חלף יותר משבוע מאז הושבעה הממשלה החדשה, אך רבים מאנשי הליכוד עדיין מתקשים להימנע מלהתבטא במילים "ראש הממשלה בנימין נתניהו". זה לא מקרי ולא נעשה רק מכוחו של הרגל או מתוך נימוסי יתר.
בנימין נתניהו קיבל כנראה החלטה אסטרטגית לפיה הוא חייב ללכת עד הסוף, לא למצמץ, לא להסס, לא לעצום עין בוחנת. הוא חייב להמחיש לכולם שהוא כאן כדי לחזור מהר ככל האפשר. בתוך תוכו הוא כנראה בונה על כך שרק מעמד של ראש ממשלה יחלץ אותו מהצרות המשפטיות.
הוא חייב לנטרל לאור זאת את הפצצה המתקתקת של קרב הירושה הצפוי בליכוד ומוכרח לשים על גבו שכפ"ץ בולם סכינים, שיישלפו מתוך הבית אם וכאשר יתברר סופית שהוא לא חוזר להנהיג. נתניהו מבין שאם הוא ינוטרל בליכוד, הפנטזיה לחזור לראשות הממשלה אבודה ולכן המסר שהעביר מרגע הקמת הממשלה החדשה הוא ברור, עצבני, נחוש, חד ואינו משתמע לשתי פנים: אני כבר חוזר, אני כאן ונשאר כאן ומי שיגלה כעת חוסר נאמנות מבית, ישלם מחיר ממש בקרוב, כי בקרוב מאוד אחזור.
גילוי נאות - אני ליכודניק מהבית. ב-2009 ושוב לפני שנתיים, ב-2019, הצבעתי נתניהו, אך לא עוד. האיש איבד את זה לגמרי ובעיקר איבד בעיניי את האמון. דבר אחד הוא לא איבד - את יכולת ההסברה, את השכנוע העצמי העמוק, את הכריזמה והחוכמה שמצליחות להטעות רבים כל כך, שגם אם יראו אותו לוחץ יד למנסור עבאס או ישמעו אותו מצהיר בקולו שהציע לבנט את ראשות הממשלה, והוא יכחיש זאת, הם יאמינו להכחשה ולא למה שראו עיניהם או שמעו אזניהם. אבסורד עצוב, הבדיחה על חשבוננו.
לקריאה נוספת:
נתניהו טוען שגנבו לו את הבחירות, שבנט לא לגיטימי, שלא ייתכן שרצון העם לא יתקיים, שיותר ממיליון הצביעו עבורו ועוד מאות אלפים שהצביעו למפלגות אחרות שתומכות בו. אז זהו, שהמספרים האמיתיים מספרים סיפור אחר, הפוך: בבחירות לכנסת הנוכחית שהתקיימו ב-23/3/21 נספרו 4,410,052 קולות כשרים. מתוכם - 1,066,892 הצביעו ליכוד. עוד 854,792 הצביעו למפלגות שתומכות בליכוד. אם נחבר נגיע ל-1,921,684 אזרחים שרצו לראות את נתניהו בראשות הממשלה. לעומתם - 2,488,368 אזרחים הצביעו למפלגות אנטי-ביבי מובהקות. באחוזים - 56.4% לא רצו את נתניהו, 43.6% רצו אותו.
נתניהו יסובב ויגיד שהוא קיבל 30 מנדטים ולפיד רק 17, וזו האמת, אך נתניהו מכיר מצוין את חוקי הדמוקרטיה הישראלית, הוא הראשון שעוסק בחיבורים ובגושים ביודעו שמה שקובע זה הגוש ולא המפלגה. כך בדיוק קטף בעצמו מציפי לבני את ראשות הממשלה ב-2009 למרות שהיא קיבלה יותר מנדטים ממנו.
אני מייחל בכל לבי שנתניהו ייצא נקי מהמשפט שלו. מנגד, אני מייחל בכל לבי להצלחתה של הממשלה החדשה והלוואי שתוציא את ימיה עד תום ארבע וחצי שנותיה, למעננו.
נתניהו הוא אסטרטג-על שכשרונו הנבואי הלך ונשחק. הוא מרגיש כנראה שבא ילד שהיה ראש מטהו ולקח לו את הבית, את הרכב, את שיירת האבטחה ולא פחות חשוב - את הכבוד. נתניהו מרגיש שהוא חייב לחזור דחוף לתפקיד כי רק כך יצליח לצאת מהצרות ומבחינתו - גם לשמור על עם ישראל. מוטב במקום זאת שייקח את הזמן הקרוב ויקבל את ההחלטה החשובה ביותר עבורו - ינסה לקדם הליך של חנינה. כך גם יחסוך הון עתק של עלות משפטו, יחסוך את אי-הנעימות, ישמור על בריאותו ויוכל לחזור ולעשות לביתו.
ממי פאר הוא יועץ אסטרטגי, פאר לוין תקשורת