האש כבתה, העבודה רק מתחילה: מה אפשר ללמוד משיקום הכרמל לאחר השריפה

השריפה בהרי ירושלים כילתה יותר מ-20 אלף דונם ואילצה אלפי תושבים להתפנות. בעוד האירוע הסתיים תוך יומיים, הנזקים יישארו איתנו שנים רבות, ואימוץ מסקנות שהביאו לשיקום הכרמל לאחר האסון יכול לסייע. איך ניתן להציל יישובים מהאש, ומה תפקידן של העזים במערכה?

  • שריפות
  • ירושלים
נועה שטיינר

השריפה הגדולה השבוע שהחלה בהרי ירושלים דרך בורמה, מתחת לשמורת המסרק כילתה יותר מ-20 אלף דונם של צמחייה בגן לאומי הרי יהודה ואילצה אלפי תושבים משמונה יישובים ושני מוסדות להתפנות. זוהי אחת השריפות הכי גדולות בהרי ירושלים מאז השריפה בשער הגיא בשנת 1995 וקרובה בממדיה לשריפה בכרמל בשנת 2010. בעוד האירוע הסתיים תוך 52 שעות, הנזקים של השריפה יישארו איתנו שנים רבות.

לאחר השריפה של אסון הכרמל ב-2010 קמה בהחלטת ממשלה ה"וועדה לשיקום אקולוגי ארוך טווח בכרמל' בראשות המשרד להגנת הסביבה שמנתה מומחים רבים. הוועדה הסתמכה והתאימה מסקנות ממחקרים ולקחים משריפות קודמות בכרמל ובהרי ירושלים.

אז מה למדנו מהשריפה בכרמל על מה שנדרש לשיקום האקולוגי של הרי ירושלים לאחר השריפה, ומה יידרש לעשות בטווח המידי ובטווח הרחוק יותר כדי למנוע שריפות מסוג זה בהמשך ולשמור על היערות שלנו? המומחים מסכימים פה אחד כי פעולות השיקום המחקר והניטור של היער שנשרף יהיו קריטיות וההיערכות למניעת השריפה הבאה גם ביערות שלא נשרפו חשובה מאין כמוה על מנת להציל חיים.

עוד בוואלה!

מאמצי כיבוי שריפת הענק בהרי ירושלים יימשכו גם בלילה: "חוסר אונים, הלב נשבר"

לכתבה המלאה
בווידאו: 25 אלף דונם עלו באש בהרי ירושלים (צילום: כבאות והצלה, אורי ליבנה)

צעד ראשון - סקירה של השטח השרוף לאיתור בעיות

פרופ' אבי פרבולוצקי שעמד בראש צוות המשנה בנושא ממשק היער ושיקום אקולוגי בכרמל בשנת 2010 אמר לוואלה! כי יש לחזור להמלצות הוועדה של הכרמל, לעדכן ולבצע התאמות לשטח של הרי ירושלים. לפי מה שלמדנו משריפות קודמות, בדומה לכרמל, יש קודם כל לעשות סקר מקיף של השטח השרוף ולאתר בעיות. למשל יש לסקור את הדרכים ושבילי הטיול, ולטפל בבטיחות השבילים - להוריד עצים שרופים בסכנת קריסה ולאתר מוקדים של סחף קרקע וזאת כדי שעצים לא ייפלו בעתיד על מטיילים. לדברי פרופ' פרבולוצקי יש לבצע זאת מידית, כל זאת לפני החורף והגשמים הראשונים - "כל דחייה, צרה".

יותר מ-20 אלף דונם של יער שנשרפו. אזור השריפה בהרי ירושלים (צילום: רשות הטבע והגנים, אריאל קדם)

צעד שני - הכנת תכנית לניטור השטח ופעולות השיקום

לאחר שריפת הכרמל, הוועדה המליצה לבסס את שיקום החורש ויערות האורן הטבעי והנטוע על תהליכי התחדשות טבעית וכן שנתיים אחרי השריפה להתחיל בפעולות לדילול זרעי אורנים אשר יוצרים מרבדים, וזאת על מנת לאפשר התחדשות של צמחים עשבוניים, שיחייה ועצי חורש, ויצירת מגוון בתי גידול.

