שנת הלימודים נפתחה הבוקר (רביעי) בבתי הספר ברחבי הארץ, אולם 200 אלף תלמידים נשארו בבתים. ביותר מ-150 יישובים שמוגדרים אדומים, התלמידים היו תלויים בהתחסנות של חבריהם כדי להגיע ל-70% המיוחלים ולפקוד את המוסדות החינוכיים, והשכבות התפצלו בין הזום לכיתות.
"חדרה היא עיר אדומה, וגם בכיתה שלי יש פחות מ-70% מחוסנים", סיפרה גילי אברהמי, תלמידת כיתת ט' שפתחה את שנת הלימודים הבוקר מרחוק. "זה מכעיס אותי שהחזרה שלנו ללימודים פיזיים ולשגרה תלויה בהחלטות של אנשים אחרים. אני התחסנתי בחיסון ראשון ובעוד כמה ימים אני עושה את השני. זה מכעיס להיות תלויה באנשים אחרים בחזרה לחיים נורמליים שלנו".
אל תפספס
"אני מעריכה שבכיתה שלנו בערך 50% מהתלמידים התחסנו, לא נותנים לנו את המידע הזה כי הוא חסוי", הוסיפה אברהמי. "זה נורא מכעיס, כי אנחנו כן עושים את החלק שלנו כדי לחזור לשגרה. יש ילדים שלא מתחסנים, כל אחד מהסיבות שלו, אני לגמרי מכבדת את זה. פשוט אני לא חושבת שזה צריך להשפיע על החיים שלנו".
אברהמי מספרת על תחושותיה עם החזרה ללימודים מרחוק: "זה ממש מוזר לחזור שוב ללימודים בזום. אפילו בשנה שעברה הצליחו למצוא דרך להחזיר אותנו ללימודים פיזיים לפחות ביום הראשון ללימודים. בתחילת הקיץ הייתי אופטימית לגבי פתיחת שנת הלימודים ולא ציפיתי שהיא תיפתח בזום, ככל שהחופש הגדול התקדם ועם כל הפרסומים שהיו בנוגע לפתיחת שנת הלימודים, הורדתי את רף הציפיות שלי. למרות זאת, קיוויתי שאולי בסוף כן נחזור, ומאכזב לגלות שכיתות אחרות חזרו ואנחנו לא".
אייל סוריט מאילת, אב לאגם הלומדת בכיתה י' ויו"ר הנהגת הורים בעיר, מספר כי בתו פתחה את שנת הלימודים בזום. "התחושות מאוד חלוקות", מסביר סוריט. "מצד אחד, אנחנו חרדים לעתידם ומצבם הנפשי של ילדינו לאחר שלמעלה משנה וחצי הם היו למעשה ללא מסגרת לימודית וחברתית הולמת, ומהצד השני החשש מהדבקות. לצערי הילדים בשכבות הגיל של החטיבה עד לרגע זה לא מקבלים מענים נפשיים הולמים, וצמצום הפערים הפדגוגים לא נראה באופק".
לצערו, סוריט לא רואה פתרון קרוב למצב. לדבריו, מצד אחד רבים מההורים חוששים לשלוח את ילדיהם למסגרות החינוך, והורים אחרים חוששים לחסן את ילדיהן, כך שהוא חש כי מדובר ב"דרך ללא מוצא".
"זה לא סוד שמצבן הנפשי והחברתי של שכבות הגיל בחטיבה לא טוב, ועל ההשלכות הצפויות אף אחד לא יודע לתת את דעתו", טוען סוריט. "הלמידה בזום לא אפקטיבית ולא משתווה ללמידה פרונטלית. הייתה צריכה להיות תוכנית סדורה ללמידה בקבוצות קטנות, אפילו בשטח, תוך דגש על מענים חברתיים וצמצום פערים. הכול עניין של כסף ואת המחיר היקר שילמו ומשלים ילדינו".
מנגד, ישנם תלמידים שבניגוד לצפוי, דווקא הגיעו לבית הספר. אחת מהן היא מישל פוקסמן, תלמידת כיתת י' מבאר שבע. עד אתמול בערב היא חשבה שתתחיל את שנת הלימודים מרחוק, אלא שאמש היא קיבלה הודעה כי הלימודים יתקיימו פעמיים בשבוע בכיתה ורק שלוש פעמים בשבוע מרחוק.
"קיבלנו הודעה אתמול בערב שאנחנו כן מגיעים, אבל חלק מהכיתות לא נמצאות כאן כרגע. בית הספר כמעט וריק לגמרי", היא מספרת. "נמצאות כאן כיתות בודדות שעברו את הרף של 70% מחוסנים. הרוב לא פה. יש כאן 3-2 כיתות מתוך שמונה בכל שכבה".
"כשחשבתי בהתחלה שמתחילים את שנת הלימודים בזום, הרגשתי מתוסכלת. חסר הקשר הבין-אישי, חסרות השיחות עם החברים, ההגעה הפיזית לבתי הספר, השגרה והסביבה לימודית", אומרת הנערה, שמספרת כי שכנעה את חבריה להתחסן כדי שיוכלו לחזור ללמוד באופן פרונטלי.
עם זאת, גם למצב הנוכחי יש לא מעט חסרונות. "אנחנו כל הזמן בטלטלה, כל הזמן מקבלים הודעות בערב", מסבירה פוקסמן. "באר שבע הייתה עיר כתומה והתחלפה בימים האחרונים לאדומה. השגרה היא מאוד עקומה. זה אומר שוב לחיות בחוסר ודאות, אחרי שכל השנה שעברה גם היינו בחוסר ודאות. קיווינו לאיזושהי שגרה".
חרף פתיחת הלימודים הבוקר, 200 אלף תלמידים נשארו בבית והם לומדים דרך הזום. 110 אלף מהם הם תלמידי ח'-י"ב בערים אדומות שפחות מ-70% מהכיתה שלהם התחסנה. 90 אלף תלמידים נוספים נמצאים בבידוד ולא יכלו להגיע לבתי הספר.