בעקבות בקשה אמריקנית, ישראל שינתה מדיניות והצטרפה להצהרה לגינוי סין במועצה לזכויות אדם של האו"ם בז'נבה - כך אמרו לוואלה! בכירים אמריקנים וישראלים שמעורים בנושא. מי שיזמה את ההצהרה נגד סין הייתה ממשלת קנדה. ההצהרה גינתה את ממשלת סין על הפגיעה בזכויות האדם של המיעוט האויגורי במחוז שינג'יאנג שבצפון-מערב סין ועל הפרות זכויות האדם בהונג קונג ובחבל טיבט.
מדובר בשינוי מדיניות משמעותי מצידה של ישראל, שנמנעה בשנים האחרונות באופן עקבי מהשמעת ביקורת על סין בנושא זכויות אדם, לא כל שכן תמיכה במהלכים נגד סין במוסדות האו"ם. ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, פעל להידוק היחסים עם סין ואף נמנע מהטלת הגבלות משמעותיות על חדירה סינית למשק הישראלי, חרף בקשות של ממשל טראמפ בנושא.
עוד בוואלה!
בכירים אמריקנים וישראלים אמרו כי לפי כמה ימים הגישה שגרירות ארצות הברית בישראל בקשה רשמית למשרד החוץ בירושלים בעניין הצהרת הגינוי לסין. בקשה דומה הועברה על ידי דיפלומטים אמריקנים לאנשי משלחת ישראל למוסדות האו"ם בז'נבה. האמריקנים ביקשו שישראל תביע תמיכה בהצהרת הגינוי.
בדיונים שהתקיימו בנושא במשרד החוץ, הועלה החשש מהתגובה הסינית למהלך כזה. הנושא הועבר להכרעתו של שר החוץ יאיר לפיד. האחרון החליט להיענות לבקשה האמריקנית ולהצטרף להצהרת הגינוי לסין. עם זאת, במשרד החוץ החליטו לשמור על המהלך בפרופיל נמוך ולא לפרסם את עמדת ישראל באופן יזום.
בכירים ישראלים אמרו כי הסינים מצידם לחצו על ישראל בימים האחרונים לא להצטרף להצהרת הגינוי. לאחר שישראל עדכנה אותם על החלטתה לתמוך בהצהרה, הביעו הסינים מחאה על השינוי בעמדה הישראלית.
בסך הכל ארבעים מדינות הצטרפו להצהרת הגינוי נגד סין, 18 יותר מאשר אלה שחתמו על הצהרה דומה ב-2019. מבין המדינות שתמכו בהצהרה היו ארה"ב, צרפת, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, איטליה, יפאן, גרמניה וספרד.
דובר משרד החוץ ליאור חייט אישר בתגובה כי ישראל תמכה בהצהרת הגינוי לסין אך סירב למסור פרטים נוספים.