לפיד בוחן חזרה של ישראל לארגון אונסק"ו

במשרד החוץ בוחנים אפשרות להצטרף מחדש לארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם, ממנו פרשה ישראל יחד עם ארה"ב ב-2019. חזרה ישראלית עשויה לסלול את הדרך גם להצטרפות מחודשת של ארה"ב. לפיד סבור שפרישת ישראל פגעה ביכולת השפעתה. לשכתו: כל מהלך יתואם עם ממשל ביידן

שר החוץ יאיר לפיד בוחן את חזרתה של ישראל לחברות באונסק"ו, ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם, ממנו פרשה יחד עם ארצות הברית בינואר 2019 - כך אמרו לוואלה! גורמים ישראלים בכירים שמעורים בנושא.

חזרה ישראלית לאונסק"ו עשויה לסלול את הדרך עבור ממשל ביידן להצטרף מחדש גם כן לאונסק"ו, לסייע לבית הלבן לגייס לכך תמיכה בקונגרס ולהדוף ביקורת מכיוון המפלגה הרפובליקנית.

לפני כמה שבועות הנחה לפיד את האגף לארגונים בינלאומיים במשרד החוץ לבחון את האפשרות להצטרף מחדש לאונסק"ו. מקורות שמעורים בנושא אמרו כי זמן קצר אחרי כניסתו לתפקיד שוחח לפיד בטלפון עם יו"ר הקונגרס היהודי העולמי, רון לאודר, שעודד אותו להצטרף מחדש לאונסק"ו.

פקידים ישראלים בכירים אמרו כי לפיד טען אז שהעובדה שישראל פרשה מכמה מארגונים בינלאומיים לא סייעה לפתור את בעיית ההטיה שלהם נגדה, אלא רק גרמה לכך שלישראל הייתה פחות יכולת להשפיע ומדיניות החוץ הישראלית הפכה לפחות יעילה.

עוד בוואלה!

הפגנות, לחץ על משקיעים וסנקציות בארה"ב: התכנית הישראלית למלחמה בבן אנד ג'ריס

לכתבה המלאה
טען כי העובדה שישראל פרשה לא סייעה לפתור את בעיית ההטיה נגדה. לפיד (צילום: רויטרס)

בשבועות האחרונים מבצע האגף לארגונים בינלאומיים במשרד עבודת מטה בנושא חזרה ישראלית אפשרית לאונסק"ו. פקידים בכירים ציינו כי המלצות בנושא צפויות להימסר ללפיד בתקופה הקרובה. מלשכת לפיד לא הכחישו את הדברים ומסרו כי כל מהלך אפשרי באונסק"ו יקודם בתיאום עם ממשל ביידן.

באוקטובר 2017 הודיע שר החוץ האמריקני רקס טילרסון כי ארה"ב תפרוש מאונסק"ו בשל רצון לחסוך כסף, דרישה לרפורמות וההטיה של הארגון נגד ישראל. גם ממשלת ישראל הייתה מאוד ביקורתית כלפי אונסק"ו על רקע החלטות שעברו בארגון ושניסו לעמעם את הקשר של העם היהודי לירושלים. ישראל הופתעה מההודעה האמריקנית שלא הייתה מתואמת איתה, אבל אחרי זמן קצר הודיעה שתפרוש גם היא מהארגון. הפרישה נכנסה לתוקף בינואר 2019.

היחסים בין ישראל וארצות הברית לבין אונסק"ו הפכו מתוחים יותר בשנת 2011 כשרוב המדינות החברות בארגון הצביעו בעד הכרה בפלסטין כמדינה וקבלתה כחברה מלאה. עקב כך הודיע ממשל אובמה כי הוא מיישם את החוק האמריקני לפיו ארצות הברית לא תממן כל ארגון של האו"ם שמקבל לשורותיו את הפלסטינים כחברים מלאים.

האמריקנים קיצצו אז את המימון שהם מעבירים לאונסק"ו בסך 80 מיליון דולר מדי שנה - רבע מכל התקציב של הארגון. בעקבות הפסקת תשלום מס החברות איבדו האמריקנים את זכות ההצבעה שלהם בכינוסי אונסק"ו והשפעתם בארגון פחתה משמעותית.

בממשלו בוחנים אפשרות לשוב לאונסק"ו, במיוחד לאור התחזקותה של סין בארגון. ביידן (צילום: רויטרס)

ממשל ביידן מעוניין לשוב לחברות באונסק"ו במיוחד לאור העובדה שמאז הפרישה האמריקנית הפכה סין למשפיעה הרבה יותר על פעילותו וסדר היום שלו. הסינים גם דוחפים למעבר של חלק מהמחלקות באונסק"ו לשנגחאי.

החזרה לאונסק"ו היא תפוח אדמה פוליטי לוהט בישראל ובארצות הברית. אחרי שאונסק"ו העביר החלטה שהטילה ספק בקשר של היהודים לכותל המערבי הודיע מי שהיה אז שר החינוך נפתלי בנט על ניתוק הקשרים בין משרד החינוך הישראלי לבין אונסק"ו. לא ברור האם בנט יתמוך במהלך שלפיד שוקל לקדם.

בצד האמריקני יש לא מעט חברי קונגרס דמוקרטים שמתחו ביקורת חריפה על אונסק"ו והיחס לו זוכה ישראל בארגון. כדי לחזור לחברות באונסק"ו הבית הלבן זקוק לרוב בקונגרס כדי לאשר את תשלום החוב בסך 500 מיליון דולר של ארצות הברית לארגון. הצטרפות ישראלית לאונסק"ו עשויה לסייע לביידן לשכנע חברי קונגרס רבים לתמוך במהלך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully