ראש הלשכה המדינית של טליבאן, מולא עבדול גאני בראדר, שב אמש (שלישי) לאפגניסטן אחרי כיבושה בידי הארגון. הוא הגיע מקטאר, שבה ניהל בשנים האחרונות את המשא ומתן עם ארצות הברית ועם הממשלה המודחת. חזרתו של סגן מנהיג הארגון מסמלת את הקאמבק המהדהד של טליבאן לשלטון, 20 שנה אחרי שהופל על ידי ארצות הברית, והוא אחד המנצחים הגדולים במלחמה הממושכת.
הוא בחר לנחות בקנדהאר, העיר השנייה בגודלה במדינה, מקום הולדתו הרוחני של טליבאן ובירתו בימי משטרו הקודם. אלפים קיבלו את פניו של בראדר, שעשוי להיות מנהיג אפגניסטן בפועל, אחרי 20 שנה בגלות.
בראדר הוא אחד משני מייסדי הארגון, יחד עם מולא עומר, מנהיגו הראשון שמת ב-2015. השניים לחמו יחד בסובייטים, ולאחר מכן גם באמריקנים. הוא נחשב לאחד ממפקדיו הנאמנים ביותר של מולא עומר, ולכן זכה לכינוי "בראדר", האח. הוא נתפס על ידי כוחות פקיסטניים ב-2010 ושוחרר מהכלא ב-2019, לבקשת ממשל טראמפ, שראה בו כתובת לשיחות השלום.
באופן רשמי, הוא סגנו של היבתאללה אחונזאדה, המנהיג העליון של טליבאן שדמותו מסתוריות יותר מזו של בראדר, המנהל בפועל את ענייני הארגון.
ביום ראשון, אחרי כיבוש קאבול, פרסם בראדר הצהרה מוקלטת שבה הסיר מפניו את משקפיו, אחד מסימני ההכר של המנהיג המזוקן, שגילו לא ידוע. "עכשיו מתחיל המבחן, איך אנחנו משרתים ומגנים על עמנו ומבטיחים את עתידו".
עוד על נפילת אפגניסטן
מוקדם יותר אתמול, טליבאן החל לשרטט כיצד ייראה משטרו העתידי, בניסיון להרגיע את האזרחים ואת הקהילה הבינלאומית. הארגון הכריז על חנינה כללית וקרא לעובדי הממשל הקודם לחזור לעבודה, אף שהתושבים הגיבו בחשש ומעט מאוד נשים יצאו לרחובות.
דובר טליבאן, זביהוללה מוג'האד, נחשף לראשונה במסיבת עיתונאים שכינס בקאבול. הוא אמר כי נשים יהיו מעורבות באופן פעיל בחברה "תחת מסגרת אסלאמית", אך הוא לא הרבה בפרטים על תפקידן בשלטון החדש-ישן.
המשטר הקודם של טליבאן היה ידוע לשמצה בשל איסורו על נערות ללכת לבית הספר, על נשים לעבוד לצד גברים והוצאות להורג בסקילה. הוא הופל ב-2001 בפלישה של צבא ארצות הברית, בתגובה לפיגועי 11 בספטמבר והמקלט שהעניק טליבאן לאנשי אל-קאעדה. רבים באפגניסטן ומחוצה לה לא מאמינים למתקפת יחסי הציבור של טליבאן, וסבורים שהוא לא שינה את עורו. בחלק מהאזורים שבשליטתו כבר דווח על חיסולים של מתנגדיו והגבלות על נשים.
אתמול נשמר הסדר בנמל התעופה בקאבול, יממה אחרי המראות הכאוטיים של אלפי אזרחים צובאים על מסלולי ההמראה ונאחזים בכנפי מטוס של צבא ארצות הברית. כמה מהם צנחו למותם, והתיעודים הסעירו את העולם והגבירו את הביקורת על התנהלות הנסיגה.