דוח מבקר המדינה שהתפרסם הבוקר (שלישי) מצביע על שורת ליקויים במערכת הבריאות מאז פרוץ נגיף הקורונה לפני כשנה וחצי. המבקר בדק את מערך הדגימות ובדיקות המעבדה לאבחון הנגיף ומערך החקירות האפידמיולוגיות לקטיעת שרשראות ההדבקה בקורונה.
מהדוח עולה כי מגפת הקורונה שינתה דפוסי פעולה במערכת הבריאות, בהם מעבר למתן טיפול רפואי באמצעות רפואה מרחוק, והעלתה את הצורך לבחון מתן טיפול רפואי ב"אשפוז בית" כתחליף לאשפוז בבית חולים. למשבר הקורונה הייתה גם השפעה משמעותית על מערך בריאות הנפש והוא ניצב בפני אתגרים שהלכו והתעצמו: מצוקות נפשיות פרצו, חלקן לראשונה וחלקן הופיעו שוב או החמירו כפועל יוצא של המגפה.
ערב התפרצות מגפת הקורונה הייתה מערכת האשפוז ללא יתירות והיא עבדה בעומסים גדולים. עם פרוץ המגיפה, הורה משרד הבריאות לבתי החולים להכין מיטות לצורך אשפוז חולי קורונה. בתי חולים נאלצו לסגור או לצמצם באופן זמני מחלקות קיימות, רובן מחלקות פנימיות, וכן לצמצם פעילות מוזמנת במחלקות אחרות, כמו המחלקות הכירורגיות השונות.
עוד בוואלה!
על פי נתוני משרד הבריאות, עד סוף שנת 2020 נוספו 2,474 מיטות במחלקות הקורונה. צוואר הבקבוק העיקרי בטיפול בחולים קשה בקורונה הוא מחסור בכוח אדם רפואי בעל מומחיות בטיפול נמרץ ומומחיות בהנשמה, וכן כוח אדם סיעודי מיומן בטיפול בחולים במצב מורכב וקשה. כך לדוגמה, שיעור מיטות טיפול נמרץ כללי מתוך כלל מיטות האשפוז הכללי בישראל עומד על כ-3% ונמוך בהשוואה למדינות בעולם.
המבקר בדק גם את מערך הרפואה המונעת. על פי הדוח, משרד הבריאות לא הסביר לציבור שככל שיקפידו על הכללים שנקבעו - עטיית מסיכות ושמירת מרחק למשל, הרי שאין לחשוש להגיע לבדיקות ולקבלת טיפולים רפואיים נדרשים שאינם קשורים לקורונה, ולא הנחה את מרפאות בתי החולים ואת קופות החולים לעשות זאת. מרפאות בתי החולים וקופות החולים לא פעלו באופן שיטתי לפעילות יזומה לעידוד חולים להגיע למרפאות. ובפועל אכן חלה ירידה בהגעת הציבור לבדיקות רפואיות. כך למשל בתחום בדיקות קולונוסקופיה חלה ירידה של כ-17% מהשנה הקודמת.
המבקר שם דגש מיוחד על בריאות הנפש ומצא כי על אף הדיווחים מהארץ ומהעולם על עלייה ניכרת ברמות החרדה והדיכאון באוכלוסייה בעקבות מגפת הקורונה, ועל אף ההערכה לעלייה בדרישה לשירותי בריאות הנפש בשיעור של 20%, הדבר לא בא לידי ביטוי בנתוני הקופות, ומהם משתקפת מגמת עלייה קלה בלבד של כ-3% במספר המטופלים שקיבלו שירות לעומת מספרם בתקופה המקבילה בשנה הקודמת.
מערך הדגימות ובדיקות המעבדה לאבחון קורונה
מפרוץ המגפה בסוף פברואר 2020 ועד לאמצע מרץ 2021 נערכו בישראל כ-14 מיליון בדיקות קורונה ב-40 המעבדות שקיבלו אישור ממשרד הבריאות לבצע את הבדיקות, בעלות של 2.8 מיליארד שקלים. המעבדות יכולות להגיע ליכולת יומית של מאה אלף בדיקות.
דוח המבקר בדק את רמות השירות במתחמי הדיגום לפי משתתפי הסקר ומצא כי זמן ההמתנה הממוצע בשלושת החודשים שלגביהם התבצעה בדיקת הביקורת (נובמבר 2020 עד ינואר 2021), הוערך על ידי משתתפי הסקר ב-37 דקות, והוא גבוה מהזמן שנקבע בתנאי המכרז לתהליך זה - 25 דקות. כ-29% ממשתתפי הסקר שנבדקו במתחמי "היבדק ולך" סברו כי לא נשמר מרחק ראוי בין הממתינים בתור במתחמי הדיגום לצורך מניעת המשך הפצת הנגיף.
המבקר מותח ביקרות קשה על משרד הבריאות וקובע כי נתוני זמני ההמתנה ממועד הדיגום עד לקבלת תוצאות הבדיקה של המשרד - אינם אמינים, ומשכך לא ניתן היה להתבסס עליהם לצורך מיפוי וניתוח זמני התהליך ולצורך קבלת החלטות בהתאם.
הביקורת העלתה מקרים של דגימות שהעברתן למעבדות התעכבה, וכן של דגימות שהגיעו למעבדה ללא תיעוד במערכות המידע. כמו כן, היו מקרים שבהם קופות החולים לקחו דגימות מעבר ליכולתן, וכדי להתגבר על העיכוב הצפוי במעבדותיהן הן העבירו את עודף הבדיקות למעבדות פרטיות שלא היו אמורות לבדוק אותן.
גם בבדיקות המהירות היו תקלות רבות. מתוך 300 מכשירים לבדיקה מהירה מסוג "סופיה" שנרכשו בכ-900 אלף דולר (כ-3.69 מיליון שקלים) והגיעו לארץ, כ-150 לא הופצו; מבין המכשירים שהופצו רק כ-30 פעילים באופן שוטף, והם סיפקו נכון למועד סיום הביקורת כ-1,900 בדיקות בלבד ביום.
מבקר המדינה הדגיש את הבעייתיות בזיהוי מוטציות של הנגיף, לאחר שמשרד הבריאות טרם גיבש נוהל המסדיר את התהליך לריצוף הגנומי: מתי יש לבצע תהליך זה, אילו דגימות צריכות לעבור ריצוף ומה היקפן, איזו מעבדה תבצע את הריצוף, מהי רמת השירות (SLA) לביצוע הריצוף, כיצד לעקוב אחר דגימות המיועדות לריצוף, וכיצד יש לדווח למשרד הבריאות על תוצאות ריצוף גנומי.
חקירות אפידמיולוגיות לקטיעת שרשראות ההדבקה בנגיף הקורונה
מתחילת המגפה ועד יולי 2020 ניהל משרד הבריאות את מערך החקירות האפידמיולוגיות בעיקר באמצעות לשכות הבריאות המחוזיות. באוגוסט 2020, עם התפשטות המגפה, הקים פיקוד העורף של צה"ל, בשיתוף גופים נוספים ממערכת הביטחון, משרד הבריאות, משרד החינוך והרשויות המקומיות, את מפקדת אלון שתפקידה לסייע למשרד הבריאות בקטיעת שרשראות ההדבקה.
בשיא הפעילות של מערך החקירות הועסקו 3,000 מתשאלים. מפקדת אלון הציבה יעד של שעתיים בממוצע מקבלת תוצאה חיובית של בדיקה ועד פתיחת החקירה. בפועל פרק הזמן היה 5 עד 12 שעות. 48% מהמאומתים בחודשים שנבדקו, אותרו קודם לכן כמגעים של מאומתים בחקירות האפידמיולוגיות או באיכוני שירות הביטחון הכללי.
על פי הדוח, כל עוד מספר המאומתים החדשים ביום לא היה יותר מכ-3,000, שיעור החקירות שהושלמו לא ירד מ-95%. ואולם כשרמת התחלואה עברה את רף ה-3,000 המאומתים החדשים ביום, שיעור החקירות שהושלמו החל לרדת, ובתקופת השיא של התחלואה בינואר 2021 ירד ל-89%. לאחר מכן, עם הירידה בתחלואה, גם עלה שיעור החקירות שהושלמו.
בנוסף לכך, מתחילת נובמבר 2020 ועד מחצית ינואר 2021 לא הושג היעד שקבעה מפקדת אלון לזיהוי מקור החשיפה - 50% מהחקירות. ואולם בתקופות מסוימות היעד כמעט הושג - זוהו מקורות החשיפה ב-47%-48% מהחקירות. מפקדת אלון לא השיגה גם את היעד שקבעה עד ינואר 2021 לאיתור - ארבעה מקומות שהייה, כשלמעשה אותרו בין כ-0.5 לכ-3.6 מקומות בלבד.
יעד נוסף שמפקדת אלון הציבה לעצמה הוא שיעור המאומתים שאושפזו במצב בינוני או קשה שעלו כמגעים קרובים בחקירות לפני שאומתו, מכלל המאומתים במצב זה - בתקופה שנבדקה חלה ככלל עלייה בשיעור החולים שאושפזו במצב בינוני או קשה שעלו קודם לכן כמגעים קרובים בחקירות האפידמיולוגיות - מכ-8% בספטמבר 2020 לכ-19% במרץ 2021; השיא היה בסוף פברואר 2021 - 28%. ואולם היעד שקבעה מפקדת אלון (30% עד סוף ינואר 2021 או 33% מתחילת פברואר) לא הושג.
המבקר שם דגש מיוחד על מערכת החינוך ומצא כי מתחילת המגפה ועד מחצית מרץ 2021 לא הייתה למשרד הבריאות גישה מקוונת למידע של משרד החינוך על תחלואת תלמידים וצוותי הוראה. הסיבות העיקריות לכך היו הצורך להסדיר את היבטי אבטחת המידע וכן להגן על פרטיות התלמידים וצוותי ההוראה. הדבר מנע ממשרד הבריאות זיהוי מהיר בכל רגע נתון של התפרצויות במוסד החינוכי, בכמה מוסדות באותה רשות או ברשויות סמוכות.
בנוסף לכך, משרד הבריאות לא קבע מדיניות בנוגע להפצת תוצאות תחקירים אפידמיולוגיים לכלל הציבור, ובפועל תוצאות התחקירים הופצו רק במפקדת אלון. ב-25 בנובמבר המליץ לראשונה קבינט המומחים הלאומי למשרד הבריאות ליידע את הציבור באופן שוטף על תוצרי חקירות כאלו, אך נכון לפברואר 2021 התוצרים לא הופצו לציבור.