אמש, בשעה 23:20 בלילה, יאיר לפיד עשה היסטוריה. מחדר קטן בכפר המכביה, כשלצדו נפתלי בנט, הוא חייג לחדר ההלבשה בבלומפילד, שם שהה הנשיא ריבלין, והפך לאדם הראשון מזה 12 שנים, ושש מערכות בחירות, שהודיע לו שעלה בידו להביא להקמת ממשלה שתסיים את שלטון נתניהו. וגם בהיסטוריה הקצרה של הפלונטר הפוליטי של השנתיים וחצי האחרונות, זו לכל הפחות נקודת מפנה. הגוש המתנגד לנתניהו, שממותג היום תחת גוש השינוי, לא הצליח עד היום לממש את הרוב הפרלמנטרי שלו ולהרכיב ממשלה שתחליף אותו. אתמול הם עשו זאת לראשונה.
שעה לפני השיחה לבלומפילד, לפיד ובנט עשו ציון דרך נוסף, משמעותית אף יותר ובסדר גודל של עשורים, וחתמו על הסכם קואליציוני עם יו"ר רע"ם מנסור עבאס. דווקא ובמיוחד אחרי האירועים הקשים של השבועות האחרונים בערים המעורבות, המסר שיצא אתמול בתמונה המשותפת של השלושה מאותו חדר בכפר המכביה הוא לא פחות מפורץ דרך לגבי היכולת למצוא אינטרס משותף שמאפשר לחיות ביחד בדו קיום, וגם פותח אפשרויות חדשות של ייצוג והשפעה למגזר הערבי.
לפיד ובנט נתנו אתמול הופעה ראשונה כראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, אבל עד שהם יקבלו באמת את התארים, ויירשמו כמי שעשו מהפך שלטוני שהוציא את נתניהו מבלפור ושלחו את הליכוד והחרדים לאופוזיציה, עוד ארוכה הדרך. הצילומים המשותפים ייכנסו באמת לספרי ההיסטוריה רק בעוד כעשרה ימים, טעונים ורגישים, כשממשלת ברית האחים המחודשת תגיע להצבעה בכנסת, ותצטרך לעמוד במבחן ה-61.
אל תפספס
נקודת התורפה העיקרית של ממשלת החילופים החדשה, בתוככי ימינה, חשופה ופרושה לעיני כל. אחרי ח"כ עמיחי שיקלי מימינה, גם ח"כ ניר אורבך הצטרף לבקיעים ברשימה של בנט, והלחץ על ח"כ עידית סילמן גובר גם כן. בדרך להשבעה, הוא יצטרך לבלום התפוררות סיעתית כשגם איילת שקד הרי אינה שמחה וצוהלת במיוחד על המתרחש. סימני השאלה בימינה יחייבו הימנעות או תמיכה של חלק מחברי הרשימה המשותפת כרשת ביטחון לממשלת בנט-לפיד, וייצרו בעיות נוספות - עם אנשי תקווה חדשה, שמתנגדים לכך בתוקף.
ועל המתנדנדים בימינה ובתקווה חדשה בנויה התוכנית של נתניהו לסכל את השלמת המהפך: ההפגנות הזועמות של הבייס הימני המתודלקות עם שרים וח"כים מהליכוד אמורים להגביר את הפחד וההרתעה, וביד השניה השליחים יבטיחו לאורבך, סילמן ואחרים שריונים ופינוקים בשיטת מקל וגזר. נתניהו יילחם עד הרגע האחרון, והמחשבה שלפיד ובנט קרובים יותר מאי פעם להצלחה רק תגביר את הנחישות שלו והלחץ. המהלך הראשון שממשלת השינוי הודיעה עליו הבוקר הוא איסוף חתימות להחלפת יור הכנסת - במטרה לקצר את משך ההמתנה עד ההשבעה, לצמצם את זמן הלחץ ולקבוע עובדות ראשונות בשטח. גם את המהלך הזה אורבך כבר מאיים לשבש.
החלום המקורי של לפיד, שאיתו יצא לדרך עשור, להיות האיש שנכנס במקום נתניהו לבלפור, עדיין לא התגשם. הוא ויתר עליו, זמנית, כבר כשחבר לבני גנץ והקים את כחול לבן, והפעם העניק אותו לבנט - כדי שיגשים את חלום המחנה שאותו הוא מוביל - להזיז את נתניהו מהכסא. המוצר שהרכיב עבורו בחודש האחרון לא מושלם, בלשון המעטה, וכבר במלאכת ההרכבה התברר כמה קשה הולך להיות לנהל את הקואליציה שבראשה יעמדו - קרבות המו"מ בין שקד ומרב מיכאלי והקשיים של ח"כ זאב אלקין ותקווה חדשה עם הדרישות של רע"מ עיכבו את ההכרזה כמעט עד סוף הדדליין. זו היתה רק טעימה. מכאן והלאה זה לא הולך להיות יותר פשוט. מספסלי האופוזיציה, הליכוד ינסה ללבות ולסכסך את כל הפערים והשסעים שבין שמונה מפלגות הקואליציה ולקדם חקיקה ימנית שמטרתה לערער את הקואליציה ולהפוך את התחזוק שלה לסיוט.
סיכוי מפוקפק
ליין ההימורים החדש במערכת הפוליטית יתמקד בשאלה אם הממשלה תשרוד את ההשבעה וכמה זמן היא תחזיק אחר כך.
הסיכוי שלפיד יגיע לרוטציה המובטחת בעוד שנתיים ורבע, כך לפי ההערכה הרווחת, מפוקפק ביותר, אבל הוא כבר ניצח בכל מקרה. אחרי שנתיים וחצי של פירוקים והרכבות, נטישות ועריקות ואכזבות והפגנות, הוא קרוב מאי פעם להגשמת המטרה של החלפת נתניהו והחזרת המרכז-שמאל לשלטון. הוא ספג בדרך קיתונות של ביקורות והתקפות, יריבים בחוץ ושותפים קרובים ביותר בתוך הבית הטילו ספק ביכולותיו וכישוריו להוביל ולנווט.
גם בחודש האחרון, כשבנט חתך בגלל המלחמה בעזה והאלימות הגואה ברחובות הוא נשאר קר רוח וממוקד במטרה. הוא ויתר למען בנט, בן אדם עם שליש מכוחו הפוליטי בכנסת, על ראשות הממשלה, ולכל אחד מהשותפים הקואליציוניים נתן כמעט את מלוא מבוקשו ותשוקתו, רק כדי שיחתמו על המסמך המשותף. ליש עתיד, המפלגה הגדולה בממשלה, נשארו מעט מאוד מאחזי כוח בממשלה, בה היא יושבת בייצוג חסר. אבל גם אם הממשלה לא תשלים מהפך היסטורי, וימיו בתור ראש הממשלה החליפי יהיו מאוד קצרים, לפיד קנה את לבם ורכש את אמונם של המחנה שבראשו הוא עומד והרוויח ביושר את התואר החשוב יותר - מנהיג.