מהרכבת הקלה ועד מחירי הפירות והירקות: כל הרפורמות שאושרו בתקציב החדש

הממשלה החליטה כי גיל הפרישה של נשים יעלה מ-62 ל-65 לאורך 11 השנים הבאות. הגיל יעלה בארבעה חודשים מדי שנה במשך שלוש השנים הקרובות ושלושה חודשים בשנה לאורך שמונה השנים שאחריהן. גיל הפרישה לנשים בישראל הוא מהנמוכים בעולם - הממוצע במדינות ה-OECD הוא 65.8, וישראל היא אחת המדינות הבודדות בהן נותר פער בין גיל הפרישה לנשים לזה של גברים. לצד השינוי, יקודמו צעדים רבים שמטרתם לצמצם את ההשפעה של הצעד על נשים מבוגרות הקרובות לגיל הפרישה יחד עם צעדים לעידוד תעסוקת מבוגרים: הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לנשים שנפלטות משוק התעסוקה בגילאים המבוגרים ל-12 חודשים, הגדלת מענק עבודה לנשים עובדות, תקציב ייעודי להכשרות מקצועיות ולמלגות לשילוב נשים בשוק התעסוקה ועוד. כמו כן, סכום ההכנסה שמקבלי קצבת אזרח ותיק רשאים להשתכר ללא קיזוז קצבת הזקנה יגדל משמעותית, כך שגם מקבלי קצבת זקנה ששכרם גבוה מכ-6,000 שקל יוכלו לקבל קצבת זקנה מלאה.

הרפורמה שקידמו שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר עוררה מחאה נרחבת ברחבי הארץ, וכוללת את פתיחת ענף החקלאות לייבוא ומעבר לתמיכה ישירה והשקעות הון בחקלאים. לפי הרפורמה, הגדלת הייבוא של פירות, ירקות וביצים תתאפשר באמצעות ביטול מכסים לפי מתווה הדרגתי על פני חמש שנים וביטול מיידי של מכסין במוצרים כמו ביצים, אבוקדו, שום, אפונה, שעועית תאנים, אננס ארטישוק ועוד. במקביל, תצומצם הרגולציה לייבוא פירות וירקות באמצעות אימוץ תקינה אירופאית. מנגד, הרפורמה מציעה שינוי של מבנה התמיכה בחקלאות - מתמיכה עקיפה לתמיכה ישירה, כפי שנהוג במדינות OECD רבות. במפלגת העבודה אמרו כי ההצעה הסופית תוסכם עם הנהגת המרחב הכפרי והחקלאים.

בעקבות המשבר התחבורתי המחריף, ובמטרה להפחית את עומסי התנועה, החל משנת 2024 תיכנס לתוקף גביית תשלום עבור הכניסה לגוש דן בשעות הגודש. התכנית תציב בפני הנוסעים ברכב פרטי בשעות ובאזורי הגודש מחיר שכולל את העלויות החיצוניות, בהן אובדן זמן, זיהום אוויר ותאונות דרכים. בכך, מקווה הממשלה, השימוש במשאב הכביש צפוי להתייעל ולאפשר לנוסעים רבים יותר להיכנס לאזורי הגודש בשעות השיא. ההכנסות הצפויות מהתשלום אותם ישלמו הנוסעים ברכב הפרטי יממנו תכנית חומש של כ-2.7 מיליארד שקלים. לצד זאת, תתוקצב תכנית פיתוח רחבת היקף של תשתיות תחבורה ציבורית, ובכללן מסופים, נתיבי תחבורה ציבורית, שבילי אופניים, חניוני חנה וסע והרחבת התשתית הרכבתית.

תכנית רוחבית לפתיחת שוק הכשרות לתחרות ושבירת המונופול של הרבנות, במטרה להביא להפחתת הוצאות בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה. במסגרת התכנית, תועבר הסמכות למתן תעודות כשרות לגופים פרטיים לכלל בתי העסק, ללא הגבלה, לעומת המצב הקיים בו הרבנים המקומיים הם בעלי הסמכות הבלעדית למתן תעודת הכשר. גופי הכשרות הפרטיים יקבלו רישיון הפעלה, עמו יפעלו באופן חופשי ברחבי הארץ.

הממשלה מציעה רפורמה רוחבית לשיפור הצמיחה והפריון דרך הפחתת רגולציה עודפת על עסקים. במסגרת הרפורמה, יקודם חוק יסודות הרגולציה, שמטרתו למסד תשתיות ארוכות טווח לגיבוש רגולציה בישראל, ותוקם רשות רגולציה שתפקח על תהליכי קביעת רגולציה חדשה. החוק יקבע עקרונות לרגולציה מיטבית ביניהם ניהול סיכונים, התבססות על סטנדרטים בין-לאומיים, קידום כלכלה תחרותית, הפחתת יוקר מחייה, ורגולציה מותאמת לעסקים קטנים ובינוניים. במסגרת התכנית, יינתן סיוע בטווח המידי של הקלות נטל זמניות, לרבות ריסון של רגולציה חדשה ודחייה בהשקעות בהן עסקים נדרשים מתוקף דרישות רגולטוריות. באוצר צופים כי התכנית תקל על המגזר העסקי ביציאה ממשבר הקורונה ולהביא לצמיחה בתוצר לנפש של כ-6% תוך עשור, בשווי של כ-75 מיליארד שקל.

יצירת מסגרת חוקית ייעודית שתאפשר את קידום הפרויקט במועד הנדרש למשק. היא תכלול תעדוף לפרויקט והערכות לאומית מצד כלל המשרדים והרשויות הממשלתיות, הסרת חסמי תכנון ורישוי, ייעול כניסה למקרקעין, הסדרת תהליכי תאום תשתיות עם חברות תשתית ורשויות מקומיות, ייעול הוועדה ליישוב סכסוכים בין גופי תשתית, הנחייה לקדם הסדרים רגולטוריים ייעודיים לפרויקט, וצעדים נוספים.

משרדי החינוך והאוצר מקדמים תוכנית להגברת הגמישות ולהעברת סמכויות למנהלי בתי הספר, בהתאם למגמה עולמית. הסמכויות יותאמו בשלושה מישורים: התקציבי, הפדגוגי וביחס לארגון הלימודים. התכנית תיושם בהדרגה, כך שתוך ארבע שנים היא תחול בפריסה ארצית.

חוק חדש יחייב גופים פיננסיים שונים להעביר מידע של לקוחות לגופים טכנולוגיים חדשניים, בהסכמת הלקוחות, זאת במטרה לשבור את המונופול בתחום. הגופים החדשים יוכלו להציג ללקוחות את השירותים פיננסיים שהם צורכים, כמה הם משלמים עליהם, כמה הם יכולים לחסוך אם יעברו לספק אחר, ולמעשה להפוך ליועץ פיננסי אובייקטיבי, דיגיטלי ואישי.

מס על משקאות ממותקים ייקבע על 1.3 שקלים לכל ליטר משקה שמכיל יותר מחמישה גרם סוכר מוסף לכל מאה מ"ל, ועל 0.7 שקלים עבור משקאות שמכילים ערך נמוך מחמישה גרם סוכר מוסף. פעולה זו צפויה להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-300 מיליון שקל בשנה.

הסבה של עד 50% משטחי התעסוקה הממוקמים בקרבת שכונות מגורים לדירות קטנות, כך שיתווספו לשוק אלפי יחידות דיור מדי שנה לשימור אוכלוסייה צעירה ובני הגיל השלישי. זאת, בשל הצורך בהגדלת היצע הדיור, במיוחד בלב אזורי הביקוש.

במסגרת התקציב הולט על תוספת 1,100 תקני כוח אדם למשטרת ישראל, הקמת שני מפלגים כלכליים להתמודדות עם תופעת סחיטת דמי החסות והפשיעה הכלכלית, עיבוי תחנות משטרה ונקודות משטרה בישובים ערביים, כולל בפזורה הבדואית, הרחבת פרויקט השיטור העירוני, ושתכנית "Safe City" תורחב לערים נוספות, בדגש על ערים מעורבות.

הקמת ועדה מאסדרת לרישוי עסקים, שתהיה מוסמכת לשנות את הדרישות ברישיונות. הוועדה תפעל להוזלת עלויות דרישות הרישוי, קיצור ההליכים, ומיקודם בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים. זאת, כדי לשנות את תהליך הרישוי כיום שגובה מהעסקים עלויות גבוהות ונמשך זמן רב, וכך פוגע בפעילות הכלכלית הכוללת של המשק.

בהתאם להמלצות ועדת התעסוקה לשנת 2030 ועל מנת להגדיל את שיעור התעסוקה ופריון העבודה, מוצע לקבוע יעדי תעסוקה ממשלתיים לשנת 2030 עבור אוכלוסיות מעוטות השתתפות, ולערוך רפורמה מעמיקה במערך ההכשרה המקצועית כך שההכשרות יהיו איכותיות יותר (בהיבטי השמה ופריון), יופעלו בשיתוף מעסיקים ומגזר פרטי ויותאמו לצרכים במשק.

פיתוח תעשיית הקנאביס בישראל דרך עידוד החברות לייצא לחו"ל. זאת, לאחר שצוות בין-משרדי שבחן את הנושא מצא כי לישראל יתרון מהותי על פני מדינות מתחרות בהיבטי רמת הידע ורמת הרגולציה של התחום, שיוכלו לסייע בהפיכת המוצרים הישראלים למובילים עולמיים.

צריכת הפלסטיק והכלים החד-פעמיים עולה מדי שנה בישראל בקצב חריג - הצריכה הביתית השנתית של מוצרי חד פעמי מפלסטיק היא כ-7.5 ק"ג לנפש, פי חמישה מבאיחוד האירופי וההוצאה השנתית של משקי הבית על כלים חד פעמיים עומדת על כ-1.3 מיליארד שקל. במטרה לצמצם את הצריכה הגבוהה, הממשלה מציעה להטיל מס על צריכת כלים חד-פעמיים שיעמוד על 11 שקלים לק"ג, וצפוי להכניס לקופת המדינה כ-800 מיליון שקל מדי שנה.

קידום דיגיטציה ככלי לייעול עבודת הממשלה ושיפור השירותים לציבור: שימוש ביתרונות טכנולוגיות המידע לצורך שיפור השירותים לאזרחים ועסקים וייעול עבודת הממשלה. לשם כך, מוצע לפעול בשני צירים מרכזיים: 1. מעבר לדיוור דיגיטלי של גופים ציבוריים לתאגידים. אזרחים יוכלו לבחור באפשרות זו במידה שהם יודעים לעשות שימוש במען הדיגיטלי. הצעד צפוי לחסוך למשלם המיסים עד 200 מיליון שקל בשנה. 2. האצת מעבר הממשלה לענן דיגיטלי ציבורי על בסיס מכרז "נימבוס" (בו זכו אמזון וגוגל). המעבר ייעשה באמצעות פיתוח מערכות חדשות והעברת מערכות קיימות לענן הציבורי, תוך קביעת מנגנון המימון.

כיום, רשות הכבאות וההצלה קובעת רגולציות בטיחות במאות אלפי נכסים בישראל: עסקים שדורשים ברישיון, נכסים שלא דורשים ברישיון (כמו בתי ספר ובתי חולים) ובנייני מגורים. על פי הרפורמה המוצעת, משנת 2026 כל הוראות הנציב יאושרו על ידי הכנסת, כנהוג בעולם המערבי. ההערכה היא כי המהלך יחסוך מיליארדי שקלים בשנה לעסקים.

משרד האוצר יקדם הורדת חסמים למען קידום המעבר לאנרגיה נקייה וירוקה. לפיכך, מוצע לפעול באמצעות כמה הקלות רגולטוריות. המשרד מקדם מנגנון, המאפשר הקמת מתקנים סולאריים ומתקני אגירה באזורים חקלאיים, בפריסה ארצית ובהליך מקוצר. בנוסף לכך, למען קידום השימוש ברכבים חשמליים, כל דייר בבניין משותף יוכל להתקין תשתית לצורך הקמת עמדת טעינה לרכב חשמלי, ללא צורך בהסכמת שאר הדיירים. לצד זאת, כל בניין חדש שיוקם יחוייב בהנחת תשתית בסיסית הנדרשת להתקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי. משרדי הממשלה יפעלו לייעול צריכת האנרגיה בממשלה באמצעות קידום אנרגיה מתחדשת ותחבורה חשמלית במשרדים.