכה לאישה הראשונה שפיקדה על מחוז בתולדות הארגון, החליטו 3,000 האסירים הביטחוניים שהיו תחת אחריותה ללמד את ה"קשוחה פקה פקה" לקח ופתחו בשביתת רעב. היא לא מצמצה במשך שבועיים, לא ניהלה מו"מ ובעיקר לא נבהלה. שביתת הרעב הסתיימה בקיפול זנב של האסירים, ובלי שום הישג. במהלך שנותיה בתפקיד, לא הייתה בריחה אחת או פשלה כלשהי, והיא החזיקה את כולם, צוות ואסירים, קצר וחזק.
גם אחרי בריחת ששת המחבלים מכלא גלבוע, לא נתנה פרי ללחץ לנהל אותה. כמה שעות אחרי שהתגלה המחדל, הזניקה את יחידת העילית "מצדה" ופקדה לפזר 400 אסירי ג'יהאד אסלאמי בכלל בתי הסוהר של שב"ס. האסירים מהצפון הועברו לדרום ולהיפך, כך שכל אחד מהאסירים ישהה בתא נפרד עם אסירים שמשתייכים לארגונים אחרים, דבר שאף אחד מקודמיה לא העז לעשות, מחשש למהומות. ואכן היו מהומות, והצתות ואיומים, אבל הן לא גרמו לה לחזור בה. בסביבתה אומרים שגם האיומים החדשים לפתוח בשביתת רעב אם לא יחזור המצב לקדמותו, לא ממש מזיזים לה.
לפני חצי שנה ראיינתי את פרי ריאיון ראשון ויחיד מאז שמונתה לנציבת שב"ס, ואם לסכם את ההתרשמות שלי ממנה אחרי כמה שעות שיחה - מדובר ב"פוצית" במובן הטוב של המילה. היא לא מנסה להתחבב עליך, אין לה גינוני שררה, מקצוענית, ממוקדת, נטולת בחשנות פוליטית, שיודעת מה היא רוצה ואיך להשיג את זה. סך כל התכונות האלה הופכות אותה לתרופה מצילת חיים למחלה הממארת שממנה סובל שב"ס, ולא להפך.
אין בשב"ס היום מישהו שמכיר את הארגון מלמטה ומבפנים כמוה. היא נכנסה אליו בגיל 21 כקצינת מודיעין ומאז עברה בכל תחנה אפשרית: קצינת הערכה פלילית, מקורות ופח"ע, קצינת מודיעין בבית הסוהר איילון, סגנית מפקד כלא הדרים, ראש מנהל משאבי אנוש, תפקיד שבאמצעותו הכירה את רוב הסגל של הארגון. כמו כן, הייתה מפקדת מנהלת השטח, המחיה וחלופות מאסר, פוזיציה שנתנה לה פרספקטיבה חשובה על האסירים, וכאמור, מפקדת מחוז הדרום.
בסוף ינואר 2021 נכנסה לתפקיד הכי רם בשב"ס אחרי שנתיים בלי נציב קבוע, ולפניהן נציבה שסבלה בסוף הקדנציה שלה מבעיות בריאותיות קשות ותפקדה בקושי, ובתזמון קשה של שיא מגפת הקורונה.
בתוך הכאוס של כן או לא לחסן אסירים ביטחוניים ומתי, והנחיות סותרות שקיבלה מהדרג המדיני בנוגע להתמודדות עם הנגיף, היא עשתה ניקיון יסודי בצמרת שב"ס והחליפה את שדרת הפיקוד הבכיר כולה במפקדים צעירים ונמרצים. אגב, את מפקד כלא גלבוע לא היא מינתה. הוא היה אחד המינויים האחרונים של ממלא המקום שהחליפה לפני עזיבתו, ונבחר לתפקיד למרות שלא היה לו ניסיון מתאים או כישורים יוצאי דופן - אלא בגלל הקשרים הטובים עם הבוס.
בחודשים הספורים שפרי נמצאת בתפקיד, היא הספיקה להוביל מסגרת תקציב גדולה עם תכנית לצמצום כוח אדם והתייעלות מול האוצר, בארגון ש-83% מהתקציב שלו מופנים למשכורות ופנסיות ולהקים אגף כוח אדם והדרכה שלא היו קודם. כמו כן, הוציאה לדרך בנייה של שלושה מתקני כליאה חדשים ומורחבים שאמורים להחליף את בתי הסוהר הקטנים והמתפוררים, כדי שמחדלים חמורים מאוד, כמו זה בכלא גלבוע, לא יוכלו לקרות.
אז איך בכל זאת זה קרה? ועדת הבדיקה הממשלתית שמינה השר לביטחון הפנים תעשה עבודה יסודית ותסיק את המסקנות הנדרשות. אני מוכנה להתערב שסילוקה מתפקיד הנציבה לא תהיה אחת מהן. תנו לה לעבוד בשקט.