סבא, שחיין ודוקטור: החיים החדשים של האזרח רובי ריבלין

ב-81 שנותיו, ראובן ריבלין הספיק לצבור לא מעט תארים ושמות כבוד: עו"ד, יו"ר בית"ר, חבר מועצת העיר ירושלים, ח"כ, יו"ר כנסת פעמיים, וגולת הכותרת של חייו הפוליטיים והציבוריים - הנשיא העשירי, תואר ממנו נפרד בתחילת החודש.

ובכל זאת, למרות כל התארים המכובדים, הוא נראה נרגש במיוחד השבוע מקבלת תואר דוקטור של כבוד מהמרכז הבינתחומי בהרצליה. "בירושלים היו אומרים 'הוא לא סתם דוקטור, הוא דוקטור של כבוד!'", אמר בגאווה עם קבלת התואר, בגלימה אקדמית מפונפנת, מנשיא המרכז אוריאל רייכמן. כנראה שזו המורשת שקיבל בילדותו בשכונת רחביה, שם נזכר שבאסיפת התושבים, "כשמישהו היה צועק דוקטור חצי המיושבים היו מסתובבים - והחצי השני היו פרופסורים".

ריבלין כבר קיבל כמה תארי דוקטור של כבוד בעבר - מאוניברסיטת בר אילן, העברית, מכון ויצמן ואפילו אוניברסיטת פיראוס, אבל המעמד בבינתחומי, שבועיים אחרי סיום תפקידו, היה מיוחד כי הוא היווה סגירת מעגל. ב-2015 הוא נשא שם את נאום השבטים, נאום שהוא מחשיב לנאום המכונן של כהונתו ומורשתו, בו התריע על השינויים במרקם הדמוגרפי-חברתי של מדינת ישראל ופרש את החזון שלו לשותפות ויצירת שפה של ישראליות משותפת.

ביום שני בערב, עם מצנפת הדוקטור, הוא נתן את נאום השבטים השני - שהתמקד בקריאה לבניית גשרים שמקשרים בין כל השבטים וכלל מסר ספציפי לכל אחד מהשבטים - חילונים, דתיים, חרדים וערבים. לחילונים קרא ריבלין לכבד ולהכיר במסורת ישראל, לדתיים - להושיט יד לחברה הערבית, לחרדים - למצוא את המסילות לחברה הישראלית ולערבים - לטפח מנהיגות שמחזקת את השייכות למדינה.

זו הייתה ההופעה הציבורית הראשונה שלו מאז עזב את בית הנשיא לפני כשבועיים. אמנם, ביום הראשון שיצא לאזרחות, אחרי טקס ההשבעה של הנשיא יצחק הרצוג, הוא התייצב בהר הרצל לטקס האזכרה השנתי של זאב ז'בוטינסקי והשתתף במפגש השנתי עם החברים מבית"ר. אך בניגוד לשנים עברו, בהן ההגעה לאירועים ז'בוטינסקאיים חייבה תמיד שלל הכנות מקדימות ותיאומים פוליטיים רגישים מול לשכת ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, הפעם זה עבר ללא רינונים וגינונים.

נתניהו בכלל לא הגיע לאירוע, כי לא נתנו לו זכות דיבור באזכרה. את הליכוד ייצג אופיר אקוניס, וגם ראש הממשלה נפתלי בנט מצא תירוץ להיעדר, ובמקומו נשלח השר זאב אלקין לייצג את הממשלה. בפרופיל נמוך, ללא עיתונאים שמחפשים את רגעי המתיחות בשורת המכובדים הראשונה, ריבלין נצפה נינוח ומשוחרר מתמיד והעלה זכרונות עם החבר הוותיק בני בגין.

על טקס האזכרה השנתי לראשי ממשלות ונשיאים שהלכו לעולמם, שנערך השבוע בבית הנשיא הרצוג, ריבלין ויתר, לכאורה בשל אירוע משפחתי. אחרי שבע שנות כהונה רוגשת וסוערת, הוא הוריד הילוך, נח, מתרגל לאזרחות. עם סיום תפקידו הוא ארז את חפציו ועבר לדירת שרד בפרויקט יוקרה ברחוב המלך דוד בירושלים, שמשקיפה על חומות העיר העתיקה, בה הוא כל כך מאוהב.

מלבד הדירה, הוא זכאי גם ללשכה, יועצים ורכב על חשבון המדינה לשבע השנים הקרובות, ואמור להתמקם בקרוב במשרדים ששימשו את הנשיא לשעבר יצחק נבון, בגן הטכנולוגי בירושלים. כרגע הוא לא ממהר לעבור לשם, וגם לא ממש עורך פגישות עבודה. את רוב זמנו, כך לפי מקורביו, הוא מעביר בין הבריכה לנכדים.

עם כל הכבוד לדוקטור של כבוד, התואר העיקרי אליו הוא מקדיש את זמנו מאז הפרישה הוא "סבא", והנכדים משפיעים גם על נושאי העיסוק שריבלין מחפש לעצמו בחייו החדשים. בחודש שעבר, בביקור הפרידה בבית הלבן, התלוותה אליו בתו, ענת, שהעבירה לנשיא ביידן מסר מבנותיה, שביקשו להודות לו על מאבקו במשבר האקלים.

כעת, מספרים בסביבתו, הנשיא לשעבר מעוניין למצוא מסגרת דרכה יוכל לעסוק בנושאי קיימות וחדשנות סביבתית. במקביל, הוא שוקל גם לחזור לעבר ולשורשיו בעולם המשפטי, ולשמש בורר או מגשר בסכסוכים משפטיים בעלי השלכות לאומיות. בין לבין, הוא גם שוקד על כתיבת ספר זכרונות.

ריבלין היה כל חייו במרכז העשייה ותשומת הלב של המצלמות, וביתר שאת ביושבו כאזרח מספר 1, בעיקר בשל הקונפליקט המתמשך עם נתניהו. בשבועיים שחלפו מאז פרישתו, נראה כי הוא משגשג מהפנאי והשקט, אך נאום השבטים השני מאותת שזו עשויה להיות רק חופשת שחרור זמנית. ניתן לצפות כי לאורך זמן הוא יתקשה לשמור על פרופיל נמוך, וגם "האזרח רובי" עוד ישוב לחיינו.