71% מהתלמידים מדווחים כי המוטיבציה שלהם ללמידה נמוכה או בינונית - כך עולה מסקר של מכון "מאגר מוחות" שנתוניו מתפרסמים היום (שלישי), ערב פתיחת שנת הלימודים. המכון בדק 500 בני נוער בגילאים 15 עד 18 מכלל המגזרים, ותוצאות הסקר מהווים אתגר משמעותי עבור מערכת החינוך בשנת הלימודים הקרובה. זאת, לצד ההתמודדות עם מגיפת הקורונה בהמשך השנה והגבלות מתווה הלימודים.
במהלך שנת הלימודים האחרונה, למדו תלמידי התיכונים 67 ימים בלבד בבתי הספר, ויתר הזמן הם למדו מרחוק, בזום. השהייה הממושכת בבתים והיעדר מסגרת לימודית וחברתית גרמה ל"נשירה סמויה" של אחוז לא מבוטל בקרב התלמידים, שבפועל לא התחברו לזום, המשיכו לישון עד שעות הבוקר המאוחרות ונשארו ערים אל תוך הלילה.
אלא שההשלכות של התופעות הללו לא ייעלמו מעצמן, עם פתיחת שנת הלימודים מחר וילוו תלמידים רבים גם בשנה הקרובה.
עוד בוואלה!
כתוצאה מכך בני נוער רבים מגיעים לפתיחת שנת הלימודים עם מוטיבציה ירודה ללמוד, עם הרגשה של חוסר שייכות לבתי הספר ובתחושה של אי אמון במערכת ש"שכחה" אותם בביתם במשך יותר משנה.
הסקר, שנעשה עבור הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, בדק את העמדות של התיכוניסטים לגבי מצבם הרגשי-חברתי ושנת הלימודים החדשה. מהנתונים עולה כי 52% מבני הנוער בישראל מרגישים כי תחושת השייכות שלהם לבית הספר נחלשה וקרוב למחצית מהתלמידים מעידים כי מערכות היחסים שלהם עם חבריהם ללימודים נחלשו.
המגזר היהודי מציג תוצאות מדאיגות במיוחד לעומת המגזר הערבי, שם 50% מהנשאלים ענו כי יש להם דווקא מוטיבציה גבוהה או גבוהה מאוד ללמוד. שיעור תלמידי המגזר היהודי שמרגישים מוטיבציה ברמה גבוהה או גבוהה מאוד מדשדש עם 30%.
מעבר לכך, 80% מבני הנוער, כלומר רובם המוחלט, הסכימו שמערכת החינוך צריכה לשים דגש על למידה של מיומנויות לחיים כמו התמדה, הצבת מטרות, תקשורת בין אישית, התמודדות עם כישלון או לחץ, פתרון בעיות - ולא רק על ציונים.
תלמידים רבים מעידים כי חוסר השגרה אכן הזיקה להם והורידה במוטיבציה בלימודים. דורון ניצן, תלמיד בכיתה י"ב מרחובות, סיפר כי "אחרי שנה וחצי שעברנו מאז תחילת הקורונה, אין לנו שיגרת חיים מסודרת, השעון של חלקנו השתבש", שיתף. "בשנה שעברה חלק מהזמן לא הייתה לי שום מוטיבציה ללמוד, וכשהייתה לי זה היה מאוד מסובך, כי הלמידה בזום זה לא כמו למידה בכיתה. אם אני לא צריך לקום, להתארגן ולהגיע לבית הספר, זה מקטין משמעותית את המוטיבציה שלי ללמוד".
ניצן, המוטרד גם משנת הלימודים הקרובה, אמר: "מאוד מדאיג אותי לחשוב על מה יקרה אם פתאום באמצע השנה שוב תהיה עלייה בתחלואה שתוביל לסגירת מערכת החינוך, זה גורם לי באופן אישי לחשוש, בסופו של דבר אני רוצה להוציא בגרות".
דור שניידר, סגן יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, הצטרף לדבריו. "במהלך שנת הקורונה נגרם נזק עצום שבו תלמידים החליטו להרים ידיים, לוותר ולנשור ממערכת החינוך. כולי תקווה שהחודש הראשון בשנת הלימודים שתיפתח השבוע יוקדש למען החזרת המוטיבציה ללמידה ולהצלחה בקרב התלמידים".
"עייפות, אדישות ותחושת מסוגלות נמוכה"
הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות זיהתה את המצוקה בשטח ולכן הקימה את מיזם "זום אאוט", במסגרתו היא הוציאה קול קורא לאנשי חינוך והזמינה אותם להציע ולקבל עזרה ומימון מהקרן בהוצאה לפועל של יוזמות חינוכיות, שיסייעו לתלמידים מבחינה רגשית וחברתית. המיזם, שהוקם בשנה שעברה, ימשיך גם בשנת הלימודים הנוכחית ויסייע למערכת החינוך להעניק לתלמידים סיוע בתוך המסגרת הבית ספרית.
"הסקר מהווה אישוש למצוקות שראינו בשטח לאורך תקופה של התמודדות עם מציאות חדשה", אמרה מיקה דפני, המנהלת הפדגוגית של הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות. "תלמידים ואנשי חינוך מדווחים על שחיקה חברתית-רגשית אחרי שנה וחצי מטלטלת, מלאה בשיבושים וחוסר ודאות. תלמידים המבטאים מוטיבציה תנודתית, עייפות, אדישות ותחושת מסוגלות נמוכה".
"חוויות של בדידות, פחדים, התמכרות למשחקי מחשב, שיח אלים ברשתות חברתיות וקשיים חברתיים", המשיכה. "הצוותים החינוכיים והתלמידים עתידים לשוב לשנה נוספת של התמודדות עם פערים גדולים. לכן, אנו קוראים לצוותי החינוך, שהם סוכני השינוי המשמעותיים ביותר, לפנות ולקבל מאיתנו סיוע בפיתוח יוזמות שיעמיקו את התחום החברתי רגשי בבתי הספר".