להיאבק במדינה שלא קיימת: המדיניות הישראלית איבדה משמעות בצל הייאוש בלבנון

בתוך הכאוס המוחלט ששורר בשכנה מצפון, התפיסה שהארגון שולט בכל זיקוק שנורה כבר אינה מדויקת, ואסטרטגיית ההרתעה כלפי חיזבאללה לא רלבנטית. התאווה של נסראללה לשלטון היא היחידה שתוכל למנוע כדור שלג של תגובות ותגובות נגדיות שישראל תתקשה לצאת ממנו

  • לבנון
  • חיזבאללה
אבי יששכרוף

ההתקפה של חיל האוויר הלילה (חמישי) בשטח לבנון לראשונה זה שנים רבות, וירי הרקטות לעבר הגליל העליון שקדם לה, אינה מבשרת טובות. אמנם אנו לא על סף מלחמה ומדובר בתקיפה מוגבלת שלא הביאה לנפגעים בצד הלבנוני, אך ללא ספק רף המתיחות בין ישראל לחיזבאללה יעלה עוד יותר בעקבות אירועי 24 השעות האחרונות.

ירי רקטות משטח לבנון כבר אינו אירוע נדיר, ואפילו התפיסה שחיזבאללה שולט בכל זיקוק שנורה בדרום המדינה אינה מדויקת כבעבר. התרחיש של ירי נוסף של פלגים פלסטיניים כאלה או אחרים, מזוהי חמאס או לאו, נראה סביר למדי. בעיקר כשבוחנים את הכאוס המוחלט ברחבי לבנון. יתרה מכך, חיזבאללה, שבעבר הצהיר שיגיב על כל פעולה ישראלית בשטח לבנון, עוד עלול להתפתות לפעולת תגובה שרק תאלץ את ישראל להחריף בהתאם וחוזר חלילה. מלבד כל זאת, ישראל מתמודדת מול בעיה גדולה אף יותר, והיא שאסטרטגיית ההרתעה שלה כלפי חיזבאללה הפכה לבלתי רלבנטית.

עוד בוואלה!

"ומה יקרה כשהרקטות יחזרו לקריית שמונה?": הפטור המסוכן שישראל מעניקה לחיזבאללה

לכתבה המלאה
חיזבאללה עלול להתפתות לתגובה. נזקי התקיפה הישראלית בלבנון, היום (צילום: רויטרס)

במשך שנים ארוכות, מרחף איום ישראלי מעל שמי לבנון: אם חיזבאללה ייזום התגרות - ישראל תפעל בחופשיות נגד התשתיות הלבנוניות ומוסדות המדינה. המטרה הייתה לייצר לחץ פנים לבנוני גדול על מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ואנשיו להימנע מהרפתקאות מיותרות נוסח זו של יולי 2006. במלחמת לבנון השנייה אף נמנע הצבא מלתקוף תשתיות מובהקות של המדינה, בעקבות לחץ אמריקני.

אולם האיום הישראלי או הרמזים הישראלים כי "ממשלת לבנון אחראית" לפעולה כזו או אחרת היוצאת משטח המדינה נגד ישראל איבדו משמעות בשנה האחרונה. אפילו אתמול לאחר שיגור הרקטות, פרסם דובר צה"ל הודעה שאומרת כי "מדינת לבנון אחראית לנעשה בשטחה. צה"ל מזהיר מהמשך נסיונות הפגיעה באזרחי ישראל וריבונותה". הבעיה שמדינה שכזו לא באמת קיימת עוד. לבנון, כפי שהכרנו אותה, כבר אינה באמת מתפקדת וספק אם יש לה יכולת להתאושש מהקטסטרופה שפוקדת אותה. נכון, יש עדיין פרלמנט, ואפילו ממשלת מעבר. לאחרונה גם קיבל המיליארדר נג'יב מיקאתי את המשימה להרכיב ממשלה חדשה. אלא שבפועל, הסיכוי שלו או של כל ממשלה אחרת בלבנון, לשקם את המדינה, נושק לאפס.

רואים את המדינה גוססת. מהומות ביום השנה לאסון, אתמול (צילום: רויטרס)

אתמול ציינו בלבנון את יום השנה הראשון לאותו פיצוץ נורא באזור הנמל שגרם למותם של יותר מ-200 אנשים ולפציעתם של כ-6,000. גם כיום ניתן לראות את ממדי ההרס העצום שנגרם כתוצאה מהפיצוץ במחסן שבו אוחזק האמוניום החנקתי. ודבר לא נעשה. אף אדם לא הועמד לדין ו"החקירות" למציאת האחראים למחדל, הסתיימו ללא תוצאות. הציבור הלבנוני אפשר במשך עשרות שנים לשורה של פוליטיקאים מושחתים ורקובים להוביל אותו, ולארגון טרור שמהווה שלוחה איראנית לכל דבר להשתלט על המדינה. כעת, האזרחים קמים לסיוט שמסרב להיעלם ומגלים שלבנון כבר אינה קיימת.

האלפים שיצאו אתמול לרחובות כדי לציין את יום השנה נראו בעיקר מיואשים וחסרי רוח מאבק של ממש. ככל הנראה הם ימשיכו בחודשים הקרובים לראות את לבנון גוססת ומתפרקת לה אט-אט בעוד הם עומדים חסרי אונים, נעים בין ייאוש אחד למשנהו, תוך שחיזבאללה ופטרוניו האיראניים משתלטים על כל חלקה טובה שתישאר בלבנון. לישראל נותר רק להתפלל שהתאווה של נסראללה להשתלט על לבנון גוברת על הרצון שלו להרפתקאות צבאיות נוספות מול ישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully