בתום 16 שנות עגינות: אב לסרבן גט דורש לקבל חזרה 2 מיליון שקלים ששילם כקנס

האב נקנס והוטלו עליו סנקציות לאחר שהואשם שעמד מאחורי סירוב בנו לתת גט לאשתו, וחרף טענתו כי אין לו קשר לעגינותה. עתה, משבנו נתן את הגט ללא מעורבות בתי הדין הרבניים בארץ, האב דורש את הכסף חזרה. "עשה כל שביכולתו על מנת לשכנע את בנו ליתן גט"

חודש מאז הסתיימה אחת מפרשיות העגינות הקשות בישראל, בית הדין הרבני הגדול בירושלים צפוי להכריע בימים הקרובים האם אביו של סרבן הגט יקבל חזרה מהמדינה סכום בסך יותר מ-2 מיליון שקלים ששילם כקנס לאחר שהואשם כי הוא עומד מאחורי סרבנות בנו. האב דורש את הכספים חזרה בטענה כי "התברר שהוא עשה כל שביכולתו על מנת לשכנע את בנו ליתן גט, וכי הסנקציות האכזריות והקיצוניות שהופעלו עליו בבית הדין לאורך שנים כלל לא הועילו למתן הגט".

מדובר בסיפור של בני זוג שנישאו לפני כשני עשורים, נולדו להם שני ילדים, ובמהלך ביקור בישראל לקתה האישה באירוע מוחי, אשר לאחריו החליטה להישאר בארץ. בעקבות כך, הבעל נאלץ לחזור לארה"ב, ומאז, קבע בית הדין הרבני בישראל, במעמד צד אחד, כי הוא מסרב לתת לה גט. לפני חמש שנים, עם הגעתו לישראל, החליט הדיין שלמה שטסמן, אב בית הדין האזורי בתל אביב, להאשים את אביו של הבעל בסירוב בנו לתת גט.

הוא הטיל עליו סנקציות קשות, לרבות צו עיכוב יציאה מהארץ, מאסר בלתי קצוב, קנס בסך 5,000 שקלים ליום עד למתן הגט, עיקול על בית מגוריהם היחיד בישראל ועוד. ההליכים הקשים שניהל הדיין שטסמן נגד אביו של הסרבן לא הניבו כל תוצאה במשך חמש שנים ורק לאחר שהתיק הועבר להרכב מיוחד בבית הדין הרבני הגדול, שבו ישבו הרב אברהם שינדלר, הרב מימון נהרי והרב ציון לוז-אילוז, החל מו"מ ישיר בין הבעל לאישה למתן גט. תוך שמונה חודשים, ולאחר 16 שנה של עגינות, הבעל נתן בחודש שעבר את הגט לאשתו במעמד שניהם בבית הדין בניו-יורק, ללא מעורבות של בתי הדין הרבניים בישראל.

עוד בוואלה!

בית הדין העביר פעוטות לאביהן הדיפלומט האלים - לאחר שאמן חטפה אותן לחו"ל

לכתבה המלאה
הסנקציות האכזריות כלל לא הועילו למתן הגט. בית הדין הרבני הכדול בירושלים (צילום: רוני כנפו)

כעת דורש אביו של הבעל להחזיר לו את מלוא כספי הקנס ששילם בסכום של יותר מ-2 מיליון שקלים. בין היתר בבקשה שהגיש באמצעות פרקליטיו, עו"ד יעל נגר וטוען רבני משה מיטלמן, הוא ציטט אמירות של הדיינים שבהן תהו "האם הטקטיקה לקחת את אביו של הסרבן כבן ערובה כדי להציל את האישה מעגינות, זאת הדרך הנכונה יותר". לדבריהם, "מבחן התוצאה קבע חד משמעית שלמרשנו לא הייתה, לא יד, לא רגל ואף לא אצבע, בעיגונה של כלתו".

עורכי הדין הוסיפו עוד כי "הניסיון המר של אב בית הדין האזורי להראות שכוחו וגבורתו מלא עולם באמצעות הטלת עונשי מאסר וקנסות בלתי פרופורציונאליים מתוך מחשבה מוטעית כי בעטיים תבוא גאולה לאישה, התבררו כחסרי תוחלת. במקום לחפש את המפתח לסיום העגינות במקום שבו אבד, הורה הוא לחפשו תחת הפנס, ולא רק משום האור הבוקע ממנו, אלא משום הזרקורים המופנים לסוג של סנקציות שכזה שיש בהן כדי להאדיר את שמו וגבורתו".

בית הדין הרבני הגדול כתב כי אינו שולל את האפשרות של השבת הקנסות, והוסיף כי "התרשם שהאב שיתף פעולה עם הרכב בית הדין", אך ביקש מפרקליטות המדינה ובאי כוחה של האישה להגיב על הבקשה, במטרה לבחון אם מתנגדים לה. עם זאת, הדיינים ציינו כי את ההחלטה של אבי הבעל לממן את כל ההוצאות של האישה ושל כל מלוויה לנסיעתה לארצות הברית לצורך קבלת גט. לדבריהם, "לולא סיוע כספי זה, ספק אם הגט היה מתבצע".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully