אחרי למעלה משנה, מערכת הבריאות רושמת הצלחה כבירה במלחמה נגד הקורונה, אך המלחמות שלה נגד גזרות האוצר רק התחילו - ולעומת הנגיף הקטלני, הסיכויים לא לטובתה. בתי החולים נכנסו למשבר בתת-תקצוב, במהלכו נוספו עוד 600 תקנים עם תאריך תפוגה ליולי הקרוב. כעת, כשעשרות רופאים ומתמחים מקבלים מכתבי פיטורים, ולאחר שבשנה האחרונה נוספו בתי החולים רק 30 מיטות, יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי הכריז על שביתה כללית של 24 שעות מחר (שני), במטרה לנצח גם במאבק הזה.
"כוח האדם והמיטות בבתי החולים במדינת ישראל נמוכים משמעותית אל מול שאר מדינות ה-OECD", מזהיר פרופ' חגי. "יש גדילה של אי-השוויון בין המרכז לפריפריה בבריאות, דבר שמשפיע ישירות על תוחלת החיים. במרכז, תוחלת החיים גדולה מבפריפריה בשלוש שנים - אנחנו חייבים לצמצם את זה. בגלל שלא השקיעו במערכת הבריאות, קבעו שהמערכת תהיה באי-ספיקה ב-1,200 חולים. בגלל זה נדרשנו להיכנס לשלושה סגרים ארוכים וקשים, וזה כמובן גרם לנזק משמעותי כלכלי וחברתי".
"עכשיו אנחנו מבינים כמה חשוב להשקיע במערכת", הפרופ' מדגיש.
אל תפספס
בתקופת משבר הקורונה, מערכת הבריאות קיבלה 600 תקנים - בהם 300 תקנים בתקופת שר הבריאות הקודם יעקב ליצמן (יהדות התורה), ו-300 נוספים במהלך כהונתו של שר הבריאות הנוכחי יולי אדלשטיין (הליכוד). במקביל, נוספו מתמחים למחלוקות הקורונה, לחדרי המיון ולמחלקות הפנימיות. כעת עם דעיכת התחלואה, משרד האוצר רוצה להוריד את התקנים.
"אף אחד לא ידע שאפשר 'לזרוק' מתמחה אחרי חצי שנה", מתרעם חגי. "הם אלו שנאבקו, נדבקו ועבדו קשה, ועכשיו אומרים להם ללכת? התקנים החדשים אמנם באו עם תאריך תפוגה, אבל על פי ההסכמים האלו, הם היו צריכים להיכנס לבסיס התקציב - אך אין תקציב, ולפי המצב כרגע לא ברור מתי הוא יהיה. מעבר לזה, בבתי החולים לא קיבלנו שיפוי על ההוצאות של פתיחת מחלקות, קניית מיגונים, ושאר ההוצאות של התקופה הקשה שעברנו".
"יש לנו מערכת רפואה טובה, עם צוותים שנותנים מעבר לשעות העבודה", הפרופ' אומר כשנשאל אם זעקות השבר על מערכת בריאות מורעבת היו מוגזמות. עם זאת, הוא מבהיר כי "בקורונה הייתה התגייסות כוללת של הצוותים הרפואיים, אבל גם לפני הקרונה, התורים לניתוחים היו ארוכים מאוד - אם לא נוסיף כוח אדם ומיטות נמשיך להיות באי-ספיקה".
"כבר עכשיו מחלקות פנימיות וכירורגיות נמצאות ב-100% תפוסה. כלומר מטופלים מחכים כמה ימים עד שיגיעו למחלקה, אפילו 24 שעות. מיון זה לא מקום לאשפוז חולים", הוא מוסיף.
"בשנת 2020 נוספו רק כמה מיטות בודדות. אחוז האוכלוסייה מעל גיל 75 עולה כל הזמן. תוך כמה שנים בודדות יהיו עוד 200 אלף אנשים מעל גיל 75, שצורכים שירותי רפואה רבים יותר מצעירים. כדי להיערך כראוי, אנחנו צריכים עוד 6,000 מיטות, שאפשר להוסיף לבתי חולים קיימים או לבנות עוד בתי חולים, שכבר בתכנונים, אחד בבאר שבע והשני בצפון".
במסגרת השביתה, בתי החולים יפעלו במתכונת חג, מרפאות חוץ בבתי החולים ואשפוז יום פסיכיאטרי לא יפעלו כלל. בדף ההוראות שההסתדרות הוציאה הובהר כי "באם מצא הרופא כי הטיפול במטופל הוא דחוף ואיננו סובל דיחוי חייב הרופא לטפל בו. עוד הודגש כי "כל מטופל המגיע לחדר מיון זכאי להיבדק על ידי רופא", בעוד פרוצדורות וניתוחים יופנו לוועדת החריגים.
הפרופ' מציין כי בשלב זה אין למערכת דיונים רשמיים מול האוצר. "החלטנו על שביתת אזהרה של 24 שעות, שאמורה לאותת לאוצר שאנחנו רציניים בדרישות שלנו. לא ניתן שיפגעו במתמחים, ונדרוש תוספת כוח אדם מעבר ל-600 התקנים האלו". הוא מסביר כי מדי שנה יש להוסיף 400 תקנים, דרישות שלדבריו המדינה יכולה לעמוד בהן. "יש לנו תחזיות שתהיה ירידה ברופאים ב-15 השנה הקרובות, כי 50% מהרופאים יוצאים לגמלאות בעשור הקרוב. אנחנו צריכים למלא שורות".
באשר למשמעות הורדת התקנים, חגי אומר כי היא תוביל לאיבוד האמון של הרופאים באוצר, ומוסיף כי "חלק מהם, אני חושש, יירדו מהארץ וכך נפסיד משאב איכותי. אם נוריד את 600 התקנים נהיה בתת-כוח אדם ולא נוכל לתת שירות. עכשיו יש תחלואה נמוכה בכל מה שקשור לקורנה, אבל התפוסה של הפנימיות מלאה. המחלקות עמוסות בעקבות חולים שלא הגיעו כל השנה לקבל טיפול. במידה והתקנים ירדו, המערכת לא תוכל לתפקד ולתת טיפול הולם".
"אם אחרי השביתה לא יענו לדרישות שלנו, נחשוב על הצעדים הבאים", חגי מסכם.