המדינה ביקשה מבג"ץ דחייה של חצי שנה בפינוי חאן אל-אחמר

המדינה הגישה לבג"ץ בקשה לדחייה נוספת של פינוי חאן אל-אחמר בחצי שנה, עד ה-6 במרץ 2022. זאת, לאור התקדמות שחלה בגיבוש המתווה ומשיקולים מדיניים. המדינה מבקשת לדחות את ביצוע צווי ההריסה למבנים במתחם ולעדכן את בג"ץ בהתפתחויות.

בקשת הדחייה של המדינה מגיעה בהמשך לדחיות רבות של ההחלטה לאורך השנים, ולאחר ששופטי בג"ץ נזפו בה מספר פעמים בעבר, ורק לפני שנה הגדירו את בקשת דחיית הדיון בעתירה כ"מביכה". בסוף יולי אישר בג"ץ דחייה נוספת של הפינוי, אך הדגיש בהחלטתו כי "לא עוד".

בהודעה שהוגשה היום לבג"ץ נכתב כי "חלה התקדמות משמעותית במלאכת גיבוש המתווה". עוד נאמר כי המתווה "כולל התייחסות למספר היבטים שונים, הנדרשים לצורך היתכנות מימושם המוסכם של צווי ההריסה במתחם". כדי לחזק את הבקשה, ביקשה המדינה להגיש מסמכים חסויים, והדגישה כי הבקשה לדחיית ביצוע הפינוי נעשתה על דעת הדרג המדיני. "על רקע מכלול נסיבות אלה, ולאחר שהנושא הונח על שולחנם של הדרגים הבכירים ביותר בממשלה, הגיע הדרג המדיני לכלל החלטה כי נדרש פרק זמן נוסף בטרם ניתן יהיה לפעול למימוש צווי ההריסה במתחם", כך נכתב בלשון הבקשה.

קהילות שבט הג'האלין התגוררו באזור הנגב עד תחילת שנות ה-50, אז גורשו ועברו לאזור מישור אדומים. כיום מתגוררים בכפר חאן אל-אחמר כ-200 מהם. התושבים גרים באוהלים ופחונים שהוקמו ללא היתרים ובמשך שנים התנהלו דיונים בבג"ץ בנוגע לפינוים. בספטמבר 2018 דחה בג"ץ את העתירות שהוגשו נגד פינויו של הכפר שבאזור מעלה אדומים, ובכך הסיר את המחסום האחרון בפני הפינוי ואישר להעתיק את תושביו לשטח חלופי, שנמצא על אדמות ליד המזבלה בעיירה השכנה עיזריה.

האיחוד האירופי הביע התנגדות עזה להריסת הכפר, והפרלמנט האירופי אף הגדיר זאת כ"פשע מלחמה". באוקטובר 2018 הצהיר נתניהו בפתח ישיבת הממשלה כי המתחם הממוקם בשטח E1 בין מעלה אדומים לירושלים "יפונה, עם או בלי הסכמה. זה לא ייקח הרבה שבועות, זה יהיה הרבה יותר קצר". ראש הממשלה בנט ושרת הפנים שקד זכורים כתומכים בפינוי הכפר. כשהקבינט המדיני-בטחוני בו היו חברים בנט ושקד דן בנושא פינוי חאן אל-אחמר, הם היו היחידים שהצביעו נגד דחיית הפינוי. שקד אף אמרה בנושא: "יש פסק דין שמאפשר את הפינוי, הדבר היחיד שעוצר את זה הוא נתניהו".

לאחר חודשים רבים בהם לא פונה המתחם, תנועת רגבים עתרה בפעם השישית לבג"ץ, בבקשת צו על תנאי כנגד המדינה, שתנמק מדוע איננה אוכפת את החוק ואת יישום פסק הדין בתוך פרק זמן קצוב. זאת, כשצווי הפינוי הראשונים הוצאו כבר בשנת 2009.

"מיומה הראשון של הממשלה הנוכחית, אמרנו שהממשלה תיבחן במעשיה ולא בהצהרותיה", אמר מאיר דויטש, מנכ"ל רגבים. "היום אנחנו רואים שבניגוד להצהרות, הממשלה הנוכחית ממשיכה את הקו המסוכן של קודמתה, ומנהלת את מערך אכיפת החוק שלה על פי גחמות של מדינות זרות. הבסיס לאנרכיה היא אכיפת חוק באופן בררני וסלקטיבי. לא ייתכן שיש קבוצת אוכלוסיה הזוכה לחסינות מאכיפת החוק בגלל לחץ בינלאומי, בשעה שהחוק נאכף מול אוכלוסיה אחרת".