התיירים הפסיקו להגיע לבאלי, והקופים פושטים על הכפר כדי להשיג מזון

ללא מקור המזון האהוב עליהם - בננות, בוטנים ומאכלים אחרים שמביאים עמם התיירים שאינם עוד בשל מגיפת הקורונה - קופים רעבים באי באלי פושטים על בתי התושבים בחיפושם אחר אוכל טעים. תושבים בכפר סנגה אומרים כי קופי המקוק ארוכי הזנב מגיחים ממקדש שנמצא כ-500 מטר משם אל גגות הבית, בהמתנה לרגע הנכון לחדור פנימה ולגנוב חטיף.

בשל החשש שהביקורים האקראיים יהפכו למתקפה כוללת של הקופים על הכפר, התושבים הביאו פירות, בוטים ומזון אחר ליער הקופים של סנגה. הם מקווים שזה ירצה אותם. "אנחנו פוחדים שהקופים הרעבים יהפכו לפראיים ואכזריים", אמר תושב הכפר ססקרה גוסטו אליט. כ-600 קופי מקוק חיים במקדש ביער, נתלים על צמרות העצים הגבוהים וקופצים אל מקדש פורה בוקיט סארי. הם נחשבים לקדושים.

בימי שגרה, היער המוגן בדרום-מזרח האי האינדונזי הוא יעד פופולרי בקרב התושבים המצטלמים לקראת חתונתם, וכן בקרב תיירים בינלאומיים. הקופים, המאולפים יחסית, קלים לפיתוי ובתמורה לבוטן או שניים, הם ישבו על הכתף או בחקו של תייר. לפני המגיפה, יותר מחמישה מיליון תיירים נהגו לבקר מדי שנה בבאלי, שבו חיים כארבעה מיליון תושבים.

ביער הקופים של סנגה מבקרים בדרך כלל כ-6,000 איש בחודש, אולם מאז התפשטות הקורונה בשנה שעברה וצמצום התיירות הבינלאומית, המספר צנח לכ-500. מאז יולי, כשאינדונזיה עצרה את כל התיירות הזרה לאי וסגרה את המקדש בפני תושבים מקומיים גם כן, איש לא הגיע.

מנהל המקדש, מאדה מוהון, אמר כי לא רק שאין מזון עודף, אלא שהמימון שמקבל המקום נפסק ונותר מעט כסף לרכוש אוכל לקופים. לדבריו, התרומות מתושבי הכפר עזרו, אבל הם בעצמם סובלים ממצוקה כלכלית והם נותנים פחות ופחות. "המגיפה הממושכת הזו היא מעבר לכל מה שציפינו לו", אמר מנהל המקדש. "המזון לקופים הפך לבעיה". לדבריו, מחירי המזון נעים סביב כ-850 אלף רופי ביום (כ-60 דולר).

קופי המקוק הם אוכלי כל, והם ניזונים ממגוון בעלי חיים וצמחים שנמצאים בג'ונגל. עם זאת, לאלו החיים ביער סנגה היה מגע ממושך עם בני אדם, כך שנראה שהם מעדיפים מזונות אחרים - ולפי גוסטו אליט, הם גם לא מפחדים לקחת את העניינים לידייים.

בעת האחרונה, קופים משוטטים בכפר ומתיישבים על גגות הבתים, כשהם מסירים מפעם לפעם רעפים ומפילים אותם לקרקע. כשהתושבים מוציאים מנחות מזון ומשאירים אותן במרפסות שלהן, הקופים קופצים מטה ולוקחים אותן.

"לפני כמה ימים השתתפתי בטקס מסורתי במקדש ליד יער סנגה", אמר גוסטו אליט. "כשהחניתי את המכונית שלי והוצאתי שתי שקיות ניילון עם אוכל ופרחים, לפתע הגיעו שני קופים שתפסו את הכול ורצו מהר מאוד ליער".

בדרך כלל, לקופים יש לאורך היום אינטראקציה עם תיירים - החל מגניבת משקפי שמש ובקבוקי מים ועד משיכה בבגדים וקפיצות על כתפיים - וגוסטו אליט סבור כי יותר משהם רק רעבים, הקופים משועממים. "לכן קראתי לתושבי הכפרים להגיע ליער, לשחק עם הקופים ולהציע להם אוכל", אמר. "אני חושב שהם צריכים אינטראקציה עם בני אדם לעתים קרובות ככל האפשר כדי שהם לא יתפרעו".