שריפה שפרצה בישראל והתפשטה לשטח ירדן הציתה תקווה לפיוס בלבבות החקלאים

שריפה שפרצה ביום שני בגבול עם ירדן, לא התחשבה בערוץ מי הירדן וגם לא בקו הגבול הבינלאומי שמסומן במפות, והציתה צמחיה יבשה בהיקף נרחב בשטח הירדנים.

מסוקים ירדניים ומטוסים קלים ישראלים נאבקו יחד באש, כמו גם כוחות כיבוי ישראליים וירדנים שפעלו על הקרקע משני צדי הגבול. "השריפה הזאת מוכיחה שהמציאות בשטח לא תלויה במנהיגות כזאת או אחרת. האש לא מחכה לדברי המנהיגים", אמר ראש המועצה האזורית עמק הירדן, עידן גרינבאום. "הפעם האש התחילה בצד שלנו ועברה לצד השני ולעתים זה הפוך", הוסיף.

בעמק הירדן לא היו צריכים לחוש את חום האש ולראות את פעולות הכיבוי המתואמות משני עברי גדר הגבול כדי לדעת שיחסי ישראל וירדן נמצאים בתהליך של הפשרה והידברות, אחרי קיפאון ששרר ביחסי שתי המדינות.

הרוח החדשה ואווירת הפיוס מתבטאת בעמק הירדן בציפייה ובתקווה כי שתי המדינות יחדשו את ההסכם שהיה ביניהן לגבי מובלעות נהריים וצופר, ושהחקלאים הישראלים בעמק הירדן ובערבה יוכלו לשוב ולעבד את האדמות בשטחים אלו.

על פי ההסדר שנכלל בנספח להסדר השלום בין המדינות, נקבע כי מובלעת נהריים תהיה בבעלות ישראלית ותחת ריבונות ירדנית. הסדר זה איפשר כניסת אזרחים ישראלים לשטח נהריים, ללא צורך בהליכים מקובלים בעת מעבר גבול. בזכות הסדר זה המשיכו חקלאים ישראלים לעבד את האדמות בנהריים, כפי שעשו מאז 1950 והתאפשרו סיורים של אזרחים ישראלים במובלעת.

על פי הסכם השלום בין המדינות, עליו חתמו ראש הממשלה דאז יצחק רבין והמלך חוסיין, בחלוף 25 שנה מיום חתימת הסכם השלום על המדינות יהיה לחתום על הארכת ההסכם.

נוכח המשבר המדיני בין המדינות והשלום הצונן שהשתרר ביניהן, החליט עבדאללה מלך ירדן לא לחתום על הארכת ההסכם. עם פקיעת תוקפו של הנספח להסכם השלום, בנובמבר 2019, בחלוף 25 שנים ועוד שבועיים, נחסמה בפני הישראלים הכניסה לנהריים.

אורן ראובני, מנהל המטעים בענף החקלאות של קיבוץ אשדות יעקב איחוד, אמר כי הוא חולם שאכן יתגשם תרחיש של חידוש הסכם נהריים. "יש לי כל כך הרבה חלומות לגבי השטח הזה", אמר ראובני, אגרונום בהשכלתו ומתמחה בגידול מטעים סובטרופיים. הוא הסביר כי מדובר באדמות פוריות ובאיכות גבוהה מאד שיכולות להניב תנובה יפה מגידולי בננות, מנגו, אבוקדו וליצ'י.

הוא עדיין לא מפתח ציפיות גדולות מדי והוסיף כי בימים אלו מחשבותיו נתונות יותר לתכנית משרדי האוצר והחקלאות על פתיחת שוק החקלאות לייבוא חופשי. "זו תקופה שבה משמעות המונח 'חקלאי' נעה בין קללה לרחמים. לפעמים מדגדג לי פשוט לעזוב ולברוח מפה למקום שבו מעריכים חקלאים", אמר בתסכול ומיד אחר כך שב לדבר באהבה על נהריים.

"מאות הדונמים שעיבדנו בנהריים היו משמעותיים עבורנו לא רק בהיבט החקלאי, אלא בעיקר בשל הקשר הרגשי אליהן. יש להן ערך רגשי גבוה עבורנו - חבר הקיבוץ שלנו נהרג בנהריים כשהלך לפתוח את מערכת ההשקיה ולימים השטח הזה סימל עבורנו את המעבר מהתקופה הביטחונית הקשה במלחמת ההתשה, שבה אשדות יעקב הופגזה באופן מסיבי, לימים של שלום ושקט. הסכם השלום שאחריו המשכנו לעבד את האדמות בנהריים היה סמל שהשלום חזק ושהכול כשורה", אמר ראובני.

ראש המועצה גרינבאום מאמין ששיתופי פעולה מקומיים יסייעו בהפשרת היחסים ובחזרה לתקופה טובה יותר. מדובר בין השאר בסיום הנחת צינור מים בו מועברים המים מישראל לירדן, כמתחייב מהסכם השלום או בשיתופי פעולה במאבק במחלת הכלבת. "אנחנו חולקים אותה פיסת קרקע, חיים באותה סביבה, סביב אותם נחלים, עוסקים בחקלאות, מתמודדים עם קשיים דומים - מתבקש שנחזור לשתף פעולה", אמר. "אני רק בן 34, אבל למדתי כבר שהכול דינמי ושאפשר לצפות שדברים ישתנו. אני מרשה לעצמי לחלום על היום שנשוב לעבד את אדמות נהריים", הוסיף.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ רם בן-ברק ("יש עתיד") אמר כי "השלום עם ממלכת ירדן הוא אחד מהנכסים האסטרטגיים היותר משמעותיים וחשובים שיש למדינת ישראל. יציבותה של השושלת האשמית וממלכת ירדן הם נדבך חשוב ביציבות האזורית".

"לצערי, בתקופת נתניהו היחסים עם ירדן הידרדרו לשפל המדרגה ורק בגלל יחסו של נתניהו למלך עבדאללה, הירדנים הודיעו כי לא מחדשים את ההסכם לגבי המשטר המיוחד בנהריים. ממשלת ישראל הנוכחית מעוניינת לחזק את שיתופי הפעולה עם ירדן במגוון תחומים - בתחום המדיני, הביטחוני, הכלכלי, בסוגיות של מים, חקלאות ושיתוף פעולה אזורי. אני כולי תקווה כי עכשיו עם התחממות היחסים עם ירדן, המלך יענה להסכמה שקיימת בנספח להסכם השלום לגבי האפשרות של נוכחות ישראלית בשטח והיכולת של תושבי האזור לעבד את השטחים החקלאים באזור. לנוכחות הישראלית באזור נהריים יש חשיבות מדינית וביטחונית והיא מהווה ראש גשר לחיזוק היחסים בין העמים".