בית הספר תיכון להייטק ואומנויות ע"ש שמעון פרס נפתח היום (חמישי) לביקור הקהל הרחב כחלק מאירוע האדריכלות "בתים מבפנים" שמקיימת עיריית תל אביב-יפו בסוף השבוע הקרוב, 19-17 ביוני.
עכשיו, כולם יכולים לשוטט בין קירות בית הספר המרשים.
"בתים מבפנים" הוא אירוע אדריכלות בו נפתחים למשך סוף השבוע אחד מאות מבני ציבור ומבנים היסטוריים, בתים ודירות פרטיות ברחבי העיר תל אביב-יפו, כשבחלק מהמבנים אף מתקיימים סיורים אדריכליים - בכניסה חופשית וללא תשלום.
עוד בוואלה!
במרכז הפסטיבל יינתן השנה דגש מיוחד על הערכים הקהילתיים של שכונות דרום העיר ויפו באמצעות הבלטת הנכסים האדריכליים, התרבותיים והמורשת של תושביהן. על ידי כך ניתן יהיה לספר את סיפורן של שכונות אלה, מתוך מטרה לחזק את הזיקה של התושבים לסביבת מגוריהם, וכן לחשוף את השכונות בפני הציבור הרחב שגר בשכונות ובערים אחרות. כמו כן, יושם זרקור על יפו שהשקט והשגרה כבר חזרו לרחובותיה. עיריית תל אביב-יפו ממשיכה לקדם את המסחר ואת הפעילות התיירותית והתרבותית השוקקת ביפו.
שירלי רימון-ברכה, מנהלת מנהל החינוך בעיריית תל אביב-יפו סיפרה לוואלה! כי "מי שמגיע לבית הספר 'שמעון פרס' אלו ילדי השכונות נווה עופר, קריית שלום, פלורנטין וגם שפירא". רימון-ברכה הסבירה כי נושא האדריכלות הפדגוגית קיים בכל בתי הספר החדשים שנבנים בשנים האחרונות בעיר, וכן בכל האגפים של בתי הספר הקיימים שעוברים שיפוץ.
"אנחנו משקיעים במחשבה איך מרחב בית הספר משרת את ההוראה והלמידה", סיפרה רימון-ברכה והוסיפה כי "כל בתי הספר שנבנו בשש השנים האחרונות מעוצבים באותו קו. זו פריצת דרך בנראות של בית ספר, ומה המשמעות של המבנה שלו. אם פעם שמו דגש רק על תוכן בבית הספר אז היום אנחנו שמים לב גם למרחב".
עוד ציינה כי הסיבה לכך שקירות הכיתות עשויים זכוכית שקופה היא כדי שהמורים יוכלו לראות מה קורה במסדרון. "המסדרונות רחבים כדי שיוכלו ללמוד בהם, ובחצרות הצבנו כיתות חוץ כדי שגם שם יוכלו ללמוד", סיפרה.
הממצאים עליהם הצביעו המחקרים שנערכו מטעם העירייה מעודדים מאוד. "האסתטיקה של המרחבים מביאה לירידה ב-80% במקרי האלימות בבית הספר", ציינה רימון-ברכה והוסיפה כי "המחקר גם הוכיח שרווחה נפשית של ילדים במרחב שהוא גם אסתטי וגם מותאם - משפרת את ההישגים ומפחיתה את האלימות בבית הספר". הסיבה לכך נעוצה בהנחה שאם אדם נמצא במקום שמכבד אותו - גם אותו אדם יכבד את המקום. "בשנים האחרונות אנחנו משפצים את כל חדרי המורים בבתי הספר, כך שהמורים לא רק שומעים שהם חשובים, אלא ירגישו את זה בפועל. זהו שילוב של מרחב ואסתטיקה שגורם לרווחה נפשית גבוהה יותר", סיכמה.
מקס סיוון, מנהל בית הספר "שמעון פרס" בעיר סיפר כי "צלצול זה אות אזהרה. רצינו להוריד את האותות האלה מהילדים". סיוון הסביר כי האינטרס של בית הספר הוא לגרום לתלמידים להתנהל בצורה יותר עצמאית. "הם צריכים לדעת לפי השעון מתי נכנסים לכיתה" אמר והעיד כי אין יותר איחורים מאשר אלה שהיו בתקופה בה הדהדו הצלצולים בין קירות בית הספר, ואפילו חלה מגמת שיפור בנושא. "אנחנו מנסים לתת שקט ורוגע לתלמידים, משום שבמצבי רגיעה הגוף שלנו חושב". סיוון ציין כי "ככל שמושרית בבית הספר אווירה נעימה יותר, עם פחות פחד ופחות כעס, ככה אתה חושב יותר טוב. כל חברות ההייטק הבינו את הסוד הזה - ואנחנו ניסינו להביא את זה לבית הספר".
יחסית לבית ספר אחרים, העיד סיוון, יש בבית הספר פחות בעיות משמעת. "אומנם מדובר בילדים, הם עושים טעויות, אך פה מדובר בהיקף נמוך מאוד - נתון שיש לזקוף ברובו לסביבת הלימוד". סיוון תיאר מקרה בו ילד התעצבן ונתן אגרוף לקיר גבס ושבר אותו. "שאלתי אותו: 'מה הבעיה?' והוא השיב לי - 'אני צריך לשחרר לחצים'. מיד אמרתי לו שבשבוע הבא יהיה פה שק אגרוף. במקום שהקיר יחטוף - הוא יפרוק את המתח בשק האגרוף.
"אם אני רואה ילד מקשקש על שולחן אני מבקש שינקה ושלא יעשה את זה שוב. היתה פעם שהבאתי לילד דף נייר פשוט כדי שלא יצטרך לנקות. ככלל, הכל נקי. כשאתה מגיע למקום שהוא נקי ומסודר אז בדרך כלל אתה שומר על זה. אבל ברגע שאני אשאיר את הקשקוש הראשון, השני יבוא מיד אחריו", סיפר.
דוד גוטקין, תלמיד כיתה יב', סיפר בהתרגשות על הפעם הראשונה שנכנס לבית הספר, "זה היה פשוט אדיר, עצום וחדש. היה לי קשה להבין שזה בית ספר ולא משרד היי טק. העיצוב אכן משפיע. המרחב הפתוח יוצא מהמסגרת המיושנת של כיתה רגילה, של תלמידים מול מורה. יש לנו שיעורים במרחב פתוח, על פופים, במרפסת, על הגג. זה מאוד עוזר לתהליך הלימודים, במיוחד שאנחנו עובדים על פרוייקטים. האווירה הזו מרגיעה".
גם אליה רוטלוי, תלמיד י', מצטרף להתלהבות ומשתף כי היחס בין התלמידים בבית הספר טוב. "בבית הספר היסודי שלי היה לי גרוע, עשו עלי חרם והילדים לא התייחסו אלי יפה. כאן אני מוצא אנשים טובים, סביבה נחמדה ללמידה ולעבודה על פרויקטים. אני מת על בית הספר. מבחינת עונשים, אם אני מאחר, אז או שרושמים לי חיסור או שאומרים לי שזה לא בסדר ומעבירים את זה הלאה. אז בזה זה עדיין בית ספר רגיל".
"בהתחלה היה לי מאוד מוזר, כי אתה מסתובב על התיק עליך כל היום, כמו באוניברסיטה", סיפר טל ברעז שחר, תלמיד יב'. "יש משהו מאוד חיובי, כשכל הציוד עליך ושכאין כיתה קבועה. אתה יודע איפה זה כיתת מתמטיקה ואיפה זה כיתת היסטוריה. לכל מורה יש את הכיתה שלו, של המקצוע שהוא מלמד. זה שאין לנו צלצולים זה מוסיף לנו אחריות ומבגר אותנו. הכל טוב ויפה בבית הספר אבל קפיטריה אין. את זה צריך לשפר".