בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום (רביעי) עשר שנות מאסר על סגנית שר הפנים לשעבר, פאינה קירשנבאום, שהורשעה בקבלת שוחד בהיקף של שני מיליון שקלים, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס במסגרת פרשת השחיתות במפלגת "ישראל ביתנו". רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר שהורשע אף הוא במסגרת הפרשה, נידון לריצוי 30 חודשי מאסר, כמחצית מהעונש שביקשה הפרקליטות.
השופט קבע כי "עוצמת פגיעת הנאשמים בערכים המוגנים היא חמורה", ואמר כי קירשנבאום "הפרה ברגל גסה את האמון שניתן בה" ואילו כהן "פגע בעיקרון השיוויון". עם זאת, הוא ציין כי יש לתת משקל לגילה של קירשנבאום ולאופן שבו ניהלה את המשפט בגזירת העונש. גם ביחס לכהן אמר כי יש לתת משקל מקל לגילו, מצבו הבריאותי ותרומתו לחברה לאורך השנים.
על קירשנבאום הוטלו בנוסף 12 חודשי מאסר על תנאי ו-900 אלף שקלים קנס, ועל כהן נגזרו בנוסף גם מאסרים על תנאי ו-180 אלף שקלים קנס. לבקשת הסניגורים אושר עיכוב ביצוע לחודש ספטמבר, אז יתחיל ריצוי המאסר של השניים.
קירשנבאום הורשעה בחודש מרץ האחרון בקבלת שוחד בכמה פרשות, ובמקביל זוכתה מחלק מהאישומים. היא הורשעה בלקיחת שוחד מהגורמים הבאים: החברה לפיתוח השומרון, המועצה המקומית מגילות, מתנ"ס מטה בנימין, תנועת הנוער עזרא, עמותת איילים, התאחדות היזמים בישראל, חברת ההפקה אברורה והנאשם השני, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן, שהורשע אף הוא. כהן הורשע במתן שוחד, לקיחת שוחד, הלבנת הון, עשיית פעולה ברכוש אסור, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה, שיבוש הליכי משפט ואיומים.
"הנאשמים פעלו בדפוס פעולה מושחת", אמר השופט ירון לוי בתחילת הקראת הכרעת הדין. "הנאשמת ניצלה את כוחה השלטוני כממונה על חלוקת הכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו. הנאשם ניצל את קשריו במפלגה ובמיוחד עם הנאשמת, כדי להשיג הון אישי".
עוד אמר השופט כי "לאחר שמיעת ראיות התברר שהגברת פאינה קירשנבאום לקחה שוחד באופן שיטתי, ערמומי ומתוחכם במשך כשש שנים, משמונה גורמים שאינם קשורים זה לזה. היא נהגה לבקש תמורה כספית מגורמים להם הקצתה כספים קואליציוניים. הכספים שימשו את הנאשמת, את בני משפחתה, מקורביה ואת המפלגה".
לאחר מתן גזר הדין מסר עו"ד מאור אבן חן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה: "העונש שנגזר על פאינה קירשנבאום ורמי כהן הולם את המעשים החמורים בהם הם הורשעו. בית המשפט קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע כי הגיע העת להחמיר את הענישה בגין עבירות שחיתות שלטונית. העונשים שנגזרו על קירשנבאום וכהן מהווים תמרור אזהרה ברור לכל עובד ונבחר ציבור שיידעו כי השחיתות אינה משתלמת".
"מפלגת ישראל ביתנו מצטערת על העונש הכבד שהוטל על פאינה קירשנבאום", נמסר מטעם המפלגה. "אנו סבורים שמדובר בהחלטה מחמירה ומקווים שבית המשפט העליון יתחשב בעובדה שגב' קירשנבאום עברה הליך משפטי ארוך ומתיש של למעלה משבע שנים ויבחר לקצר את העונש".
בתנועה לאיכות השלטון בירכו על גזר הדין. "בית המשפט אמר את דברו באופן חד ובהיר - לשחיתות שלטונית חייב להיות תג מחיר. נבחרת ציבור אשר עשתה בכספי ציבור כבשלה, ולאחר מכן מילאה פיה מים בחקירה והקשתה על גורמי שלטון החוק לבצע עבודתם צריכה להענש באופן החמור ביותר הקבוע בחוק".
"אנו קוראים לכל נבחרי הציבור וחברי הממשלה להזהר בחרדת קודש כאשר הם פועלים בכספי הציבור, גם בכספים קואליציוניים, לפקוח עיניים בנוגע לשחיתות שלטונית ולבער מקרבנו את הנגע הרע הזה", נכתב בהודעה.
השתלשלות הפרשה
חקירת פרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו החלה ב-2014, ובמסגרתה נחקרו 103 חשודים. בשנים שלאחר מכן הוגשו כתבי אישום נגד 19 נאשמים, מתוכם 17 הורשעו, כמעט כולם במסגרת עסקאות טיעון.
לפי כתב האישום נגד קירשנבאום, החל משנת 2006 ועד לפתיחת החקירה הגלויה בדצמבר 2014, היא פעלה באופן שיטתי ומתוכנן כדי לבצע שורת עבירות. היא מואשמת כי במקרים רבים ניצלה את תפקידיה כעובדת ציבור ואת מעמדה, ובמיוחד את שליטתה על תקציבי מדינה - הכספים הקואליציוניים - כדי לדרוש שוחד ולקחת שוחד ממוסדות ציבוריים, מעמותות ומגורמים פרטיים. זאת, תמורת טובות הנאה עבורה, עבור בני משפחתה, עבור ישראל ביתנו ועבור מקורבים, אליה או למפלגה.
במקרים אחרים, לפי כתב האישום, שיטת השוחד הייתה מורכבת יותר - במשך השנים פנו אל קירשנבאום גופים שונים שביקשו ממנה לפעול לתקצובם, ובכלל זאת המועצה האזורית שומרון, המועצה האזורית מגילות, עמותת עזרא העולמית, עמותת איילים וגורמים פרטיים שקידמו פעילות ציבורית. בתמורה, נטען, דרשה קירשנבאום נתח משמעותי מהתקציבים שיועברו.
דרישותיהם של השניים התקבלו אצל אותם גופים בכמה דרכים - קידום מטרות פרטיות של קירשנבאום או של ישראל ביתנו, שהוצגו כלפי חוץ באופן מטעה כמטרות של אותן גופים, מתן שירותים ללא תשלום עבור מפלגת ישראל ביתנו והעסקת מקורבים לקירשנבאום או למפלגה.
כך, לפי כתב האישום, נתח משמעותי מהכספים הקואליציוניים "התגלגל" בחזרה לכיסה של קירשנבאום או לכיס המקורבים אליה או למפלגה, דרך רכישת כרטיסי טיסה, מוצרי מחשב, אלקטרוניקה וצילום עבור קירשנבאום ובני משפחתה; מימון מטרות פרטיות של קירשנבאום או של מפלגת ישראל ביתנו, כמו שירותי יחסי ציבור שניתנו לקירשנבאום כדי לשפר את מעמדה הציבורי והעסקת מקורבים לקירשנבאום או למפלגת ישראל ביתנו בהיקפים של מאות אלפי שקלים.
רובם הגדול של הנאשמים בפרשה לא נידונו לעונש מאסר. עם זאת, מי שקיבל עונש כבד ביותר הוא דוד (דאוד) גודובסקי, שהיה יד ימינה של קירשנבאום וראש אגף הארגון בישראל ביתנו. הוא הורשע בארבעה מקרים של לקיחת שוחד, שתי עבירות של בקשת שוחד ושלוש עבירות של הלבנת הון. אף שהודה במסגרת עסקת טיעון, הוא נידון לשבע שנות מאסר בפועל, ולאחר מכן בית המשפט העליון הקל בעונשו - לשש שנות מאסר.