מיליון נדבקים בקורונה בישראל: גם קשישים שורדים, גם תינוקות נדבקים וחולים

החיפאים אסתר בת ה-74 ואהוד נבון, בן 77, יחד כבר 53 שנה. הם גם חלו יחד בקורונה - ושרדו אותה. "העיקר זו האהבה והתמיכה ההדדית של כולם", הם מכריזים. השניים היו מראשוני הנדבקים בבית הספר "כרמים" בבנימינה בחודש יוני, עם פרוץ הגל הרביעי. הם הגיעו לשם להופעת בלט של הנכדות, כששניהם מחוסנים בשתי מנות, בימים שהיו עדיין ימי האופוריה של "ניצחנו את הקורונה". מי בכלל חשב על האפשרות שיידבקו בנגיף.

אבל לאחר כמה ימים החום של אהוד עלה, והם פנו למיון בבית החולים. במיון לא גילו שום דבר, כך שלוש פעמים, עד שלבסוף החליטו באופן עצמאי לגשת לאחת ממרפאות קופת החולים כללית בעיר, ולעשות בדיקות לקורונה. כבר באותו יום הסתבר להם ששניהם חיוביים. אסתר עברה את המחלה עם יום אחד של חום, ובתום בידוד שבה לפעילות מלאה. משמעות פעילות זו היתה למעשה טיפול באהוד.

את אהוד, לו יש מחלות רקע, הקורונה תפסה במלוא עוצמתה. "בהתחלה לא הבנו כמה קשה זה", סיפרה אסתר, "מבחינתי מילת המפתח המגדירה את המחלה הזו היא 'תעתוע'". לאחר כמה ימים אהוד אושפז בבית החולים רמב"ם בחדר של חולים קשה במחלקת "כתר א'", שרק נפתחה שוב. בתוך זמן קצר הריאות שלו הפסיקו לתפקד והוא חובר למכונה שסיפקה לו מאה אחוז מהחמצן.

"בעשרת הימים הראשונים הייתי לבד, אחר כך התחילו להגיע עוד חולים", סיפר אהוד. "במשך ארבעה שבועות מתו שישה. הריטואל היה קבוע. פתאום אתה רואה שעוד ועוד בני משפחה מגיעים להיפרד. אחר כך מציבים פרגוד ואז אתה יודע שזהו. כשלוקחים בשק שחור מישהו ששכב לידך זה קשה", הוא שיתף. "אני היחידי שנשאר בחיים".

כעבור יומיים נוספים בבית החולים רצו לחבר אותו למכשיר הנשמה תוך הרדמה. "שמעתי שיחת רופאים במסדרון והבנתי שהמצב גרוע מאוד", נזכרת אסתר, ומספרת שהמשפחה כולה התייעצה והתנגדה למהלך. "אמרנו להם שיש עוד אופציה, והיא להיות אופטימיים. זו האופציה בה אנחנו בוחרים". אהוד הסביר שהתייעץ עם רופא, ד"ר הרולד בואנו דה-מסקיטה, ובהמלצתו החל לקחת אני תרופה הומאופתית. "מיום ליום מצבי השתפר", סיפר.

ואכן, הוא הבריא לאחר שישה שבועות. "אנחנו לא יודעים בדיוק איך זה קרה", סיפרו, "אין ספק שתרומה קריטית הייתה הטיפול המעולה של רמב"ם, והצוות הנחוש של מנהל מחלקת הקורונה, ד"ר אייל פוקס. במחלקה שלנו הם כבר היו עם נסיון. כנראה שהכל ביחד עבד". אהוד אמנם השתחרר ממחלקת הקורונה, אך עדיין מאושפז במחלקה הפנימית של בית החולים, בשל נזקים שנגרמו לריאותיו.

במשפחתו של אהוד מקווים שבקרוב הוא יתחזק, יוכל לעזוב את בית החולים ולהתחיל בשיקום במוסד רפואי אחר. הסוד שלהם: "להישאר אופטימיים. לשתף כמה שיותר אנשים במחלה ולא להתבייש לבקש עזרה ממשפחה וחברים קרובים. להמשיך לחיות, לשדר אמונה ותקווה כל הדרך, ולא להשתמש בביטויים כמו 'אוי, קשה לי'", הם טוענים. "צריך להיעזר בצוות הרפואי אבל לפקוח עין ולהיות אסרטיבי איתם. למי שיש קושי גדול, שייקח עזרה נוספת. לא להפיל הכל על בן או בת הזוג".

נופר ואלירן שלו, גם הם תושבי חיפה, הופתעו לגלות לפני שבוע שבתם התינוקת ליב, בת השנה, חיובית לקורונה. זאת, על אף שעד היום לא הראתה תסמינים כלל. "אם לא היינו עושים לה בדיקה לא היינו מנחשים בחיים", אומרת נופר. "היא מתנהגת כרגיל, אוכלת כרגיל. שום כלום. גם שנינו שליליים", היא מוסיפה.

את ליב בדקו פעמיים, אך רק בפעם השנייה היא אובחנה חיובית. היא נאלצה להיבדק לאחר שהסייעת בפעוטון שלה התגלתה כחולת קורונה, אז נשלחו כל עשרים הילדים בגן לבידוד. לאחר שקיבלה תוצאה שלילית בבדיקה הראשונה, כעבור שבוע עשתה ליב בדיקה נוספת, כדי לקצר את הבידוד ולשוב מיד לגן. אך אז התברר שהיתה חיובית.

הבידוד הכפוי יימשך עשרה ימים בדיוק, לאחריהם לא יהיה צורך בבדיקה נוספת כל עוד לא יהיו תסמינים של הנגיף. "גם לתינוקות קשה להיות סגורים בבית. לפחות פעם ביום היא הולכת לנעליים שלה ומביאה לי אותן", מספרת האם. ההורים גם מלינים על הנזק הכלכלי: הגן נסגר לעשרה ימים, ועשרים משפחות לא מקבלות החזר. לדבריהם מדובר בכמעט 25 אלף שקלים ששולמו לגן, "על כלום, ובאשמת סייעת שהגיעה חולה".

על הפסד הכסף לגן יש להוסיף את העלות בהשבתת ההורים היושבים בבידוד עם התינוקות, עלות הנופלת עליהם או על המעסיקים. במקרה של נופר, מקום העבודה משלם את דמי המחלה שלה עבור הימים בהם היא נדרשת לטפל בבתה המאומתת לקורונה. זה לא טריוויאלי, במקרה שהילד בבידוד ואינו חולה. "הלקח שלמדנו, ושהכי מדאיג בכל הסיפור הזה, הוא האפשרות שיש עוד המון ילדים שמסתובבים חולים בלי תסמינים, ובלי שאף אחד יודע הם מדביקים ילדים ומבוגרים".