וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

העניים מתו יותר, חלו יותר, נבדקו פחות: כך הקורונה העמיקה את הפערים בישראל

עודכן לאחרונה: 24.6.2021 / 11:54

דוח השוויון של משרד הבריאות מצא כי קיים קשר בין מאפייני האוכלוסייה לבין ביצוע הבדיקה ושיעור החיוביים לנגיף, והוא מציג תמונה מדאיגה לפיה אחוז המתים מהנגיף ממעמד סוציואקונומי נמוך, גבוה פי 5 מהמעמדות הגבוהים. השיעור הגבוה ביותר של מתים - באוכלוסייה הערבית

אחוז המתים מקורונה ממעמד סוציואקונומי נמוך גבוה פי חמישה מהמעמדות הגבוהים - כך עולה מנתוני דוח השוויון של משרד הבריאות המתפרסם היום (חמישי). הדוח, שנתוניו מתגלים בצל ההתפשטות המחודשת של המגיפה, מציג תמונה מדאיגה לפיה במגזר הערבי והחרדי אחוז המתים גדול פי שלושה מבמגזר הכללי.

הדוח מצא כי קיים קשר בין מאפייני האוכלוסייה לבין ביצוע הבדיקה ושיעור החיוביים לנגיף, כך שבני משפחות גדולות, תושבי יישובים גדולים ומרכזיים ובני המגזר הדתי-לאומי והחרדי ביצעו יותר בדיקות, כאשר באוכלוסייה החרדית היו שיעורים גבוהים יותר של חולים מאומתים.

בפילוח אזורים על פי רמה חברתית-כלכלית, תושבים המתגוררים באזורים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה (3-1 במדד חברתי כלכלי) ביצעו יחסית פחות בדיקות, אולם הדגימו שיעור חיוביים גבוה יותר ביחס לשאר התושבים. ייתכן שנתון זה מצביע על כך ששיעורי התחלואה בנגיף היו גבוהים יותר אך לא התגלו.

תושבי בני ברק מתחסנים במרכז החיסונים בכללית בבני ברק. 3 בינואר 2021. איתן אלחדז/TPS, אתר רשמי
פי 3 מתים מבאוכלוסייה הכללית. חרדי מתחסן לקורונה/אתר רשמי, איתן אלחדז/TPS

השיעור הגבוה ביותר של מתים נרשם באוכלוסייה הערבית, זאת למרות ששיעור התחלואה באוכלוסייה זו אינו גבוה משמעותית מהשיעור באוכלוסייה הכללית. כמו כן, לא נצפו הבדלים משמעותיים בתמותה בין הפריפריה למרכז לעומת עודף תחלואה הנצפה באזורים מרכזיים.

דוח השוויון התמקד גם בגילאי החולים והמתים ומצא הבדלים בין החברות השונות. גיל המוות הממוצע של חולי קורונה בחברה הערבית היה 73, לעומת 78 בחברה החרדית ו-81 בחברה הכללית. עם זאת, הבדלים בתוחלת החיים בין החברה היהודית לחברה הערבית קיימים גם טרם מגפת הקורונה (2.3 שנים לטובת נשים יהודיות ו-6.3 לטובת גברים יהודים).

סגר בנצרת, 9 באפריל 2020. יואב איתיאל
גיל מוות ממוצע כתוצאה מהמגיפה - 73. קמפיין מודעות לקורונה בנצרת, אפריל/יואב איתיאל

נתון נוסף הראוי לתשומת לב הוא זמן בין קבלת תוצאה חיובית לקורונה, לאשפוז. בפילוח לפי סוגי חברה עולה כי מספר הימים הממוצע מיום האימות לאשפוז במצב קשה היה קצר יותר בחברה הערבית - ארבעה ימים בממוצע לעומת 3.5 ימים בחברה הכללית ו-4.5 ימים בחברה החרדית.

שיעורי התמותה בישראל ללא קשר לקורונה

הדוח בחן גם את שיעורי התמותה, ללא קשר לנגיף הקורונה. מהממצאים עולה כי ישובים עם שיעורי תמותה גבוהים כוללים לרוב יישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, ובעיקר מהחברה הערבית. בחברה היהודית היישובים עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר הם דימונה ועמנואל. היישובים עם שיעורי התמותה הנמוכים כוללים בעיקר יישובים ברמה חברתית-כלכלית בינונית כמו גבעת זאב, וגבוהה כגון להבים.

היישובים הערבים בהם נמצאה תמותה נמוכה, הם בעיקר אלה בהם מתגוררת אוכלוסייה נוצרית כגון מעיליא. בקרב היישובים החרדים בהם יש תמותה נמוכה נכנס גם היישוב מודיעין עילית, למרות שהוא ברמה חברתית-כלכלית נמוכה ביותר.

שר הבריאות, ניצן הורביץ, התייחס לדוח ואמר כי "צמצום אי-השיוויון בבריאות הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה. משבר הקורונה הוכיח פעם נוספת, כי הפערים בבריאות הם לא רק כשל מוסרי, אלא סוגיה עם השלכות קשות הפוגעת בכל אחד ואחת מאזרחי ישראל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully