פוליטיקאי בכיר הרכיב ממשלה - וזז הצידה לטובת מנהיג אחר. זה כבר קרה ב-1961

כשמפא"י נתקלה בקשיים עם השותפות הטבעיות, בן גוריון זעם והחזיר את המנדט - שהועבר לידיו של אשכול. יממה לאחר שהודיע שעלה בידו להרכיב ממשלה, הכריז השר על סיום תפקידו - ופינה את הדרך בחזרה לראש הממשלה הראשון. 11 שנים קודם לכן, עשה זאת עבורו גם פנחס רוזן

בווידאו: "רשימת המטלות" שכתב דוד בן גוריון לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל (צילום: ארכיון המדינה וערוץ הכנסת, עריכה: ורד לידני)

"כרעם משמיים בהירים", כך תוארה בעיתון "מעריב" תחושתם של חברי מזכירות מפא"י אחרי שראש מפלגתם, דוד בן-גוריון, הודיע להם בהפתעה כי החזיר לנשיא את המנדט שקיבל להרכיב ממשלה.

שלושה שבועות וחצי לפני כן, ב-15 באוגוסט 1961, נערכו הבחירות לכנסת החמישית. מפלגת השלטון - מפא"י בראשותו של בן-גוריון - נתקלה במהלך המשא ומתן להרכבת הממשלה בקשיים רציניים. שותפותיה הטבעיות להקמת קואליציה - מפ"ם, אחדות העבודה, המפד"ל והליברלים - התנגדו לתנאי שהציבה מפא"י ולפיו שריה יהוו רוב בממשלה. השותפות הפוטנציאליות פעלו כגוש משותף והקשו על מפא"י להקים קואליציה, כשגוש המפלגות זוכה לכינוי "החזית המרובעת". בניסיון לפורר אותם הופצו שמועות על מגעים בין מפא"י לחירות - מה שבאותם ימים נשמע כתרחיש דמיוני - אבל הספין הזה נכשל והניסיון לפורר את החזית המרובעת לא הצליחו.

עוד בוואלה!

בכל הכוח: בנט חצה את הרוביקון, נתניהו ינסה להשאיר אותו שם לבד

לכתבה המלאה
כשאחד הרכיב ממשלה בשביל השני. אשכול ובן גוריון (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, פריץ כהן)

במפא"י כבר היו מוכנים להתפשר על שוויון בחלוקת תיקים בין המפלגה ושותפותיה. בן גוריון כעס על רצונה של מפלגתו להתגמש, וכאות מחאה החל להיעדר מישיבות מזכירות מפא"י. ב-7 בספטמבר הודיע לנשיא המדינה יצחק בן צבי כי הוא מחזיר לידיו את המנדט שנתן לו להרכיב ממשלה ומסר איגרת פרידה. "אני נפרד מצה"ל בהוקרה ואהבה", נכתב. "לצערי הרב איני מוכן לקבל על עצמי, בתנאים הקיימים, [את] הרכבת הממשלה. זהו צו חרדתי לביטחונה ולכבודה של ישראל".

חבריו לצמרת המפלגה נדהמו ולוי אשכול אמר לו שהוא "נדהם מהודעתו". גם גולדה מאיר לא הסתירה את אכזבתה. "את לא צריכה להטיף לי מוסר", אמר לה בן-גוריון וסירב לחזור בו מהחלטתו.

הצגת ממשלת ישראל העשירית, נובמבר 1961 (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, משה פרידן)

הרכבת הממשלה הועברה לידיו של שר האוצר, לוי אשכול, אך היה ברור שתפקידו הוא רק להוציא את הערמונים מהאש עבור בן-גוריון. ב-1 בנובמבר, חודשיים וחצי אחרי הבחירות, הודיע אשכול כי עלה בידיו לגבש קואליציה. למחרת ב-05:00 בבוקר הודיע אשכול לנשיא בן צבי על סיום תפקידו, ובהמשך היום הציג בן גוריון את ממשלת ישראל העשירית.

כשמנהיג מפלגת המרכז החזיר את המנדט

זו לא הייתה הפעם הראשונה שאדם אחר הקים עבור בן-גוריון ממשלה. זה קרה כבר 11 שנים לפני כן: הממשלה הראשונה נאלצה להתפטר שנה ושבעה חודשים אחרי שקמה. הסיבה לכך הייתה רצונו של ראש הממשלה, בן גוריון, להחליף את שר המסחר והתעשייה. החוק אז חייב את התפטרות הממשלה במצב שכזה.

אולם, אחרי שפיזר את הממשלה, התקשה בן גוריון להקים קואליציה חדשה. איתו היו רק ארבעת חברי רשימת הספרדים ועדות המזרח ושני נציגי מפלגת "רשימה דמוקרטית של נצרת", שהייתה מפלגת לוויין של מפא"י.

עוד בוואלה!

מוקד הכאב והתקווה של האומה: 90 שנה ל"בניין שבו נולדה המדינה"

לכתבה המלאה
ממשלת ישראל השנייה, פנחס רוזן שלישי מימין, 1950 (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, טדי ברונר)

הנשיא חיים ויצמן הטיל אז את הרכבת הממשלה על פנחס רוזן, שר המשפטים וחבר המפלגה הפרוגרסיבית - מפלגת המרכז של אותם ימים. כעבור כשבוע ימים עלה בידיו של רוזן להקים קואליציה שהייתה דומה מאוד בהרכבה לזו שהרכיבה את הממשלה הראשונה. עם סיום מלאכתו הוא החזיר את המנדט לנשיא ובן גוריון הוצב בראשות הממשלה, שאגב מנתה 13 שרים בלבד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully