"חברים, זה קרב על ארץ ישראל": דיוני המטכ"ל במלחמת יום כיפור

    צילום: מוריס, ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה

    במהלך השבוע הראשון ללחימה התכנסה הצמרת הביטחונית לסדרת ישיבות דרמטיות שחשפו את תמונת המצב הקשה וחששות הבכירים. 46 שנה אחרי המלחמה הפרוטוקולים יוצאים לאור ומציגים את הפחד מאובדן הבית השלישי, התגובות לתכנית ההתקפה של שרון והימים הארוכים בקריה ללא מקלחת

    "ממה אני מפחד יותר מהכל בתוך ליבי? שמדינת ישראל תישאר בסופו של דבר עם לא מספיק נשק להגן על עצמה... לא חשוב איפה יהיה הקו. לא יהיו לה די טנקים ולא יהיו מטוסים ולא יהיו אנשים ולא יהיו אנשים מאומנים פשוט להגן על ארץ ישראל... ובסוף אף אחד לא יעשה בשבילנו את המלחמה הזאת... ויעוטו עלינו כל הערבים כעת מכל הצדדים... אז אני כללית רוצה להגיד את זה לגולדה"

    את המשפטים הנסערים האלה אמר שר הביטחון, משה דיין, בישיבת המטה הכללי (מטכ"ל) יום אחרי פרוץ מלחמת יום הכיפורים. הדברים נחשפים היום (שני) עם פרסום הפרוטוקולים של דיוני המטכ"ל הדרמטיים בשבוע הראשון ללחימה, 7-14 באוקטובר 1973. הדיונים, שנערכו בהשתתפות שר הביטחון דיין, הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא ובכירים נוספים, חושפים את תמונת המצב הקשה בימי המלחמה הראשונים ואת חששותיהם של שר הביטחון ובכירי הצבא.

    הפרוטוקולים המלאים

    "אף אחד לא יעשה בשבילנו את המלחמה הזאת". צוות תותחנים בפעולת לילה בסיני (צילום: אברהם ורד, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

    לאחר אישור הוועדה הממשלתית בראשות השופט העליון (בדימוס) פרופסור יצחק אנגלרד ולרגל ציון 46 שנים למלחמת יום הכיפורים, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף את המסמכים שנכללים במוצגי דוח ועדת אגרנט, שחקרה את נסיבות פרוץ המלחמה.

    7/10/1973

    בישיבה שהתקיימה ביום הראשון ללחימה, דיבר שר הביטחון על הצורך לייצב קו בלימה ברמת הגולן ולהתכונן למערכה גם מול ירדן, בהנחה שזו תצטרף למתקפה על ישראל. דיין גם העלה את האפשרות ש"הערבים שבפנים" יפעלו נגד המדינה, נוכח המלחמה: "אז הם בוודאי, כשהדם יעלה להם לראש ומחדש נצטרך לטפל בהם בכל מיני פעילויות".

    הוא הנחה כי משמר הגבול והממשל הצבאי (שכבר לא היה קיים אז - א"א) יטפלו בהפגנות "כי (הם) יכולים לנדנד על צירי תחבורה ועל כל דבר להעסיק אותנו... זה לא בשביל השולחן הזה. אבל צריך להוריד מהראש ולומר למישהו - תשמע, קח את הערבים האלה. אנחנו במצב כזה...". הצעתו של דיין למקרה של התקוממות אזרחי ישראל הערבים לא ברורה, הוא רק שאל בהמשך: "מה אתה מציע, שיהיו פה כלובים?".

    שר הביטחון משה דיין בביקור בצד המערבי של תעלת סואץ (צילום: במחנה, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

    המשך הדיון התנהל ללא דיין, בנוכחות הרמטכ"ל אלעזר, סגנו ישראל טל (טליק) והאלוף רחבעם זאבי (גנדי) שהשתחרר משירות שבוע לפני המלחמה ושב כעוזר לרמטכ"ל. המצב הקשה בו נמצאים הכוחות ניכר בדיון; כך למשל, התברר שברמת הגולן הסורים הגיעו שנית, אחרי שנהדפו, למחנה נפאח שבמרכז הרמה.

    "טנקים סוריים שוב בנפאח", אמר הרמטכ"ל. "אנחנו פינינו את נפאח, לא פינינו את נפאח...?". אחר כך דיברו הבכירים על השחיקה הגבוהה של חיל האוויר והשריון אחרי יום לחימה. הדיון נקטע מדי פעם. צמרת הצבא מבינה כי ישראל בקרב קיומי. זאבי חזר לשיחה שהייתה לו עם דיין בשדה דב: "משה פה היה יותר אופטימי מאשר היה בשדה דב למשל. בשדה דב הוא מדבר איתי על איבוד הבית השלישי ומילים לא נעימות..."

    "זה, חברים זה באמת קרב על ארץ ישראל, זה ממש לים", הדגיש דדו. בהמשך פנה לראש אמ"ן ודיבר על צעדים שהוא מתכוון להוביל. "תבוא לקד"מ (קבוצת דיון), תשמע אותי, תשמע מה מונח לי בראש, אבל אם אני הולך לעשות את זה, אז אני צריך אותך, הקרב על הבית השלישי, אבל ככה!".

    8/10/1973

    "אני חושב שאתה צריך לדבר אל החיילים ואז עם ישראל שומע"

    ביום השלישי למלחמה המצב משתפר מעט: קציני המטכ"ל קיבלו דיווח על ניסיון תקיפה של בסיס צה"ל בהר מירון באמצעות מטוס סוחוי. בשלב זה היו חסרים פרטים, אבל היה ידוע שהתקיפה הסורית נכשלה ו"המטוס נדפק באדמה". מהגולן התקבל דיווח שאלוף-משנה אורי אור "השמיד חטיבה שלמה". חטיבה 679 בפיקוד אור הצליחה לבלום מתקפה סורית שלו הצליחה, היו פולשים הכוחות הסורים לגשר בנות יעקב שעל הירדן ומערבה משם.

    הפרוטוקולים שרואים אור גם מאפשרים הצצה לאופן בו בחנה צמרת הצבא את חשיבות ההסברה. דדו הבין שהוא "צריך להגיד משהו לעם ישראל". זאבי הציע: "אני חושב שאתה צריך לדבר אל החיילים ואז עם ישראל שומע. אתה תדבר עם צה"ל ואתה מסייע".

    בדיון השתתפו גם שני הרמטכ"לים לשעבר יצחק רבין ויגאל ידין. ידין הסביר את חשיבות הדברים שיאמר דדו לאזרחים ואמר כי "אני יודע בעניין הזה. וההד של הדברים. הם יצטטו אותך...". כעבור חודש וחצי אותו ידין שישב בדיונים המכריעים, ידלג לוועדת אגרנט שחקרה את נסיבות פריצתה של המלחמה. הוועדה מצאה צמרת הצבא כאשמה, אך לא נגעה בהנהגת המדינה.

    הרמטכ"ל דדו בהתייעצות בפיקוד הצפון (צילום: דובר צה"ל, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

    בהמשך היום, בצהריים, עלה הנושא שוב. לקראת טיסה לפיקוד צפון הודיע דדו כי הוא "יאמר שם כמה דברים". דובר צה"ל תת-אלוף פנחס להב אמר שידאג שיהיה במקום צוות טלוויזיה. "זה טוב?", שאל דדו. "זה מצוין", השיב דובר צה"ל. דדו הזהיר: "אבל רמטכ"לים ותיקים חושבים שלא", ורבין הוסיף: "ויש להם סיבה טובה מאוד".

    אחרי עדכון מחזית הדרום, דובר צה"ל, ידין, רבין וגנדי המשיכו לייעץ לדדו שמצדו סבור היה כי "צריך לצאת עם דבר טוב. צריך להגיד: חזרנו לקו הפסקת האש ברמת גולן. יש לנו כוח מעבר לתעלה. או גמרנו להשמיד ראש גשר אחד (של המצרים - א"א) ואנו באמצע השמדת השני".
    גנדי ייעץ לרמטכ"ל כי "הסטייטמנט שלך צריך להיות: נגמר שלב הבלימה, עברנו..."

    דובר צה"ל הזכיר שהאלוף במילואים חיים הרצוג כבר הודיע לציבור שהיוזמה עברה לידי צה"ל בגולן, "אז הציבור יודע כבר". הוא המליץ כי "קודם אנחנו מודיעים על ניצחונות גדולים של חיל האוויר. הציבור היום כבר לא מדוכא".

    כשהגיע לצפון אמר דדו לכתב הטלוויזיה כי "אנחנו בהתקפת הנגד. זו התחלתה של התפנית. הולך להיגמר שלב הבלימה, אנחנו עכשיו מתחילים להכות". בערב כבר היה תקיף יותר, ובמסיבת עיתונאים הכריז כי "אנחנו נמשיך לתקוף ואנחנו נמשיך להכות ואנחנו נשבור להם את העצמות. אני לא רוצה להתחייב כמה זמן זה ייקח לנו".

    יום לאחר מכן אכן עבר צה"ל למתקפת נגד ברמת הגולן. יעבור עוד שבוע שישראל תעבור להתקפה גם בחזית הדרום.


    בינתיים, בבור בקריה, סגן הרמטכ"ל טליק קיבל הודעה שבנו נפצע. "מה שלום הבן שלך?", שאל שר הביטחון. "בסדר", ענה טל. דיין: "מה קרה לו". טל: "קרה לו. הוא נפגע. פצוע כמו שכל הנוער פצוע".

    הרמטכ"ל דדו: "קודם כל, איפה הוא חטף"?
    טל: "כל הגוף"
    דדו: "כן, רסיסים"?
    טל: "הנהג נהרג. קשר נהרג. והוא חטף בכל הגוף"
    דיין: "מה, מה זה פגע, שריפה"?
    טל: "לא, לא, מפגז שפגע בטנק"
    דיין: "זה מרסיסים"?
    טל: "רסיסים. מטען חלול"
    דיין: "וידיים ורגליים, יש לו כולם"?
    טל: "כן"
    דיין: "שניים מכל מין"
    טל: "סדוק"
    דיין: "את החורים יסתמו"
    טל: "אני אגיד לך, הוא, הוא נפצע פעמיים"
    דיין: "שיתוק אין לו? בגב לא"?
    טל: "אומרים קודם נפצע בכתף והמשיך להילחם. היום בצהריים חטף פגז פגיעה ישירה ולא נפצע... והמשיך להילחם... כעבור חצי שעה חטף ונפצע בסוף"

    בנו של טליק, סגן יאיר טל, שימש כסגן מפקד של פלוגת טנקים. הוא לחם באזור קנטרה שעל גדת תעלת סואץ וחילץ טנקים שקועים. למרות פציעתו גרר טנק דרך שטח שהיה בידי האויב. בעודו נוהג בטנק הגורר בעמידה הפעיל את נשקו האישי. כך פינה את כל הנפגעים משני הטנקים, כשהוא עצמו סירב לפינוי וחזר ללחימה לאחר שארגן לעצמו טנק אחר. הוא המשיך בלחימה עוד יומיים, נפצע שנית וסירב לפינוי, עד שפונו אנשי הצוות הפצועים. על כך הוענק לו אחרי המלחמה עיטור המופת.

    פריסת גשר על תעלת סואץ (צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

    בהמשך קציני המטכ"ל שבו לדון בנעשה בשתי החזיתות. הרמטכ"ל ביקש לרכז את המאמצים ברמת הגולן. "יש לי שתי חזיתות, אחת רחוקה ממדינת ישראל, אחת קרובה למדינת ישראל", הוא הבהיר. "(בסיני) יש לי יותר אורך נשימה. ברמת הגולן אין לי אורך נשימה... הבוקר אמרו לי כבר הופ, הנה הם עם טנקים בבית המכס העליון... כלומר, שמה אם נפרוץ ואם חלילה אין לנו קו אחורי טוב, שם אם נפרוץ, הם נשפכים לי, עד חיפה אין טנקים. ומחיפה לתל אביב גם כן נוסעים מהר".

    נוכח התרחיש הקטסטרופלי הזה החליט דדו לתגבר את הכוחות ברמה כדי לייצב את קו ההגנה. ואכן באותו יום הצליחו חיילי צה"ל ברמת הגולן לייצב קו הגנה ואף לצאת להתקפות נגד, בשורה של קרבות קשים ועקובים מדם.

    9/10/1973

    "מי שלא קיבל עדיין שוק יקבל עכשיו שוק וזה שהגענו לכמות הטנקים שלנו בששת הימים"

    אבל גם ביום הרביעי המצב עדיין קשה בשתי החזיתות. שר הביטחון כינס ישיבה עם הרמטכ"ל אלעזר ועוזרו זאבי ועם רמ"ח מבצעים. דיין הבהיר כי "כשברמת הגולן אין נסיגה, אנו לוחמים עד האיש האחרון. אם בשביל זה נצטרך להחליף את אלוף הפיקוד צריך להחליט כן צריך או לא צריך, אבל זו צריכה להיות הוראה... על כל מקרה אין נסיגה מהקו הזה, אף לא סנטימטר אחד...".

    שר הביטחון הורה לעשות רשימה של אמצעי לחימה שיש לרכוש וביקש "לבדוק אפשרות של גיוס כל אלה ששחררנו, גיוס של צעירים, מילואים, כדי להכניס לשריון, לאוויר, כל מה שצריך. נקבל טנקים ולא יהיו אנשים. לקחת גילאים קשישים ששחררנו, לקחת גילים צעירים שלא לקחנו מגיל 17".

    "מי שלא קיבל עדיין שוק יקבל עכשיו שוק וזה שהגענו לכמות הטנקים שלנו בששת הימים", הוסיף דיין. "החרמון הזה פעם אחת עלה לנו 70 איש ופעם שניה 30 הרוגים ו-70 פצועים וזה יהרוס את המורל של העם".

    "כשברמת הגולן אין נסיגה, אנו לוחמים עד האיש האחרון". מפקדים בחמ"ל פיקוד צפון (צילום: מיקי אסטל, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

    הרמטכ"ל ביקש לעשות "תפנית דרמטית" ולפגוע קשות בסוריה. "יכול להיות שזה המהלך הבא", אמר דדו. "יש לי עוד שני מהלכים... עכשיו אני אומר ראשון - הראשון זה להתחיל להרוס את סוריה, תקום צעקת אימים בעולם, אם היא תפסיק מיד את האש... כל אחד איפה שהוא עומד אני מקבל, נמשיך להתארגן... אבל שלב ראשון בואו נשבור אחד, השגנו הפסקת אש טוב, לא השגנו הפסקת אש, סוריה גמרה להילחם נסתובב לצד השני ונעשה לשני אותו דבר... אני רוצה תפנית דרמטית, אני רוצה שמישהו יצעק גוועלד, נהרגים עמים, הפסיקו את האש. כולם יפסיקו את האש...".

    הדיונים התנהלו בצלה של מלחמת הגנרלים בחזית הדרום. אלוף הפיקוד, שמואל גונן (גורודיש) שהתמנה לתפקיד רק שלושה חודשים לפני המלחמה, לא הצליח להטיל את מרותו על מי שקדם לו בתפקיד, האלוף אריאל שרון. שרון השתחרר משירות זמן קצר לפני המלחמה, ובמלחמה נקרא לפקד על אוגדת שריון בדרום. בין השניים פרצו חיכוכים קשים וגורודיש טען כי שרון לא מציית לפקודותיו.

    באותו יום ניהלו כוחות השריון בחזית הדרומית קרבות בלימה קשים והתחילו לתכנן את צליחת התעלה. מחיר הקרבות באותו היה יום כבד מאוד - 80 טנקים נפגעו. המטרה באותו יום הייתה לבסס את הבלימה ולצבור כוחות לקראת הצליחה והחשש הוא כי בשלב הזה יוזמה התקפית תשחוק עוד יותר את הכוחות.

    אתר רשמי undefined

    אולם שרון לא נשמע להנחיות המטכ"ל וגורודיש ויזם התקפה. העימות בין השניים הגיע לכך שגורודיש טס לגזרת שרון כדי להורות לו לחדול מכך. גם בבור כעסו על שרון שאינו נשמע להנחיות הפיקוד.
    האלוף זאבי: "הוא הולך קדימה, צולח. אמרתם לו אתמול ברור"
    הרמטכ"ל: "זה גובל בפשע"
    ראש אמ"ן: "מה קרה?"
    הרמטכ"ל: "זה פשע מלחמה. אני לא אמרתי שום דבר ב...פקודה, הוא, היום, בניגוד לפקודה, הלך למים, עשה קרב גדול בניגוד לפקודה, שיקר לגורודיש, והלא אני מאזין לו לרשת, אני רואה שהוא משקר לי. ועכשיו הוא מבקש רשות לצלוח לגדה השנייה".

    גם אם תכנית ההתקפה של שרון תצליח, בחדר הדיונים לא היה ברור כיצד יצליחו להחזיק את הציר אל האוגדה שלו פתוח ואיך יתמודד לבד מול המצרים לאחר מכן. "נישאר תקועים טוב פה, כשהמצרים פה ופה ואחר כך יתחילו לרסס אותנו. פה יבואו כוחות והוא יעשה קרב, ופה במשך שבוע יתישו אותו", אמר דדו. דיין שאל "מה גורודיש אומר על זה"?, והרמטכ"ל ענה שגורודיש טען ששרון משקר לו.

    אריאל שרון בתוך התעוז ששימש כמפקדה (צילום: אלי חן, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

    דיין: "זה לא הפתעה שאריק משקר"
    דדו: "אבל תשמע, זה, זה... זה מוציא מן הדעת"
    דיין: "אני כשהסתכלתי אתמול על אריק חשבתי לעצמי, הלא אריק הוא, הוא שואל את עצמו, לא רק מתוך הלב, כמו שכל אחד מאיתנו, אלא ממש - מה יצא לי מהעסק הזה? איך אני אצא מהעניין הזה?... ואיפה אריק בא לתעלה לעשות סדר - אז קדימה, אם עובד; יצליח - טוב. לא יצליח - הלכו לעם ישראל 200 טנקים. ואריק עשה פריצת רומל וכן הלאה... מה שאני אומר, זה לא אומר שהוא לא תורם שום דבר לעניין"
    דדו: "אבל זה לא גובל בטירוף"?
    דיין: "בכל אופן זה בודואי לא גובל במשמעת ובסדר במלחמה"

    בישיבה הארוכה דנו בהצבתו של הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב כמפקד החזית בדרום. כמעט שנתיים קודם סיים את תפקידו כרמטכ"ל ומאמצע שנת 1972 נכנס לפוליטיקה ומונה לשר המסחר והתעשייה. עם פרוץ המלחמה הוצב כיועץ לרמטכ"ל, אלעזר. תחילה עלה לחזית הצפון והעביר הערכותיו לדדו.


    בדיון עלתה לרגע קצר ההצעה למנות את סגן הרמטכ"ל כמפקד החזית הדרומית. שר הביטחון דיין הסתייג. "יש לי תמיד הרגשה לא בטוחה עם טליק", אמר. "לא ייכנס לו איזה ריבוע לראש, שהוא יסביר לך איך העולם מסתובב מה אפשר ומה אי אפשר. וכשהוא נעול אז... בכלל...".

    שר הביטחון שאל את הרמטכ"ל לדעתו על גורודיש: "אתה מגורודיש 'הפי' בסך הכל?". דדו השיב כי "גורודיש הוא לוחם יוצא מן הכלל. מה שחשוב זה שהוא יציב בכל מצב. שוקל בסדר. מנהל קרב בסדר". נקודת התורפה של גורודיש, על פי דדו, היא ש"ההיקף שלו הוא אוגדתי".

    בהמשך החליטו דיין ודדו על מינויו של בר-לב לתפקיד. בפרוטוקול מופיעים תמלילי שיחת הטלפון של דדו לבר-לב. שניהם בעלי אותו רקע; בר-לב מבוגר בשנה, שניהם גדלו ביוגוסלביה (בר-לב נולד באוסטריה) עלו לבדם לארץ ישראל כנערים, שירתו בפלמ"ח ועשו קריירה צבאית עד עמדת הרמטכ"ל.

    הרמטכ"ל (לבר-לב בטלפון): "חיים, איפה אתה? אתה כבר בבית? אתה בחור זריז. יושב אצלי משה, ואל"ף הוא מתפעל מהרעיון. בי"ת הוא רוצה להגיד לך מילה. הוא רק שואל האם אתה מסכים ברצינות. אלא מה? טוב דבר, קבל את משה".
    דיין: "הלו, ערב טוב, אני, אל"ף, יותר ממתפעל, אבל אני רוצה לדעת בבירור: אתה מוכן לקבל עליך את פיקוד הדרום, להיכנס לשם ולשבת שם? לקחת את העניינים בידיים, אני אפילו לא יודע מה בעצם צריך לעשות שם. לא בשביל לסדר את העניינים, אלא איך אנחנו, לטווח יותר רחוק, צריכים כך לכלכל את העניינים כדי להגיע לסוף טוב. ואני חושש מאוד שמפה לא דדו ולא אני נעשה את זה, לא נוכל לעשות את זה, ואלה שנמצאים שם, אם זה גורודיש, אם זה אריק וכן הלאה, אינני סומך עליהם".

    לוחם צה"ל תופס מחסה (צילום: עוזי קרן, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

    מאוחר יותר, אחרי שראש הממשלה, גולדה מאיר, אישרה את הצבתו של בר-לב בדרום, שוב שיחת טלפון. בשיחה גם עלתה האפשרות ששרון יודח וגורודיש יחליף אותו כמפקד אוגדה 143.
    דדו: "הלו. רב אלוף בר-לב, גולדה קיבלה בברכה את ההצעה ואני שמח מאוד, חיים. אז, תלבש מדים, תתייצב פה, נעשה שיחה ארוכה על הנושא - ותרד למטה. אתה תבוא הנה, תקבל ממני מינוי של אלוף פיקוד הדרום. היום, שמעת את עזר היום? כן שמעת. עזר (וייצמן) אמר: 'המעניין במלחמה הזאת שבני פלד (מפקד חיל האוויר) מפקד על מוטי (הוד, מפקד חיל האוויר הקודם) וגורודיש (אלוף פיקוד דרום) מפקד על אריק (אלוף הפיקוד הקודם)'. אז יש עוד אחד - ואני מפקד עליך. להתראות, חיים. אני עוד לא דיברתי איתו (כנראה מתכוון לגורודיש - א"א). גורודיש לא... ואגב, אנחנו נשוחח פה, כי לך יש אופציה: שגורודיש יקבל מיד את אוגדה 143 ושאריק ילך הביתה. וזה 'גוד איידייה'. תחשוב עד שתגיע הנה. להתראות".

    מאוחר יותר שוחח הרמטכ"ל עם גורודיש ועדכן אותו. "זו שיחה קשה", אמר דדו לפני השיחה.
    דדו: "ערב טוב טוב שמוליק. בסדר. שמוליק, יש לי הודעה לא נעימה בשבילך. חיים בר-לב יורד אליך ומעליך. הוא יבדוק גם את כל העניינים עם אריק היום. הוא ישוחח אתך והוא יחליט, גם ישמע לפי רצונך אם אתה רוצה להישאר איתו, או בעצם אגדיר אחרת: אם הוא רוצה שאתה תיקח את 143 ואריק ילך הביתה, או שאתה תישאר סגנו ואריק יישאר. זה בהחלטת שר הביטחון, ראש הממשלה, ואני רוצה שתקבל את זה טוב. זה לא היה רע, זה בהחלט לא היה רע, אבל פה מגייסים את כל הכוחות בכל מקום כדי שיהיה עוד יותר טוב. אם תהיו יחד זה יהיה יותר טוב.

    ואני מאוד ממליץ שתישאר. טוב, תחשוב על זה... אני חושב שיחד זה יהיה יותר טוב. שמוליק, אני חושב שיש שם בעיות עם מפקדי האוגדות. יודע. נדמה לי. תשמע, זה לא לשיחה בקולות הרועדים האלה, אנחנו נשוחח על זה. תדע לך שאין פה הבעת אי-אמון, לפי דעתי עד עכשיו זה היה טוב וזה עוד יהיה טוב. היות וזה רב-אלוף, רמטכ"ל לשעבר...".

    אחר כך העביר גורודיש את הטלפון לסגן הרמטכ"ל טליק, שנמצא לידו. דדו ביקש מסגנו לפייס את גורודיש ולשכנע אותו להישאר ולעבוד לצד בר-לב. דדו גם עדכן את טליק כי בר-לב יכנס לתפקיד ויבחן את המתרחש וייתכן שבעקבות כך יחליט להדיח את שרון מפיקוד על אוגדה 143.

    לאחר מכן הרמטכ"ל עדכן את סגנו במתרחש בצפון והביע ביטחון. "כולם מחכים לראות איך זה תתפתח המלחמה (כנראה מתכוון למעצמות ולאו"ם - א"א), לא נשווע מאף אחד, נעשה את זה במו ידינו", אמר דדו.

    10/10/1973

    "אנחנו מפרסמים כאן הודעה שרב אלוף חיים בר-לב גויס - אני לא יודע בדיוק את הנוסח - ויקבל תפקידים מיוחדים לעזרת הרמטכ"ל"

    גם ביום שלמחרת המשיך הדיון על מינויו של הרמטכ"ל לשעבר בר-לב כמפקד חזית הדרום, מעל אלוף הפיקוד גורודיש. הרמטכ"ל אלעזר התקשר לגורודיש ואמר לו כי "הגעתי אתמול לזה שאני רוצה לעשות כך: אתה נשאר אלוף פיקוד הדרום ונשאר לך מינוי של אלוף פיקוד דרום, חיים בר-לב ירד למטה יהיה על ידך, הוא היה גם על ידי חקה (יצחק חופי, אלוף פיקוד צפון) בזמן הקרב למעלה. חיים בר-לב ירד למטה, אנחנו מפרסמים כאן הודעה שרב אלוף חיים בר-לב גויס - אני לא יודע בדיוק את הנוסח - ויקבל תפקידים מיוחדים לעזרת הרמטכ"ל, דברים כאלה. והתפקיד הראשון שהוא יקבל אז הוא ילך לדרום, יכול להיות שאחרי שמונה ימים הוא יעלה לצפון, כלומר אין לו תפקיד טריטוריאלי".

    "לא חלצתי נעליים מאז שהמלחמה התחילה". דדו (צילום: אבי, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

    זה כבר היום החמישי של המלחמה ומהפרוטוקול ניתן לחוש את שגרת החיים בבור. זאבי ביקש לצאת עם הרמטכ"ל שעמד לנסוע.
    סגן הרמטכ"ל, טל אמר לו: "שיסע עם הרמטכ"ל מישהו אחר"
    זאבי: "אני אלך, לצאת מהקלסטרופוביה הזאת"
    טל: "אתה נוסע איתו?"
    זאבי: "60 שעות לא יצאתי מפה. לא ראיתי שמש"
    טל: "אז בסדר"
    הרמטכ"ל הצטרף לשיחה: "אני עשיתי שגיאה, אני מזהיר אתכם לא לעשות אותה. אני לא חלצתי נעליים מאז שהתחילה המלחמה ולא התקלחתי. אז עוד מעט זה יתחיל להשאיר לי... על הרגליים ולי זה מפריע לחשוב"

    11/10/1973

    היום השישי ללחימה היה רגוע יחסית בחזית הדרום. יחלפו עוד כמה ימים עד שחיילי צה"ל יצלחו את תעלת סואץ לגדה המערבית. באותו היום התחולל המפנה הגדול בחזית הצפון. כוחות השריון של צה"ל הבקיעו את הקו הסורי והצליחו לכבוש שטח בגולן הסורי, עד הישוב מזרעת בית ג'אן. בבור התפלאו על השקט היחסי בדרום.

    הרמטכ"ל: "תראו איזה זונות הם! הלכו יחד למלחמה. אנחנו התלבשנו היום על סוריה מהבוקר והם (המצרים - א"א) עשו היום לעצמם יום שבת".
    זאבי: "המפקד, הם מחזירים לסורים, לפני שש שנים היה להם ככה. יום אסל ויום בסל. יום אסאד ויום בסד"

    14/10/1973

    בלילה שבין 13-14 באוקטובר יצאה פקודת "מבצע אבירי לב" לצליחת תעלת סואץ, כיבוש שטחים במערבה והכרעת המלחמה. ב-14 בחודש התפרסמה שיחה פיקטיבית שניהלו ברשת הקשר הרמטכ"ל אלעזר שנמצא בבור, והרמטכ"ל לשעבר בר-לב שמזה חמישה ימים כבר מפקד על החזית בדרום. מטרת השיחה הייתה לעשות תרגיל הונאה שימשוך את המצרים להתקיף ובכך יסייע הדבר לכוחות צה"ל לבצע את משימת הצליחה.

    הרמטכ"ל (מדבר עם ראש הממשלה): "...אז אנחנו כן מנסים לעודד אותם ותכף חיים ואני הולכים לדבר שיחה אלחוטית גלויה, שהם בטוח ישמעו אותה... הוא יגיד לי שמצבו די קשה והוא מקווה שהם לא יתקפו אותו עוד פעם. ואני אתן לו אישור שאם יתקפו אותו עוד פעם, שייסוג. ואז אולי הם יתקפו עוד פעם כאשר ישמעו את השיחה הזאת. אז אנחנו מתחכמים פה מה שאפשר, ובינתיים שתדעי פשוט שזה הולך טוב מאוד".

    בהמשך הפרוטוקול, המשך תכנון תרגיל ההונאה ותמלול השיחה המבוימת עצמה. בסיום השיחה אמר אלוף במילואים עזר וייצמן לדדו: "הקאמרי הפסיד, אני מודיע לך".

    אתר רשמי undefined

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully