לא רק המשטרה אשמה - כולנו הפסדנו בקרב מול העבריינים הערבים | דעה

צריך לשים את הדברים על השולחן: חלק גדול מהחברה הערבית אלים, וכך היה לאורך כל היסטוריית המדינה. אך הממשלה, צה"ל, שב"כ ומשרדי האוצר והחינוך הם רק חלק מהאחראים. המדינה, שאיבדה את השליטה על השטח, מפילה כתמיד את התיק על הניידת לטיפול נמרץ שלה - המשטרה

בוקי נאה
בווידאו: הקמת אגף "סיף" במשטרת ישראל (דוברות המשטרה)

המשטרה לא אשמה בגל מעשי הרצח והאנרכיה בחברה הערבית. המשטרה החלשה והשנואה גם לא אשמה בניסיון השוד בטייבה בסוף השבוע, אירוע שבו חמושים נכנסו עם כלי נשק לאולם חתונות, ירו בתקרה וניסו לשדוד את כספת המתנות. לא המשטרה, שאני אחד ממבקריה החריפים כבר שנים רבות, איבדה שליטה. מדינת ישראל איבדה שליטה על שטחה, והיא תמיד מפילה את התיק על הניידת לטיפול נמרץ שלה - משטרת ישראל.

הצבא אשם. שב"כ אשם. משרד האוצר אשם. משרד החינוך אשם. משרד הפנים אשם. החברה הערבית אשמה וראשיה אשמים. גם חום יולי-אוגוסט אשם. המשטרה עם כל תחלואי ומחלותיה - הגוף הציבורי הכי מעוך והכי מושמץ בישראל - לא אשם.

עוד בוואלה!

כשבועיים לאחר הכרזת המלחמה על האלימות - 8 נרצחים בחברה הערבית: "קצנו בטקסים ומינויים"

לכתבה המלאה
זירת הרצח של סאהר אסמאעיל מחוץ לביתו בראמה, אוגוסט (צילום: דוברות משטרת ישראל)

צריך לשים את הדברים על השולחן. החברה הערבית אלימה. לא כולה כמובן, אבל חלק גדול ממנה, וזה לא משבוע שעבר. כששרה עינתה את הגר והיא ברחה למדבר ניגלה אליה המלאך שאמר לה: "וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע ה' אל עניך. והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פי כל אחיו ישכון". בהמשך התנ"ך, כתוב גם ,עין תחת עין, שן תחת שן".

בתוך כך, חלק גדול מנרצחי החברה הערבית נרצחו בשל חוקי נקמת הדם. לא רק בסוף השבוע הזה, אלא לאורך כל ההיסטוריה של מדינת ישראל. סכסוכים כואבים פותרים בכוח, וביום שבו המציאו את האקדח הראשון מת הגיבור האחרון. ויש ממי ללמוד. בשנת 1980, חבר הכנסת דאז חאמד אבו רביעה הבדואי היה אמור להתפטר, על פי הסכם הרוטציה ברשימה הערבית, ולאפשר לבא אחריו ברשימה, ג'עבר מועדי, להיכנס לכנסת.

אך אבו רביעה סירב להתפטר, ומועדי הלך לבית המשפט העליון - שהתנגד לכפות על אבו רביעה לעזוב את הכנסת. אז שניים מבניו של מועדי, ששירתו כקצינים בצבא, רצחו את אבו רביעה כשירו בו חמישה כדורים מתוך ג'יפ צבאי, וכך הכניסו את אביהם לכנסת במקומו. הרבה מאוד כבשים שחטו בסולחה, כדי שהנשיא חיים הרצוג יחון אותם לאחר עשר שנים.

חאמד אבו רביעה (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, יעקב סער)

בחברה הערבית, כמו בחברה היהודית, אנשים מסתכסכים בינהם. הם יודעים שתלונה למשטרה היא מעשה החלטי פחות מאשר לקחת את האקדח שקנו מהזולה ו"ללכת לסגור עניין עכשיו", כשהכועס עצבני ואין סיכוי שהוא יתחרט ויתקרר. "כל דאלים גבר" ולכן כשארגוני פשע יהודיים צריכים לעשות "עבודה" רצינית, הם שוכרים רוצח שכיר מארגוני הפשע הערביים - כי הם יותר אמיצים, נועזים ולא רועדים כשהם צריכים להרוג.

בלבנון יש עכשיו רעב ללחם. אוכל אין, אבל הרבה נשק יש, ומאות כלי נשק מוברחים לישראל מדי חודש ונמכרים לעולם התחתון הישראלי. זה הצבא שלא מצליח לסגור את הגבולות ולמנוע את ההברחות, לא המשטרה. אותו צבא הגנה לישראל שמגיע לתחנות משטרה ברחבי הארץ פעמים רבות כדי להתלונן שגנבו לו מהבסיסים רובים, רימונים, מקלעים וכלי רכב, ולפעמים גם, רחמנא לצלן, נגמ"שים.

מלבד תלונה למשטרה, הצבא לא עושה דבר כדי להשיב את כלי הנשק האלה, ואף אחד לא יודע באמת כמה כלי נשק ימצאו בידי החברה הערבית ביום פתיחת האינתיפאדה הבאה. הצבא לא פושט על טובא זנגרייה כדי להחזיר את כלי הנשק שלו. שהמשטרה תשבור את הראש.

אמצעי לחימה שנתפסו על ידי המשטרה (צילום: דוברות משטרת ישראל)

חום יולי-אוגוסט

החום הקיצוני שאנחנו חווים כל שנה מטריף לא רק את הערבים שחיים ללא מזגן. את כולם. אפילו קציני משטרה אשכנזים בלונדינים. לפני כמה שנים, ביום המטורף שמחבר את יולי ואוגסט, נסע קצין משטרה בלונדיני איכותי מהבולשת ברכבו ברחוב ירמיהו בצפון תל אביב לכיוון משטרת דיזנגוף - שם גבר חנה בחניה כפולה. הקצין צעק לו "סע סע", ואותו גבר צעק לו בחזרה "שתוק שתוק". היה 14:00 בצהריים, שיא החום. כעבור שלוש דקות כבר אירע שם קרב אגרופים, וכעבור שתי דקות נוספות כל הבולשת מרחוב דיזנגוף דהרה לשם ושברה את עצמותיהם של האזרחים. כעבור עוד חודש, עשרה בלשים אשכנזים בלונדינים, אלו שהמפכ"ל דאז כינה "חוד החנית של משטרת ישראל", עמדו לדין. חום יולי-אוגוסט.

מנגד, בישראל יש אלפים רבים של "ערבים טובים" - פושעים שהפכו להיות סייענים של שב"כ. כשהם "נשרפו", העבירו אותם לשיקום בישובים ערביים בארץ, ונתנו להם נשק כדי להגן על עצמם. אך הם לא רק מגנים, הם גם תוקפים וכשהם תוקפים ונתפסים - שב"כ מתערב עבורם במשטרה, והם לא עומדים לדין.

מכונית עולה באש סמוך לזירת רצח אנאס אלוחאוח בלוד, שבת (צילום: תמונות גולשים)

המשטרה עומדת כמו הילד עם האצבע מול החומה בהולנד, ומנסה למנוע את חורבן המדינה כבלם האחרון לכל הצרות - מהקורונה ועד השחיתות והחברה הערבית. אך במקום להגדיל את כוחה, משרד האוצר נלחם בה. בשבוע שעבר הודיע ראש אגף משאבי האנוש של המשטרה לכלל השוטרים כי הם לא יקבלו שי לרגל חג ראש השנה, מאחר שהכנסת לא העבירה את תקציב המדינה ולמשטרה אין תקציב למתנות.

את ההודעה הזאת קראו כל השוטרים, אלה שרבים איתנו בקניון על עטיית מסכה, אלה שאנחנו שונאים מפני שהם מבצעים בשמש ובגשם את עבודת הדמוקרטיה, אלה שהחברה הערבית שונאת עוד יותר כי הם מייצגים את ממשלת ישראל.

איפה משרד החינוך?

ואיפה הוא משרד החינוך שינסה לחנך כאלה שיורים בילדים בני 16 שלא יצטרפו בגיל צעיר זה לכנופיות של גנבי מכוניות, שודדי אולמות חתונות וגובי פרוטקשן. איפה?

הרי גם אם המשטרה תציב שני שוטרים בכניסה לכל בית של חמולה ערבית זה לא ימנע ממנה להסתכסך עם החמולה היריבה בגלל מעשה כזה או אחר, מילה כזאת או אחרת או יצרים על כבוד המשפחה. במקרה שהתרחש ביפו למשל, יחסיו של זוג עלו על שירטון והאישה חזרה לבית הוריה מוכה וחבולה. אז התחיל סכסוך שגבה עד היום יותר מ-15 נרצחים. המשטרה לא אשמה.

המשטרה גם לא אשמה בזה ש"ארגוני הפשע" הפכו להיות גיבורים בחברה הערבית, וכל ילד רוצה להיות "חייל" כמו אלה שרואים בטיקטוק ולצאת "גבר-גבר" בעיני חבריו.

ראש הממשלה, השר לביטחון פנים והמפכ"ל בהשקת התכנית המשטרתית למאבק בפשיעה בחברה הערבית (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עמוס בן גרשום)

בשביל לקבל קולות של בוחרים ולמצוא חן בעיניהם, אחת לכמה חודשים מגיע שר משטרה חדש וחונך מחדש בטקס גדול את ההבטחות של ממשלתו ש"הולכת להילחם בפשיעה בחברה הערבית". זה טוב להופעה בטלוויזיה, אך על הצעירים המשולהבים שמוכנים לשלוף על כל שטות - זה לא כל כך משפיע.

שלא נטעה. אין שום קשר בין אף אחד ממעשי הרצח בשבוע האחרון בחברה הערבית מבלד מהעובדה שבכל המקרים ירו ואחרי זה שרפו את מכוניות המילוט כדי לא להשאיר עקבות. למשטרה יש את התחלואים הקשים שלה אבל היא לא אשמה בגל מעשי הרצח בחברה הערבית, והיא גם לא יכלה למנוע אותם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully