לכל ארגון יש את "יום הכיפורים" שלו. לצה"ל הגדול, החזק ו"הבלתי מנוצח" זה קרה כמובן באוקטובר 1973 עם הפתעה מודיעינית מוחלטת, עם צבא לא מוכן ולא מצויד ועם אלפי הרוגים. מהטראומה הזו צה"ל לא באמת התאושש עד היום.
לשב"כ היו אלה פרשות כמו רצח רבין, קו 300 ועוד. למוסד היו הכשלים כמו ניסיון התנקשות בחאלד משעל, גירוש אנשי הארגון מבריטניה וחשיפות מבצעיות בשוויץ ובקפריסין. למשטרה זה קרה בעקבות דוח ועדת זיילר ושורת פרשות מביכות של ניצבים שהודחו עקב עבירות מוסר. כעת, הגיע יום הכיפורים של הארגון הביטחוני הרביעי - שירות בתי הסוהר.
בריחת שישה אסירים ביטחוניים קשים עם דם על הידיים ממשמורת בכלא גלבוע עוד תטלטל את הארגון הזה, ובצדק. האירוע החריג והחמור מאוד חושף כשל מערכתי, ואולי גם פעילות פלילית לכאורה של משתפי פעולה מתוך הארגון. אל הכשל המודיעיני המתמשך בתוך כותלי הכלא מתחבר מחדל אבטחה חמור, סוהרת שנרדמה בשמירה ואיתור מאוחר של הבריחה וכתוצאה מכך אובדן "שעת הזהב" של המרדף אחר הנמלטים.
אל תפספס
הריקבון נראה קשה. אט אט נחשפות "הקלות", "עצימות עין", "פשרות" וכן שיתופי פעולה עם האסירים, כדי להבטיח שקט תעשייתי. יום לפני הבריחה, שעוד תפרנס כאן סופרים ובמאי קולנוע, מבקש בכיר האסירים זכרייה זביידי לעבור לתא אחר עם חבריו ואף אחד לא חושד בכלום, משל ביקש לעבור מחדר במלון הפונה לנוף אורבני אל חדר עם נוף לים.
בריחה שכזו מתוכננת לפרטי פרטים, והיא הקיפה מלבד השישה מספר שותפים בפנים ובחוץ: החפירה, הסלקת החול, בחירת העיתוי הנכון, קשר עם גורמי חוץ לאיסוף, מילוט והטעיה, דירות מסתור ועוד. ומודיעין הכלא ומודיעין שב"ס? נאדה.
לצד הנזק הביטחוני הכבד והנזק התדמיתי, שהופך את ישראל ואת שב"ס ללעג ולקלס בעיני ארגוני הטרור והאסירים, ולצד ההוצאות הכבדות והמאמץ הביטחוני של סריקות וחיפושים - מדובר ברשלנות פושעת ומתמשכת של חלקים בשירות בתי הסוהר ובהפרת אמונים של הארגון כלפינו, אזרחי ישראל.
אינני יודע אם יתפסו את המחבלים, מה יולידו ממצאי התחקיר והחקירה ומה יהיו המסקנות המערכתיות והאישיות. מה שאני כן יודע, הוא שאירוע יום כיפור שכזה עתיד לעשות טוב לארגון, לטלטל אותו, לנער אותו, לחדד אותו ולהביא אותו לבחינה מהיסוד, לשינוי נהלים, ערכים ופקודות. זה מה שקרה לצה"ל, למוסד, לשב"כ ולמשטרה, זה מה שקרה לשורת חברות ותאגידים שנקלעו למשבר חמור, וזה מה שצריך להבטיח שיקרה גם לשירות בתי הסוהר.
יש כעת צורך בחקירה יסודית של שב"כ והמשטרה, כדי לוודא שלא היה שיתוף פעולה משמעותי מתוך סגל הכלא. יש צורך ב"תחקיר שיפודים" של המשרד לביטחון הפנים ושירות בתי הסוהר, ואולי גם בוועדת חקירה ממלכתית שעיקרה דיווחי אמת, תחקירי אמת ולקחי אמת. יש צורך באמינות, שקיפות, שיתוף ויכולת להודות בשגיאות ותקלות ולהציג תיקון כללי, ויש צורך בהגברת הפיקוח של הכנסת על הדרג המבצע. זהו כלי שהולך ונעלם, בתהליך רב שנתי, ומביא לידי ביטוי חולשה גדולה של הכנסת אל מול הממשלה וסוכנויות הביצוע.