בכרמל גם בוצעו נטיעות מצומצמות ביותר של צמחים רחבי עלים בחניונים בודדים שנשרפו, ונטיעות בוסתנים ועצים בטרסות עתיקות לצורך שימור נוף חקלאות מסורתית.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי גם לראייתם אחד הצעדים הראשונים הוא הכנת תכנית הפעולה לשיקום האקולוגי שתהיה מבוססת על הניסיון שהצטבר בקרב הגופים מנהלי השטח ועל סמך המלצות הוועדה.

חנוך צורף מקק"ל אמר לוואלה! כי קק"ל כבר הכינה לפני מספר שנים תכנית אקולוגית ארוכת טווח ליער וממשק ספציפית לשטח זה בהרי יהודה שעליה כבר ניתן להתבסס שכוללת היבטים אקולוגיים וכן היבטים של קליטת קהל.

אזור השריפה בהרי ירושלים (צילום: אתר רשמי, פלאש 90)

ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים אמר כי אחד הצעדים שיידרשו הוא הכנת תכניות ניטור ארוכת טווח שתתחיל בהקדם ותעקוב הן על הליך ההתאוששות עצמו והן על פעולות השיקום והממשק שיבוצעו. עם זאת ד"ר שקדי מדגיש כי מלבד פעולות לבטיחות, בשנה הראשונה יש "לעזוב את השטח לנפשו, לראות מה הנזק, איך הוא משתקם בכוחות עצמו" - ולהתאים את פעולות ניהול השטח. גישה זו גם תואמת גם את מדיניות קק"ל כיום לטיפול בשטחים לאחר השריפה.

לעמדת המשרד להגנת הסביבה, יש לבחון ניטור ומעקב אחרי אוכלוסיות מיני הדגל באזור: יונקים גדולים כגון יחמורים וצבאים - ומתן מענה לבעיות כגון זמינות מקורות מזון, מניעת טריפות ודריסות. בנוסף יש לפעול למניעת התבססות מיני צמחים פולשים כגון שיטה כחלחלה.

מאיה סטאר, פעילה סביבתית ב'מצילים את הרי ירושלים' קוראת לכלל הגופים שיגבשו תכניות אלו לערב את הציבור הרחב והקהילות המקומיות כמה שניתן הן במאמצי השיקום, והן בסיוע בניטור ובאיסוף המידע. לדבריה "יש ציבור גדול שמגויס, אוהב את היערות והחורש ומוכן לעזור".

אוטובוס צוערי שב"ס שנשרף באסון הכרמל, 2010 (צילום: מעריב, מקס ילינסון)

החלטת ממשלה לעניין שיקום הרי ירושלים לאחר השריפה

על מנת ליישם צעדים אלו יידרש באופן מיידי שיתוף פעולה של כלל הגופים וכן תקציב. מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי השרה תמר זנדברג ואנשי המקצוע במשרדה פועלים לקידום החלטת ממשלה לעניין שיקום הרי ירושלים לאחר השריפה. "על מנת להיערך לשינוי האקלים, להחזיר את היער והחורש לתפקוד אקולוגי, ולאפשר למגוון הביולוגי להמשיך ולהתקיים באזור, הנחתה השרה את אנשי המשרד להקים צוות עבודה אד הוק לבחינת הנזקים האקולוגיים והכנת תכנית פעולה", נמסר.

יש לסקור את הדרכים ושבילי הטיול, ולטפל בבטיחות השבילים (צילום: רויטרס)

"הצוות יבחן דרכים לשיקום הרי ירושלים ויכלול את השותפים הרלוונטיים - רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, רשות הכבאות, משרד החקלאות, האקדמיה והמועצה האזורית מטה יהודה להכנת תכנית פעולה לשיקום האקולוגי של הרי ירושלים. התכנית תכלול את כל הרכיבים של ממשק ניהול היער אשר יבטיחו את שיקום היער, תפקודו כגן לאומי וכיער קולט קהל לצרכי נופש בחיק הטבע, שמירה על המגוון הביולוגי ומורשת", נמסר עוד. השרה להגנת הסביבה תפעל שתכנית זו תתוקצב במסגרת החלטת הממשלה, על בסיס הערכות התקציב של צוות העבודה.

מה לא למדנו מהשריפה בכרמל? הקמת קווי חייץ בין היישובים ליער

אחת ההמלצות העיקריות של הוועדה בכרמל, כמו ועדות לפניה הינו הצורך בהקמת קווי חיץ סביב יישובים - אזור בו יש צמחייה מדוללת ולא יער צפוף, עם תשתיות מים לכיבוי אש. מטרת אזורים אלו היא לאפשר נגישות של כוחות הכיבוי לשטח, לעכב את התפשטות השריפה ולצמצם את עוצמתה סביב יישובים, דרכים וחניונים ובין תאי שטח.

לדברי פרופ' פרבולוצקי חלה התקדמות רבה בישראל מאז השריפה בכרמל בהקמת אזורי חיץ בשטחים שמנוהלים על ידי רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל. בנוסף, הוקמה רשות הכבאות הארצית אשר הוכפפה למשרד לביטחון פנים והכבאים התמקצעו יותר גם בכיבוי שריפות בשטחים פתוחים. אך נושא קווי החיץ סביב יישובים בשטחי רשויות מקומיות נשאר פתוח.

לאחר השריפה בכרמל רשות הכבאות ביחד עם המשרד להגנת הסביבה וגופים נוספים רבים עמלו על הכנת תקנות לקווי חיץ המסדירים את הנושא. טיוטת התקנות כבר גובשה לפני שנים אך אישור התקנות נתקל בחומה. יישום התקנות דורש ממועצות מקומיות וערים ברמת סיכון גבוהה טיפול יקר אך ללא הקצאת תקציב מתאים. כמו כן הקמת אזורי חיץ נתקלה בחלק מהיישובים בהתנגדות רבה מצד תושבים אשר לא הסכימו לדילול הצמחייה המעוצה סביב היישוב. אלו רק חלק מהסיבות לכך שלא קיימת בישראל חובת הקמת אזורי חיץ סביב יישובים ודרכים הקרובים ליערות והלקחים שנלמדו מהשריפה בכרמל ומשריפות עבר לא יושמו עד היום.

קשה עוד לאמוד את נזקיה. מטוס כיבוי בהרי ירושלים (צילום: פלאש 90, אוליבייה פיטוסי)

התוצאות מעיכוב באישור ויישום התקנות בולטות באזור השריפה בהרי ירושלים השבוע. בגבעת יערים, יישוב ברמת סיכון גבוהה בקרבת יער שלא הכין בשטחו אזור חיץ כנדרש בטיוטת תקנות אזורי החיץ, האש הגיעה עד לבתים ומבנים נשרפו.

בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים" שנערך מראש ועבד בצמוד עם גורמי מקצוע ברשות הטבע והגנים וקק"ל על מנת להקים אזור חייץ מסביבו עוד לפני השריפה - נותר ללא פגע. לדברי ד"ר שקדי, על ממשלת ישראל "לדפוק אגרוף על השולחן" ולהשלים מהלך להקמת קווי חיץ בכלל השטחים ברמה ארצית סביב היישובים שמופו ברמת סיכון גבוהה והדרכים שעוד לא טופלו.

נזקי השריפה בירושלים (צילום: רוני כנפו)

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי אין ספק שאזורי חיץ הינו אמצעי משמעותי למניעת חדירת האש לתחום היישובים, למתן מענה לכוחות הביטחון וההצלה, ולצמצום התפשטות השריפה. בשנה האחרונה, פעלו אנשי המשרד להגנת הסביבה מול רשות הכבאות ומשרד ראש הממשלה בכדי לקדם תקנות, להביא לאישורן ולעגן מקורות תקציב להקמת אזורי החיץ. בחודש האחרון הושגו הבנות יחד עם הגופים הרלוונטיים, וכעת מתגבשת החלטת ממשלה בנושא אזורי חייץ ברמה הארצית כולל תקצובם.

לדברי פרופ' פרבולוצקי, בעיה נוספת לכך שאזורי החיץ לא מקודמים כיום, בנוסף לחוסר בתקציב, היא העובדה שאין אף גורם ברמה ארצית שלקח על עצמו לתכלל את הנושא - "מבוגר אחראי" עם סמכות ניהולית שיוכל גם לסייע בהורדת חסמים ככל שיהיו.

האם עזים יכולות לסייע בהקטנת הסיכון לשריפות ענק?

לפי פרופ' פרבולוצקי, היכן שיש יערות מבוגרים בצפיפות יער גבוהה, הסכנה לשריפות ענק גדלה משנה לשנה. בנוסף, אחת הדרכים לפתרון גם לפי המלצות ועדת הכרמל היא לעודד רעיית עזים ביערות שעוד לא נשרפו, מה שיסייע להוריד את כמות הצמחייה בתת היער.

כשתת היער ובעיקר העשבוניים מתייבשים הם משמשים חומר בערה לשריפה והופכים אותה בסבירות גבוהה יותר לשריפת צמרות אשר מתפשטת יותר מהר. לדבריו, בחלקים מסויימים בהרי ירושלים, מאזור צור הדסה עד שער הגיא, ישנה רעיית עיזים עונתית של בדואים מהנגב אשר מסייעת מאוד בנושא מניעת שריפות, אבל התוצאה על השטח מוגבלת, ונדרש יותר לחץ רעייה על ידי יותר עדרים.

השריפה בירושלים מתפשטת במעלה ההר המוביל לבית החולים איתנים (צילום: TPS, אבנר מידד)

מחקר שפורסם בגיליון אקולוגיה וסביבה באפריל השנה על ידי לירון אמדור ושותפים מצא כי ניתן להפעיל רעייה במרבית השטחים הפתוחים בהרי ירושלים על בסיס הקמת דירים צמודי דופן, אך ישנם גם חסמים אחרים לעודד רעיית עיזים בשטחים הפתוחים שצריך להתגבר עליהם - למשל נדרש שתושבים יסכימו שיקום דיר ביישוב שלהם על מנת לתחזק את קוו החיץ סביב היישוב וביערות הסמוכים.

קידום חדשנות באיתור שריפות וחקיקה

ח"כ פרופ' אלון טל (כחול לבן) אמר כי יש חשיבות גדולה לקדם בישראל איתור מוקדם יותר של שריפות גם באמצעים טכנולוגיים כגון רחפנים ובקרה אווירית, במיוחד לאור משבר האקלים אשר יגרום לשריפות בישראל להיות תכופות יותר ועוצמתיות יותר.

בנוסף, נושא המסדרונות האקולוגים - שטחים פתוחים המחברים בין אזורים מוגנים - הוא נושא שקרוב לליבו. "הרבה אנשים לא מבינים כמה הוא חשוב. המסדרונות האקולוגים מספקים מעבר לבעלי חיים בין בתי גידול שונים וכן מאפשרת ליונקים גדולים נתיבי בריחה בשריפות. בישראל, בה השטחים הפתוחים מצומצמים, אוכלוסיות בעלי חיים שנמצאים בבית גידול שאינו מחובר למסדרון אקולוגי מתפקד ופתוח לא שורדות לאורך זמן. במקרים רבים, פעילות בני האדם יוצרת צוואר בקבוק והמסדרון נסתם, למשל עקב תכניות בנייה או גידור בשטח. בנוסף לאיום השריפות, מקודמות כיום 5 תכניות בנייה הרסניות על הרי ירושלים והיערות, שמהן לא ניתן יהיה לשקם את הנזק. בימים אלו אני עובד על חוק שייעגן בחקיקה את ההגנה ההכרחית על המסדרונות האקולוגיים מפיתוח לא אחראי שיגרום בכייה לדורות" .

ח"כ פרופ' אלון טל מקדם גם חוק יער חדש שיחליף את פקודת היערות הנוכחית שקיימת מימי המנדט הבריטי (1926).

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully