"זה מציק להיות עם מסיכה בכיתה, אבל נתרגל": דור הקורונה עולה לכיתה א'

176 אלף ילדים יהפכו מחר (רביעי) לתלמידים ויעלו לכיתה א'. השנה הם יידרשו לעטות מסיכות כבר מהיום הראשון ללימודים, יתבקשו לבצע בדיקות קורונה מהירות ללא חובה, וחלקם אף הספיקו לעבור בדיקות סרולוגיות - לפני שצמצמו את היקפן לערים עם תחלואה גבוהה בלבד. בנוסף לכך, ההורים יידרשו להציג תו ירוק כדי ללוות את ילדיהם ביומם הראשון בבית הספר.

למרות ההגבלות והכללים הנוקשים, ההתרגשות והציפייה לקראת הכניסה הראשונה לכיתות הלימוד ניכרת היטב בקרב הילדים. הם לא מודעים לקרבות שהתנהלו בממשלה סביב פתיחת הלימודים, וגם לא למשמעויות של למידה מרחוק במידה ויוחלט על כך. כך או אחרת, הם יודעים בוודאות להגיד ש"יותר כיף ללמוד בכיתה".

בינתיים, התיקים החדשים והקלמרים כבר מוכנים וההתרגשות לקראת הצלצול הראשון בשיאה. ליה קוגן, בת השש מגבעתיים, מתרגשת מאוד לקראת שבוע הבא. "אני מחכה כבר להתחיל ללמוד. הכי הרבה מחכה ללמוד מתמטיקה, ללמוד על המספרים, על פלוס ומינוס, על כפול וחלקי", היא מספר בהתרגשות.

"בא לי כבר להגיע לבית הספר. אני מאוד מתרגשת. קנו לי את כל הציוד המיוחד, ילקוט חדש, טושים מיוחדים וקלמר. אני רוצה להיות ילדה חכמה ואישה חכמה", היא מסבירה ועם זאת מוסיפה כי תתגעגע לגן שלה, לגננת, לחצר ולחברים.

"אני לא פוחדת מהקורונה. אני יודעת שבכיתה א' אהיה עם מסיכה, זה לא נוח וזה מציק. אבל צריך להתרגל למסיכות, וככה זה לא יציק. מתרגלים לכל דבר". האופציה ללמוד בזום לא מרתיעה אותה כי היא כבר התנסתה בה בשנה שעברה. "זה דווקא נחמד ולא צריך לשים מסיכה", ליה מסבירה.

מורן לי קוגן שולחת את בתה ליה לכיתה א' ברגשות מעורבים - ההתרגשות והשמחה מהולים בדאגה ובלבול מריבוי ההנחיות, ובעיקר מהחששות כי שנת הלימודים תימשך לא יותר מכמה ימים, וילדי כיתה א' יצטרכו לעבור ללמוד באופן מקוון.

"הכי מדאיג אותי שלא יהיה בית ספר, בגלל הקורונה. זה אחד הדברים יותר מלחיצים אותי. גם עניין המסיכות מאוד מטריד אותי - להיות כל היום עם מסיכה בגיל כזה זה קשה, ולדעתי גם לא בריא, אני לא יודעת איך המעבר הזה ייעשה".

קוגן מציינת כי היא פחות חוששת שליה תידבק בנגיף, ויותר מההנחיות המבלבלות: "כל הלוגיסטיקה סביב ההנחיות - כן תו ירוק לא תו ירוק, כן בדיקות סרולוגיות לא בדיקות סרולוגיות. זה נשמע שמקבלי ההחלטות לא כל כך סגורים על המתווה, ואין מישהו שיודע לחלוטין לאן הולכים. אני רוצה ומייחלת לפתיחת שנה רגילה ומשעממת", היא מסכמת.

איתי יעקוביאן בן השש, גם הוא מגבעתיים, סיפר בהתרגשות רבה לקראת 1 בספטמבר: "אני מחכה כבר להתחיל ללמוד. אני הכי רוצה ללמוד חשבון. אני אתגעגע לגן ולחבר שלי שנשאר עוד שנה בגן. אני לא מודאג מהקורונה, אני מודאג רק מזה שהאחרים יידבקו בקורונה". על אפשרות הסגר והלמידה בזום איתי אומר באופן חד משמעי כי "יותר כיף ללמוד בכיתה, ולא בזום".

אמו של איתי, מורן יעקוביאן מודאגת יותר מבנה: "מדאיג אותי איך תראה שנת הלימודים עבור תלמידי כיתה א' ואיך זה יהיה ביום הראשון לפתיחת הלימודים. האם נוכל להיכנס איתם לכיתות ביומם הראשון וללוות אותם". היא עוד מציינת כי למרות שאיתי כבר יודע לקרוא ולכתוב, היא לחצה מהאפשרות של לימודי כיתה א' בזום, "אני מקווה שלא נגיע לשם".

"ההתרגשות היא לא שונה בילד שלישי, אני מאוד מאוד מתרגשת, אבל אני מאוד סומכת על הצוות החינוכי של בית הספר", היא מדגישה.

אופיר ואקנין בת השש מעפולה מספרת שנהנתה מהופעות וטיולים עם משפחתה בחופש הגדול, וכבר מצפה לעלות לכיתה א' בשבוע הבא: "אני מאוד מתרגשת מכיתה א' ומחכה כבר לפגוש את החברים החדשים שלי לכיתה, ולהתחיל ללמוד דברים חדשים".

"אני אתגעגע לגננת ולחברות שלי בגן, לחצר ולמשחקי הגן. אבל אמשיך להיפגש איתן אחרי שעות הלימודים. אמא שלי גננת והיא לימדה את הילדים בגן שלה דרך הזום. אני מעדיפה להיות עם הילדים בכיתה ולשחק איתם בהפסקות".

כמו רבים אחרים, גם מור ואקנין, אמה של אופיר, מודאגת מפתיחת שנת הלימודים בצל הקורונה, אך מספרת כי היא סומכת על מערכת החינוך, וכן בעיקר על ראש עיריית עפולה, שידעו להתמודד עם האתגרים. "אני מקווה שהשנה נלמד לחיות לצד הקורונה", היא אומרת.

סיגל שפיץ טולדנו, יו"ר ועד הגנים הארצי ויו"ר ועד ההורים בגבעתיים, שילדתה עולה השנה לכתה א', אומרת כי ניתן היה להקל על התלמידים - לפחות בעניין עטיית המסיכות. לדבריה, "המעבר לכתה א' הוא מעבר מרגש במיוחד, שלצערי הקורונה מצמצמת את האפשרויות לערוך טקסים ומסיבות, אך בכל זאת חייבים לציין אותו בצורה ראויה".

"השנה לראשונה תלמידי א' נדרשים למסכות, על זה לדעתי אפשר היה לוותר כדי להקל עליהם קצת, בייחוד לאור שיעורי התחלואה הנמוכים בגילים אלו. ויחד עם כל זה, הם נדרשים גם ללמוד לקרוא ולכתוב. צריך לזכור שהילדים הללו היו בגן בתקופת קורונה - ולכן מגיעים קצת פחות מוכנים גם לכיתה א'. אני מאוד מקווה שיתייחסו אליהם בצורה רכה ושונה, אצלי בבית הספר זה יהיה כך בבירור. אני מאחלת לכולם לעבור את השנה הזאת באופן רך, גמיש, מכיל ומתחשב", היא מסכמת.