בגלל ההתחממות הגלובלית? שימפנזים נצפו לראשונה טורפים גורילות עקב מצוקת רעב

שימפנזים החיים בפארק הלאומי לואנגו באפריקה נצפו תוקפים והורגים גורילות, שבעבר חיו לצידן בשלום. האיבה בין המינים החלה בעקבות תחרות על משאבי המזון שהולכים ומצטמטים עקב שינוי האקלים

אסור לפספס
שימפנזים תוקפים גורילות (© LCP, Lara M. Southern)

שימפנזים בפארק הלאומי לואנגו שבגבון, אפריקה, נצפו לראשונה תוקפים, הורגים וטורפים גורילות המאכלסות גם הן את האזור. לדברי החוקרים מדובר בתצפיות ראשונות מסוגן, מאחר שאלו חיו בשלום עד השנים האחרונות, אולם הם מאמינים שהמחסור במזון שנוצר עקב ההתחממות הגלובלית הוא זה שהביא את שני המינים למלחמה, כך דווח ב-CNN.

צוות מדענים מאוניברסיטת אוסנברוק ומכון מקס פלאנק מעידים על שתי התקפות קטלניות של שני המינים בתחרות על מזון ההולך ופוחת. בין 2014 ל-2018, החוקרים צפו בתשעה מקרים בהם שימפנזים וגורילות חיו באינטראקציה שלווה ואף הוזנו יחד מעצי הפרי. ההרמוניה נפסקה בשנת 2019, כאשר בשתי הזדמנויות הקימו שימפנזים קבוצה מאוחדת ותקפו קבוצת גורילות, תקיפות שנמשכו 124 דקות, והסתיימו בשני תינוקות גורילה מתות. המפגש השני הסתיים בתינוק מת שנטרף כמעט כולו על ידי נקבת שימפנזה בוגרת.

עוד בוואלה!

נשמע מפחיד: כך קופים היו נשמעים אילו יכלו לדבר

לכתבה המלאה
צמד שימפנזים במלחמת המינים (צילום: צילום מסך, LCP, Lara M.soutern)

טוביאס דשנר, פרימטולוג במכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית, אמר בהצהרה שפורסמה בדיילי מייל: "יכול להיות שחלוקת משאבי מזון על ידי שימפנזים, גורילות ופילי יער בפארק הלאומי לואנגו מביאה לתחרות מוגברת ולעתים אף לאינטראקציות קטלניות בין שני מיני הקופים הגדולים. התחרות המוגברת על המזון עשויה להיגרם כתוצאה מהתופעה האחרונה של שינויי האקלים והפסקת זמינות הפירות כפי שנצפה ביערות טרופיים אחרים בגבון".

צפו בתיעוד התקיפה

המפגש הקטלני הראשון, שנמשך 52 דקות, נצפה ב-6 בפברואר 2019 ו"התרחש לאחר סיור טריטוריאלי שבמהלכו פלשו גורילות לשטחן של השימפנזים", נכתב במחקר שפורסם ב- Scientific Reports. קבוצה של 27 שימפנזים נתקלה בקבוצה של חמש גורילות כסופות גב בעצים, מה שהביא לתגובה זועמת של השימפנזים שהחלו לצרוח. אחת הגורילות התנפלה על שימפנזה נקבה מתבגרת ו"הוציאה לה את האוויר מהריאות". אז, כעבור שתי דקות, קבוצה של תשעה שימפנזים זכרים ולפחות שימפנזה נקבה בוגרת אחת, הקיפה את הגורילה. השימפנזים החלו לקפוץ באלימות מעלה ומטה ופגעו בה, עד שנמלטה בסופו של דבר וחזרה לקבוצה שלו. זמן קצר לאחר המפגש האכזרי, הבחינו החוקרים בשימפנזה זכרית, בשם ליטגרי, אוחז בתינוק גורילה בזמן שישב על הקרקע, גורילה שנבדקה ע"י שלושה שימפנזים אחרים.

"ליטגרי רחרח את התינוק, הניח אותו על האדמה לפניו והיכה בו שלוש פעמים עם יד ימין. בשלב זה תינוק הגורילה עדיין היה בחיים מכיוון שנשמעו חריקות קצרות וצלילי יבבה. בשעה 17:27 (25 דקות מאז שנפגשו), ובאופן ישיר בעקבות קריאת מצוקה של הגורילה התינוקת, נשמע קול של גורילה אחרת קרוב לשם", נכתב במחקר. התינוק הועבר אז בין שני שימפנזים אחרים, אך הפסיק לצרוח בשעה 17:53 והמדענים הבחינו בגופתו הקטנה מונחת שם ללא רוח חיים.

המפגש הקטלני השני, שנמשך 72 דקות, נצפה ב-11 בדצמבר 2019 על ידי צוותי תצפית שעקבו אחר קבוצה של 27 שימפנזים שנעו ברחבי האזור. "בהתחשב בכיוונם ובהתנהגותם החשאית של הפרטים הנוכחיים, כולל הריחרוח תדיר של האדמה והצמחייה, נראה היה שפלישה טריטוריאלית קרובה", נכתב במחקר. האירוע החל בשעה 12:26, כאשר שימפנזה בשם פרדי עצר והשמיע קולות אזעקה חזקים. כעבור שתי דקות הבחינו השימפנזים בעץ מרשרש בו נחה גורילה נקבה. כשהגורילה הבחינה בשימפנזים שמתחת היא החלה להכות בחזה שלה ולקרוא בקול ותוך פחות מדקה קבוצה של גורילות אחרות מיהרה לעזרתה בעץ.

הגעתם של ארבע הגורילות ושני התינוקות לא הרתיע את השימפנזים התוקפניים, שהחלו להתכונן לתקיפה. כל הגורילות הצליחו לברוח למעט נקבה אחת ותינוקה, שהחלו לנוע ברחבי העצים בתקווה לחמוק מאויביהם. בשעה 12:50 נראתה נקבת הגורילה, בלי תינוקה, מטפסת במעלה עץ סמוך ומצליחה לברוח ,"נכתב במחקר, "כעבור דקה נראית שימפנזה מתבגרת בשם קיסר אוחזת בגופתו של תינוק הגורילה המת, אשר לו חתך פתוח גדול בבטן כשהמעיים נתלים החוצה. כשאחד החוקרים התבונן מקרוב על הנעשה, הוא הבחין בשימפנזה נקבה אוכלת חתיכות בשר קטנות מקצות תינוק הגורילה המת.

מחברי המחקר מעוניינים ללמוד מדוע התרחשו ההתקפות הללו וגם מדוע רק כעת. שני האירועים היו בעונות שבהן מקורות המזון של השימפנזים והגורילות חופפים ואילו האינטראקציות הידידותיות היו בתקופות בשנה בהן תזונתם משתנה.

החוקרים חושדים שלא במקרה היערות בגבון החלו לייצר פחות פירות וכי זה קורה כתגובה לשינויי האקלים. "אנחנו רק בתחילת הדרך להבנת ההשפעות של התחרות על יחסי הגומלין בין שני מיני הקופים הגדולים בלואנגו", אמרה פרופ' סימונה פיקה. "המחקר שלנו מראה שיש עוד הרבה מה לחקור ולגלות על קרובי משפחתנו הקרובים ביותר, וכי הפארק הלאומי לואנגו עם בית הגידול הייחודי שלו הוא המקום לעשות זאת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully