87.4% מהאוכלוסייה בישראל חשופה לעישון כפוי במקומות ציבוריים - כך עולה מסקר של האגודה למלחמה בסרטן, שמתפרסם היום (שני) לרגל היום הבינלאומי לקידום המאבק בעישון. תמונת המצב העגומה עולה למרות שעברו כמעט 40 שנים מאז שעבר החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים וחשיפה לעישון.
לפי הסקר, חלק מהחשיפה מגיעה במקומות בהם העישון אסור על פי חוק. אחד מהם הוא גינות ציבוריות, שם כ-24% מהציבור נחשף לעישון. 63% נחשפים לעישון ברחוב, 49% במסעדות ובתי קפה, 40% בתחנות אוטובוס, 30% במקומות עבודה, 11% בקניון וכ-10% בבתי חולים. כמו כן, כ-25% מכלל המעשנים מדווחים כי הם נוהגים לעשות זאת בתוך ביתם, ובכך פוגעים גם בשאר בני המשפחה או השותפים.
כ-75% מכלל הנשאלים, מעשנים ולא מעשנים, השיבו כי הם מעדיפים שלא יעשנו לידם כשהם מבלים במסעדות, בבתי קפה או בברים. מחקרים הוכיחו שגם במרחק של יותר מתשעה מטרים ממעשנים, כולל באוויר הפתוח, מתרחשת החשיפה לעשן וניתן יהיה למצוא בדם חומרים מסוכנים.
לקריאה נוספת
בשנת 2020, במקביל להתמודדות עם מגפת הקורונה, פנו 26,015 מעשנים לסיוע בגמילה מעישון, ירידה של כ-10% בהשוואה לשנת 2019. מספר הפונים לסיוע בגמילה מעישון בשנה עדיין נמוך מאוד ועומד על כ- 2.5% מכלל המעשנים בישראל
במהלך מאי ועד ספטמבר 2020 ערך המרכז הלאומי לבקרת מחלות (המלב"ם) סקר בקרב האוכלוסייה הבוגרת לבחינת השינויים בהרגלי העישון בעקבות מגפת הקורונה. בסקר נמצא כי אין שינוי באחוז המעשנים: 20% דיווחו כי הם מעשנים, ורק 0.5% דיווחו שהפסיקו לעשן מאז פרוץ הקורונה.
בקרב המעשנים 26.7% דיווחו שהם מעשנים יותר מאז פרוץ המגפה, בממוצע דווח על תוספת של 13 סיגריות ליום. כמו כן, 56.9% מהמרואיינים המעשנים דיווחו שאף פעם לא עישנו בנוכחות בני הבית, ללא הבדל בין יהודים לערבים.
מנתוני סקר HBSC 2018-2019 שיוצגו בדוח שר הבריאות בהרחבה, כ-15% מהתלמידים מדווחים על התנסות בעישון סיגריות לעומת כ-25% המדווחים על התנסות בעישון נרגילה.
נמצא כי בנים מדווחים בשיעור גבוה יותר באופן משמעותי מבנות הן על עישון סיגריות והן על עישון נרגילה, בכל שכבות הגיל ובשני המגזרים - היהודי והערבי. כמו כן, ניכרת מגמת ירידה משמעותית בין השנים 1998 ל- 2019, ועישון סיגריות ונרגילה שכיח יותר בקרב המגזר הערבי לעומת המגזר היהודי.
סקר בנושא עישון סיגריות אלקטרוניות בקרב בני נוער שערך משרד הבריאות בשנת 2019, מצא כי יותר מרבע מבני הנוער השתמשו בסיגריה אלקטרונית. עבור שישית מהם סיגריה אלקטרונית הייתה התנסות העישון הראשונה, לעיתים כבר בגיל 12, כשהתפיסה שסיגריה אלקטרונית "פחות מזיקה" מהווה את המניע המרכזי לשימוש. עוד נמצא בסקר כי חמישית מבני הנוער מעשנים, ובחלוקה בי המינים, בנים מעשנים יותר משמעותית מבנות. בקרב המעשנים, כמחצית מעשנים סיגריות טבק מחפיסה ושיעור דומה מדווחים על שימוש בסיגריות אלקטרוניות.
סקר בריאות לאומי בישראל-4" (INHIS-4), בוצע החל מדצמבר 2018 ועד מרץ 2020. מנתוני הסקר המלאים עולה כי שיעור העישון בכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל (גילאי 21 ומעלה) בשנת 2020 הוא 20.1% בהשוואה ל-20% בשנת 2019.
שיעורי העישון נמוכים יותר אצל אנשים בעלי השכלה גבוהה (17.4%) בהשוואה לבעלי השכלה בינונית ונמוכה (30.1% ו- 31.6%, בהתאמה).שיעור העישון בקרב גברים בישראל (25.6%) גבוה מהממוצע הכולל במדינות ה-OECD (22.5%). שיעור העישון בקרב נשים בישראל (14.8%) גבוה במעט מהממוצע הכולל במדינות ה-OECD (13.9%).
השנה, בחר ארגון הבריאות הבינלאומי לציין את היום תחת הכותרת "מתחייבים להפסיק", ופרסם מידע מעודכן על נזקי העישון. לצד מגמה חיובית שהגיעה עם תקופת הקורונה, בה מיליוני מעשנים הכריזו על רצונם להפסיק, הארגון מדווח כי יותר ממיליון איש מתים מחשיפה לעישון כפוי מדי שנה.
לפי הארגון, ילדים להורים מעשנים סובלים מירידה ממושכת בתפקודי ריאה שיכולה להוביל למחלות נשימה כרוניות בבגרות, ונמצאים בסיכון מוגבר לחלות באסטמה. נשים שמעשנות נמצאות בסיכון גבוה יותר לבעיות פוריות, לידה מוקדמת או הפלות. עישון פוגע גם בפוריות הגבר ומוביל לירידה בספירה ובאיכות הזרע, וכן לאימפוטנציה.
"אנו מחויבים להפחית את הנטל הפיזי, הרגשי והכלכלי של סרטן הנגרם מעישון", קבע משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן. "עישון הוא גורם המוות מספר אחת בעולם הניתן למניעה, וישנן אסטרטגיות מוכחות ובמיוחד מיסוי גבוה להורדת מספר המעשנים. יש לפעול ליישום אכיפה נמרצת ויעילה של החוקים הקיימים על מנת שנוכל לעצור את מגפת העישון. רק כך נוכל להגן על הדור הצעיר מפני נגע העישון הממית והממכר, לשנות את הנורמה החברתית בנושא העישון בישראל ולגדל פה דור של אזרחים חופשי מהתמכרות לטבק וניקוטין".