שנתיים ממות סלומון טקה ובני העדה האתיופית מתקשים לתת אמון במשטרה

המחאות מול בית המשפט שאפיינו את התקופה שלאחר מות טקה כבר פסקו, והרחובות רגעו מזמן. אלא שהקונצנזוס הנשמע בעדה האתיופית, הוא שבכל הקשור להתנהלות גורמי החוק מול יוצאי אתיופיה, הלקח לא נלמד. "אני מרגיש שאני ואנשים עם עור לבן בסטטוס שונה", אמר יצחק, בן העדה

04/08/2021

שנתיים חלפו מאז האירוע הטראגי בקרית חיים בו נהרג סלומון טקה מכדור אקדח שירה קצין משטרה, וכן מההפגנות הסוערות שטלטלו את הארץ בימים שאחר כך, ומהשיח הציבורי שהפרשה עוררה.

משפטו של קצין המשטרה עדיין מתנהל. קומץ עיתונאים ופעילים חברתיים ממשיכים להגיע לדיונים ולעקוב אחר המשפט אבל מחאות מול בית המשפט כבר אין. הרחובות רגעו מזמן. בשיטוט השבוע ברחוב השדרה בקריית חיים, בדרך למרכז הנוער הקימה העירייה בית יציב עם מרכז למנהיגות לזכרו של טקה, שמולו המקלט העולה פעם אחר פעם במשפט ושלידו חנתה השבוע כדבר שבשגרה ניידת משטרה, מן הסתם של שוטר המתגורר בסביבה שאיש לא מתנכל לה או לו.

אלא שהקונצנזוס הנשמע בעדה הוא שבכל הקשור להתנהלות גורמי החוק אל מול יוצאי אתיופיה, הלקח לא נלמד.

עוד בוואלה!

ביהמ"ש החליט: לא נתערב בהחלטה להשיב לשירות את הקצין שירה בסלומון טקה

לכתבה המלאה
"האמון במערכת אבד". אביו של סלומון, וורקה טקה(צילום: יואב איתיאל)

"לא השתנה שום דבר והמצב נשאר אותו הדבר", אומר אבישי אדנה, תושב חיפה בן 39, פעיל חברתי בן העדה האתיופית, המלווה את משפחת טקה מאז הטרגדיה ומגיע לכל אחד מהדיונים, כפי שקודם ליווה את מאבקה של משפחת יוסף סלמסה מבנימינה. אדנה מבטא את עמדתם של רבים בעדה, מכל קצוות הארץ. "רק לפני שבוע שלחו לי סרטון מקריית מלאכי בו שוטר שלף אקדח טייזר על כהה עור ועצר אותו על לא עוול בכפו", הוסיף.

"לי זה קרה בעתלית", אמר אדנה. "הייתי שם בעבודות שיפוצים עם שותף לבן ושוטר ביקש רק ממני להזדהות ולהציג תעודת זהות. אין מה לעשות, עד שהמדינה לא תעשה עם המצב הזה ועם השוטרים האלה משהו, אז זה גם יישאר ככה בעתיד".

לדבריו, "גם פה בתחנת זבולון הם יגידו שהם עושים והם יכולים להגיד מה שהם רוצים, אבל מה שאני שומע מהרבה אנשים בשטח זה שונה מאד ואני שומע מהם שלא מתייחסים אליהם כבני אדם. לא פונים אליהם בצורה מכובדת וששוטרים שרואים אדם כהה עור הם פונים אליו בזלזול וביחס מגעיל".

בווידאו: התייחסות לאכיפה מוגברת נגד בני נוער יוצאי אתיופיה (צילום: יואב איתיאל)

מאות מטרים בלבד מפרידים בין זירת האירוע הקטלני בו קופחו חייו של סלומון טקה לבין שערי תחנת זבולון, הניצבת כמבצר בכניסה לקריית חיים, זו שלבני העדה האתיופית היא עושה צביטה קטנה בלב בכל פעם שהם חוזרים הביתה לקרייה או חולפים על פניה בדרך לעבודה, לקניות או לבילויים.

"אין אמון במשטרה ולא יהיה", אמר אדנה. "אם הם לא ישנו את הדרך שלהם ויתייחסו לכהי עור כמו לכל אזרח אז לא יהיה בהם אמון לעולם. ככה במח"ש, ככה במשטרה. שנים ארוכות שאנחנו סובלים מהם", תיאר אדנה.

הוא הדגיש ש"המציאות לא משקרת. בשטח רואים את זה. אנשים כמוני מפחדים בכלל לפנות אליהם בשביל עזרה. כבר ראינו מה קורה כשאמא של ילד מוגבל קוראת למשטרה לעזרה ומקבלת אותו בתוך ארון".

עדה בטראומה. אדנה(צילום: יואב איתיאל)

יצחק, די ג'יי, בן העדה האתיופית , בן 27, מקריית מלאכי שרואה צעירים רבים בעבודתו, ושהגיע לביקור בקריית חיים, וחולף בשדרה בה נורה סלומון טקה, אמר כי גם בעירו, בשכונה שלו, על הספסל שהוא אוהב לשבת עם חבריו, נותר המצב העגום כשהיה. "השנה שלוש פעמים באו, ביקשו ממני להראות תעודת זהות וקיבלתי דוחות כביכול על רעש למרות שזה היה לפני השעה אחת עשרה. סתם כי מחפשים. אני מרגיש שאני ואנשים עם עור לבן בסטטוס שונה במדינת ישראל. כשעוברים ליד שוטר יש רגעים שאתה שואל את עצמך יעצור אותי או לא יעצור אותי. אני וחברים שלי וכל המסגרת סביבי יגידו לך שככה גם הם מרגישים. אני מאמין שזה קורה להרבה צעירים ובני נוער".

לדעתו, "העניין אבוד. בקושי מאמינים למשטרה. גם לא למח"ש. הכול מערכת אחת, שוטר חוקר שוטר. אני אישית לא אפנה לא למשטרה ולא למח"ש".

הלקח לא נלמד(צילום: יואב איתיאל)

"איך יהיה אמון כשכתב האישום לא משקף את האסון שקרה", אמר לוואלה! וורקה טקה, אביו השכול של סלומון טקה. "האמון במערכת אבד אחרי שהבן שלנו נרצח וכתב האישום היה צריך להיות הרבה יותר חמור ממה שהוגש. נכון שלא היה מאז עוד מקרה של אובדן בנפש במהלך פעילות של המשטרה, אבל ממש שאני שומע וממה שאני יודע, עדיין יש מקרים של יחס לא הוגן של המשטרה כלפי יוצאי אתיופיה ושהבעיה של שיטור יתר עדיין לא נפתרה", הסביר אביו של סלומון.

"קשה לי לומר אם האמון במערכת השתנה או לא אבל יכול לומר שבארצות הברית המקרה של ג'ורג' פלויד אירע כמעט שנה אחרי המקרה של סלומון והוא כבר הוכרע בבית משפט. אצלנו טחנת הצדק טוחנת לאט וכבר עברו שנתיים מאז המקרה ובינתיים אנחנו לא יודעים מה הולך להיות ולא יודעים מתי. אנחנו מצפים שהצדק ייעשה אבל הוא עדיין לא נעשה. אנחנו כל הזמן דרוכים וחוששים מהתוצאה. אז באופן הזה שבו המערכת מתנהלת קשה מאד לתת אמון".

"האמון של בני הקהילה קשור לנכונות המערכת לפעול לטיפול בתלונות הקהילה. אבל, היות שלא נעשה דבר מצד המערכת, הדיון בשאלה האם יש אמון - מתייתרת", אמר עו"ד יצחק דסה, מהקליניקה לקידום שוויון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, שמלווה את משפחת טקה. "בשורה התחתונה, האמון של בני הקהילה במערכת לא שוקם ונראה כי ייקח הרבה זמן עד שזה יקרה. מחדל המדינה לתקן את הליקויים מעמיק עוד יותר את חוסר האמון".

ממשטרת ישראל נמסר: "שוטרי משטרת ישראל פועלים כל העת להגן ולשרת נאמנה את כל אזרחי ישראל, ולספק להם שירותי משטרה שוויוניים ללא קשר למוצא, דת או צבע עור. בשנים באחרונות, המשטרה הכירה בפערים אל מול הקהילה, ולכן נעשו מגוון רחב של פעולות לחיזוק הקשר ולפתרון בעיות שונות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully