גם אם אתם לא צורכים חדשות באדיקות, ודאי ראיתם כי בשבועות האחרונים פקד את צפון אמריקה גל חום שטרם נראה כמותו. לדוגמא, בעיירה ליטון בקנדה נמדדה טמפרטורה של 49.6 מעלות צלזיוס - שיא של כל הזמנים במדינה, ובפורטלנד נמדדו 46.6 מעלות צלזיוס.
גל החום הוביל למותם של מאות בני אדם, לפחות. לפני כשבוע, בגרמניה, מאות בני אדם נהרגו ועוד עשרות בני אדם נעדרים בעקבות גשמים עזים שגרמו לנהרות לעלות על גדותיהם ולסחוף עמם בתים וכבישים והשבוע, עשרות הרוגים באירועי גשם קיצוניים. לפי אחת ההערכות, ירדו 200 מ"מ גשם בשעה אחת. מישהו יכול להתכחש לכך שזה ביטוי נוסף למשבר האקלים?
בחודשים האחרונים אנחנו עדים למחקרים רבים שיוצאים לאור ומנבאים לנו ולכדור הארץ, עתיד עגום, אם לא ייעשה שינוי דרסטי - על פי עדכון אקלים חדש שפרסם הארגון המטאורולוגי העולמי, עולה כי קיים סיכוי של כ-40% שבאחת מחמש השנים הקרובות, הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ תגיע ל-1.5 מעלות יותר מהמצב לפני המהפכה התעשייתית. בארגון אמרו כי הסיכויים לכך גדלים עם הזמן, והוסיפו כי קיימת סבירות של 90% ששנה אחת לפחות, בין השנים 2021 ל-2025, תהיה השנה החמה ביותר בהיסטוריה.
עוד בוואלה!
בנוסף לכך, קבוצת מומחים לאקלים מרחבי העולם הגיעה למסקנה כי תופעות של גשמים חזקים מאוד, שגורמים לשיטפונות ולאסונות טבע, צפויות להימשך וגם להחריף כל עוד הטמפרטורות ימשיכו לעלות כתוצאה מהתחממות כדור הארץ - הנגרמת כתוצאה מפעולות שגורמים בני האדם. את ההשלכות של ההתחממות הגלובלית אנחנו מרגישים גם פה, בישראל, וכמובן שאירועי ההצפות שחווינו בחורפים האחרונים הם סממן מידי לכך.
בצירוף מקרים מופלא (או שלא), המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה את תזכיר חוק האקלים שהוא החל לקדם בכנסת הקודמת ובתקווה שגם בזו שלפנינו. אין ספק שיש לברך על כך, ללא ספק מהלך הכרחי ומחוייב המציאות. מצבה של ישראל יהיה טוב יותר משמעותית לאחר אישור חוק האקלים ויש לקוות שהממשלה ובית המחוקקים ישימו אותו בסדר עדיפות גבוה, המתעלה מעל כל חשבון פוליטי.
אולם, בחוק ישנם גם צדדים הטעונים שיפור, כמו היעדר מערך מתכלל בעל סמכויות הכרעה, שבראשו יעמוד ראש הממשלה שבאחריותו להציב תמונת מדיניות כוללת וקוהרנטית, באופן שיחסוך את הוויכוחים הבין משרדיים שיהיו בוודאי, לכל אורך הדרך. בנוסף, תזכיר החוק, בנוסחו הנוכחי, אמנם כולל התייחסות חשובה לטבע והמגוון הביולוגי, גם במטרת החוק וגם בתכנית ההיערכות, אולם אינו מתייחס לשמירה על המערכות הטבעיות כאמצעי חיוני למיתון משבר האקלים, בצד תפקידן כחלק מההערכות להשלכותיו. כמו כן, אנחנו מציעים לכלול את ההיבט של פתרונות אקלים טבעיים גם במסגרת התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה, למשל באמצעות מניעת הרס בתי גידול (שכרוך בפליטה משמעותית של גזי חממה), ואף שיקום בתי גידול בעלי תפקיד במיתון אקלימי כמו בתי גידול לחים. אנחנו סבורים שאין מקום להתייחס בנפרד למשבר האקלים ומערכות האקולוגיות ויש להתמודד עמן כמקשה אחת.
הקיום האנושי התאפיין תמיד ביציבות אקלימית יוצאת דופן ובאיזון בין כמות גזי החממה שנפלטו לאטמוספירה, לבין אלה שנקלטו חזרה במערכות הטבעיות שלנו. אבל, ב-150 השנה האחרונות, הפרנו את האיזון. הגברנו את כמות הפליטות, בשל השימוש בדלקים פוסיליים ובגלל שניצלנו ופגענו קשות בטבע והקטנו את היכולת שלו לספוח את גזי החממה. כדור הארץ חולה, ובמקום לסייע להחלמתו, אנחנו מחמירים את מצבו, והורסים את המערכות הטבעיות המקיימות אותו ואותנו. חוק האקלים הישראלי הוא צעד ראשון בדרך להבראת כדור הארץ, הבית היחיד שלנו. אנחנו יכולים להיות אור לגויים, גם בתחום הזה.
הכותב הוא ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת טבע בחברה להגנת הטבע.