"הרמטכ"ל התחנן 'לגמור את שדות התעופה שלהם'": ישיבות הקבינט מיום כיפור נחשפות

הקבינט נדרש להחלטה דרמטית בצהרי כיפור - הנחתת מכה מקדימה על מצרים וסוריה. חלק מהשרים ביקשו לדחות את ההכרעה כשדברי רה"מ מאיר נקטעו על ידי האזעקה, והמזכיר הצבאי בישר "הסורים פתחו באש". למחרת הודה דיין: "לא חשבנו שתהיה מלחמה". 47 שנה אחרי, הפרוטוקולים נפתחים

בשעה 12:00 בצהרי שבת, יום כיפור 1973, כונסה בדחיפות ועדת השרים לביטחון (הקבינט) בלשכת ראש הממשלה, גולדה מאיר, בתל אביב. "אני מניח שכולם יודעים על הידיעות שהגיעו עד לפני זמן מה. ההנחה היא שהיום לפנות ערב, עם החשיכה, או קצת לפני החשיכה תתחיל התקפה מלאה בשתי החזיתות", הבהיר שר הביטחון משה דיין וסקר את תוכניות הקרב של מצרים וסוריה. ברגעים אלו עדיין לא היה מידע לגבי השעה המיועדת בה יפתחו מצרים וסוריה במלחמה והאם יעשו זאת בו זמנית.

ראש הממשלה עדכנה את המשתתפים כי "הבוקר, יחד עם שר הביטחון והרמטכ"ל (דוד אלעזר) וראש אג"מ (ישראל טל), ראש אמ"ן (אלי זעירא) ישבנו והרמטכ"ל וכל האחרים התחננו: 'תנו לנו חצי שעה לפעולה יזומה ואז נגמור את שדות התעופה שלהם ואת הטילים שלהם וגמרנו את העניין'. אני מודה ומתוודה שלבי נמשך לזה מאוד, אבל אני יודעת באיזה עולם אנחנו חיים... ואני מבינה את מידת הצדק והיושר וההגינות בעולם... וכולנו אמרנו - חבל מאוד אבל זה לא הולך".

החלטה זו, כי ישראל לא תהיה זו שתתקוף ראשונה את מצרים וסוריה, למרות שכבר ברור כי הן עומדות לפתוח במלחמה, מופיעה בפרוטוקולים הסודיים שחושף היום (ראשון) ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, בתיאום עם ארכיון המדינה, בהם גם הישיבה הדרמטית שבה התבשרו ראש הממשלה, גולדה מאיר, והשרים בהפתעה על פרוץ המלחמה.

עוד בוואלה!

47 שנים אחרי: נחשפים תיעודים חדשים בצבע ממלחמת יום הכיפורים

לכתבה המלאה
הרמטכ"ל אלעזר בבור בקריה, לצד הרמטכ"ל לשעבר ידין ואלוף זאבי בלשהי מלחמת יום הכיפורים (צילום: אתר רשמי, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

מדובר בתיק ישיבות ועדת השרים לביטחון (הקבינט), שאושרו לחשיפה על ידי הוועדה הממשלתית ברשות השופט העליון (בדימוס) פרופ' יצחק אנגלרד. תיק הקבינט, שהיווה חלק מרכזי ממוצגי ועדת אגרנט, כולל מאות עמודי פרוטוקול מהימים שקדמו למלחמה ומימי הקרבות בחזיתות סיני ורמת הגולן.

בישיבה בצהרי אותה שבת דרמטית עדכן דיין כי "העניין של המידע החל מזה שהאמריקאים באו אלינו ואמרו שיש להם ידיעות מהימנות, שהולכים לתקוף אותנו ואנחנו אמרנו להם שזה לא נכון. זה היה לפני כמה ימים. אמרנו להם: 'תשמעו מה שקורה עם מצרים שיש להם תרגיל גדול... זה בסה"כ תרגיל', רק בארבעים ושמונה השעות האחרונות החלו לבוא התופעות. הראשונה הייתה יציאת הרוסים, זה הדליק אצלנו אור אדום". לדבריו "לפני 12 שעות הם (האמריקאים) אמרו שהערכתם היא שהערבים אינם עומדים לתקוף. אם הערבים לא יתקפו - לא יתקפו. ומה אנחנו עשינו? כל הרוסים ברחו והם קידמו כוחות, ולכן - אנו גייסנו את הכוחות שלנו, אבל לא נפתח באש. אינני חושב שתהיה טענה גדולה אלינו במצב זה. אם הערבים יתקפו - צריך לדאוג שזה יהיה 'קליר קאט קייס'".

השרים מבינים כי זו שעה גורלית. ראש הממשלה מסבירה כי הכרחי לערוך הצבעה האם על ישראל להכות במכה מקדימה. שר המשפטים יעקב שמשון שפירא (מערך) סבור כי ישראל חייבת לפעול ראשונה. הוא מודע לכך ש"כאשר מתחילים באש - השיקול המדיני פועל וחייב לפעול", ועם זאת מבהיר: "צר מאוד שאנחנו מופיעים כתוקפנים בשנת 1967, אבל טוב מאוד שהיינו כאלה, כי אחרת מי יודע אם היינו בכלל".

אגב, כשלושה שבועות אחרי שהחלה המלחמה, שפירא היה משוכנע שעל דיין היה להסיק מסקנות אישיות ולהתפטר. דרישתו נדחתה על ידי דיין ומאיר. שפירא התפטר בעצמו מהממשלה ולא חזר לפעילות ציבורית.

חלק משרי הקבינט מבקשים בכל זאת לדחות את ההכרעה לגבי מכת מנע. "לי לא אכפת וממילא אני לא אלך מכאן", אומרת ראש הממשלה ומוסיפה: "אם החברים רוצים לשבת - אדרבא. אבל אני יכולה לומר לכם, שניפגש כאן בשעה 16:30 - אם אז זה יקרה".

דבריה של מאיר נקטעים. בפרוטוקול נכתב ש"נשמעת אזעקה עולה ויורדת". ואז "נכנס לישיבה תא"ל ישראל ליאור (המזכיר הצבאי של ראש הממשלה)".

ליאור: "זה מתחיל, כבר יש הזנקות בסוריה, הסורים פתחו באש".

גולדה מאיר: "אנו נשארים כאן".

ליאור: "המצרים הורידו את כל הסוואת התותחים והסורים התחילו להזעיק מטוסים".

החלה מלחמת יום כיפור.

עוד בוואלה!

"שיצעקו שאנחנו עולים על דמשק": ההכרעה על חזית הגולן במלחמת יום כיפור

לכתבה המלאה
"מודה ומתוודה שלבי נמשך לזה מאוד, אבל אני יודעת באיזה עולם אנחנו חיים". ראש הממשלה גולדה מאיר (צילום: AP, Bob Daugherty)

הממשלה מחליטה בתום אותה ישיבה על גיוס חלקי של המילואים. גיוס מלא של המילואים של חיל אוויר ושל ארבע אוגדות שריון. מעדכנים בצעדים מדיניים שיש לעשות ומוציאים הנחיה "שלא למנוע מערביי השטחים שעובדים בישראל לבוא לעבודה".

בשעה עשר בלילה, מוצאי שבת ומוצאי יום כיפור, התכנס הקבינט שוב. הרמטכ"ל גם הוא בישיבה ומציג את תמונת המערכה בשתי החזיתות - בסיני וברמת הגולן. בין השאר אומר אלעזר: "יש לנו מקום אחר שגרם לנו הרבה עוגמת נפש עד עתה וזה מוצב החרמון. קיבלנו דיווח שחיילי האויב נמצאים על המוצב והם נכנסו לבונקרים. נפסק הקשר שלנו עם המוצב ובמשך כמה שעות לא היה איתם קשר. חטיבת גולני נמצאת בתנועה כדי לכבוש אותו בחזרה וכרגע קיבלתי דיווח שיש קשר עם המוצב והם בבונקרים ומחזיקים מעמד. יש שם אנשי אמ"ן וחפ"ק חיל האוויר ויש שם 60-70 חבר'ה ביניהם גם אנשי מילואים. לפי ידיעה אחרונה - מוצב זה לא נפל ואני מקווה שבמשך הלילה נחבר אותו".

הרמטכ"ל אלעזר מעדכן על התקפות מטוסים סורים ליד כפר גלעדי, על טבריה, קריית שמונה ופוריה וניסיון לפגוע במנחת המטוסים במחניים. הוא מודה כי על המתרחש בתעלת סואץ "בסופו של דבר אני די בערפל. בתעלה יש כמה הצלחות מצריות, כלומר: יש להם כמה מאחזים בצד שלנו. יש להם כבר כמה גשרים... אנחנו נמצאים בשלב הבלתי נעים וזה תמיד קורה בשלב הבלימה. עד כה בלמנו אותו לגמרי לא רע, אבל לא גמרנו והלילה הוא פרובלמטי".

ראש הממשלה מאיר והרמטכ"ל אלעזר (צילום: אתר רשמי, אבי שמחוני, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון ו"במחנה")
חיילים כותבים מכתבים הביתה במהלך מלחמת יום הכיפורים (צילום: אתר רשמי, באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון צלם "במחנה")

שר הביטחון דיין, מסביר לשרים על הכורח שהביא לכך שישראל לא פתחה ראשונה במלחמה: "ההחלטה לא לעשות מלחמת מנע. עלינו להכיר שזה המצב של השיטה שאנו חיים בה עם התוצאות שלה". הוא גם מצא לנכון בשעה זאת להסביר על האילוצים שהכתיבו את סדר הכוחות של צה"ל בפתיחת המלחמה: "איננו רוצים להחזיק את המדינה כולה מגויסת במשך כל השנים. איננו רוצים ואיננו יכולים לשאת בזה".

דיין מזכיר לשרים כי רק לפני מספר חודשים הוחלט לקצר את שירות החובה משלוש שנים לשנתיים וחצי ואומר: "מדינה שיש בה פחות משלושה מיליון יהודים, רוצה להחזיק במשך שנים את הקווים ולחיות חיים נורמליים - היא מחזיקה זאת דליל מאוד, בידיעה שאנו חיים על מילואים, וזה לוקח זמן לגייסם".

למחרת, בעשר בבוקר שוב מתכנס הקבינט וגם הפעם הרמטכ"ל משתתף בישיבה. חיים בר לב, שלצד היותו שר המסחר והתעשיה גם התגייס למילואים, חברו של אלעזר ומי שהיה הרמטכ"ל לפניו, שואל על מוצב החרמון.

אלעזר משיב: "חרמון נפלה ולא החזרנו אותה. חלק הרוגים, חלק פצועים וחלק נפלו ודאי בשבי. אין לנו מספר מדויק אבל נדמה שכ-15 איש הצליחו לברוח בקבוצות קטנות".

אלעזר אומר לשרי הקבינט: "אנחנו מנהלים כרגע את המלחמה הקשה ביותר בתנאים קשים ביותר, היינו להיות בהגנה מול אויב תוקף הנמצא בעדיפות גדולה, ובהכנות מוגבלות כי אנחנו נערכנו מצידנו עם הצבא הסדיר ולא עם צבא מילואים וזה בלי פעולה מונעת, זהו הקרב הקשה ביותר... נכנסנו למלחמה באופן חפוז למדי. מותר לי להזכירכם שבשנת 1967 היה כל הצבא מגויס וערוך שבועיים לפני כן. הפעם נכנסו המילואים לקרב כעבור פחות מ-24 שעות משעת צאתם מהבית".

"איני מתבייש במודיעין שלנו". שר הביטחון דיין (צילום: אתר רשמי, דובר צה"ל, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

בישיבה בתשע, בערבו של אותו יום, מכה שר הקליטה נתן פלד על חטא ההחלטה לגייס מילואים באיחור ועל ההחלטה שלא להנחית מכת מנע.

דיין משיב: "אנחנו צריכים להיות כנים כלפי עצמנו. לא קיבלנו את ההחלטה על הגיוס רגע אחד מאוחר יותר מאשר הייתה לנו ההנחה, כי אכן הם הולכים למלחמה. אל ההנחה הזאת הגענו בשבת בבוקר על יסוד ההערכות של אמ"ן. אילו הייתה הערכת אמ"ן יומיים לפני זה, היינו מגייסים אז".

פלד: "אמ"ן זה גם אנחנו".

דיין: "לא חשבנו שתהיה מלחמה".

פלד: "ראינו נגדנו את המערך הסורי וראינו מולנו את המערך המצרי ולא הייתה לנו הערכה נכונה לעניין הזה".

דיין: "מי שיש לו המונופול לדעת מה עומד לעשות הצד השני, ינעם לו. איני מתבייש במודיעין שלנו".

ראש הממשלה גולדה מאיר: "אין אני יודעת מה אנחנו רוצים מעצמנו... זה חמור מאוד שאנחנו הופתענו ולא ידענו קודם. בכלל אנחנו מפונקים, אנחנו צריכים לדעת בדיוק מתי ערבים מתחילים משהו. אחרי הניצחון נשב ונעשה ניתוח. אבל האם בזה אנחנו צריכים לעסוק עכשיו, כאשר עומדת לפנינו הבעיה מה לעשות מחר בבוקר ברמת הגולן ואיך להדוף את הטנקים המצריים? על מה נתווכח עכשיו".

בהמשך גובר כעסה על אותו דיון: "יש גם גבול לעצבים. אנחנו יושבים משבע בבוקר. כל שעה וכל חצי שעה יש משהו ופה אולי כבר לא אסון. האם עכשיו נתחיל לחקור איזו חקירה?".

דיין מצידו מתרץ: "המצרים אינם מטלפנים אלי שהם עומדים לצאת למלחמה... עד יום שבת בבוקר בשעה ארבע ההנחה הייתה שאין הם יוצאים למלחמה. אני מצטער שהידיעה שהגיעו אלינו בשבת בבוקר בשעה ארבע לא הגיעה קודם לכן. ברגע שידעתי ניתנה הפקודה לגיוס. הידיעה הגיעה אלינו ממקור מודיעיני מאוד אמין".

בהמשך לכך אומרת ראש הממשלה על אותו מקור: "אי אפשר להגיד את המקור שממנו קיבלנו את הידיעה. במקרה נס הגיעה אלינו הידיעה. כעבור מאה שנה אפשר יהיה לספר שבכל זאת ידענו וכמה זה פנטסטי שבכל זאת קיבלנו את ההתראה הזאת".

קרוב לוודאי שמאיר ודיין מתייחסים לאשרף מרואן, חתנו של נאצר ויועצו של סאדאת. מרואן היה מקור של המוסד ו-14 שעות לפני תחילת המלחמה נפגש בלונדון עם ראש המוסד צבי זמיר. בפגישה עדכן אותו על המלחמה שבפתח.

מוצב החרמון (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)
טנקים של צה"ל חוצים את תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים (צילום: GettyImages)

בניגוד לדברי מאיר, שמו נחשף הרבה יותר מוקדם ממה שחזתה וב-1997 הוא נמצא מת מתחת למרפסת דירתו בלונדון, בנסיבות שלא הובררו עד היום. באותה ישיבה בערבו של יום ראשון, הרמטכ"ל לא השתתף. בשעה זו הוא נמצא בדרום, שם המצב חמור.

שר הביטחון דיין מדווח על מספר האבדות, המטוסים שהופלו והטנקים שהוצאו משימוש ומסביר מה ההתכנות להדיפת המצרים. "וכל זה", הוא אומר, "אם הטנקים וחיל האוויר ואריק יהיו בעזרנו". "אלוהים ואריק", מוסיפה ראש הממשלה.

דיין גם מחמיא לרמטכ"ל: "כיוון שהרמטכ"ל איננו, אני רוצה לומר פה משהו בשבחו. לפעמים הוא פרובלמטי מאוד אבל יש לו תוצאות טובות מאוד במלחמה. הוא הכניס למלחמה את כל ותיקי התנועה. ואין זה פשוט". לאחר מכן מעדכן דיין כי "לפי הוראת ראש הממשלה פנינו עכשיו לאמריקאים לבקש מטוסים וטנקים ונשק אחר. לעת עתה התגובה מהפנטגון אינה רעה".

"מיר איז גוט, איך בין א יתום" (אשרי וטוב לי, הנני יתום, א.א), אמרה מאיר בסרקזם.

"אם הטנקים וחיל האוויר ואריק יהיו בעזרנו". מפקד האוגדה אריק שרון בתדרוך לראש הממשלה מאיר (צילום: אתר רשמי, דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון ומערכת הביטחון)
ראש הממשלה מאיר מבקרת את פצועי צה"ל (צילום: אתר רשמי, דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון ומערכת הביטחון)

הפרוטוקולים שנחשפים היום מסתיימים בערב ה-14 באוקטובר, בישיבה שעוסקת בהערכות לצליחת תעלת סואץ. "אני מציע שנצלח את התעלה כמהלך אופרטיבי. המהלך היחיד שבו יש לנו סיכוי להגיע להכרעה", אומר הרטמכ"ל.

ההתלבטות קשה וראש הממשלה מבינה ש"מה שמוצע לנו זה לא יהיה פיקניק", אבל מבינה כי הצליחה היא האופציה העדיפה כדי "לשבור אותם (את המצרים, א.א)". "אני רואה לפני חבר אנשים אשר עד עכשיו לא כל כך הכזיב גם בהצעות לפעולה וגם בביצוע הפעולות", אמרה. יום לאחר מכן החלה הצליחה והגלגל החל להתהפך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully