בשנתיים האחרונות, מאז נקלעה ישראל למשבר פוליטי בלתי נגמר, הצבעתי בבחירות לכנסת ליהדות התורה. כחרדי, אדם שהמילה הראשונה והאחרונה בחייו היא של הרבנים, זה היה הדבר הנכון לעשות. אני לא מתחרט על כך. נציגי המפלגה הם פרלמנטרים יוצאי דופן שנאבקים יום ולילה למען אינטרס בוחריהם. כך לפחות חשבתי, עד שראיתי היום את הקרקס שבו חלקם נלחמו בכנסת נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון. התביישתי בנציגי ציבור שבחרתי כדי להילחם לטובת האינטרסים שלנו. התביישתי כי הם עשו בדיוק את ההפך. דאגו לעסקנים ולעצמם. חלילה שלא יהיה מי שיאמרו שהם אשמים.
האסון שאירע לפני כחודש הוא האסון האזרחי הגדול ביותר מאז קום המדינה. הוא גבה את חייהם של 45 בני אדם, והותיר אחריו 61 יתומים ו-19 אלמנות. מי ייתן להם תשובות לשאלות כמו: מי אשם? למה התעלמו מכל האזהרות? היכן צריך לתקן ומה יש לעשות כדי שמקרים כאלה לא יישנו? אם לא תקום ועדת חקירה ממלכתית, הן לא יינתנו. חקירה שבראשה לא עומד שופט עליון היא חקירה שבה ישלטו הפוליטיקאים, וזה בדיוק מה שהם רוצים להשיג.
אל תפספס
בדיון נשמעו היום לא מעט תירוצים מפי חברי ש"ס ויהדות התורה למה צריך להתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית. "כמו שאני לא יכול להבין מה הצרכים במשחק כדורגל בין ברצלונה לריאל מדריד, שופט לא יכול להבין מה הצורך של הציבור שלנו במירון", הסביר ח"כ טסלר מיהדות התורה. ח"כ אחר הוסיף: "לא נצביע בעד הצעה של יש עתיד שמטרתה רק לעשות פוליטיקה על הגב של המתים".
הטענה הזאת אולי הייתה נכונה לו חברי הכנסת החרדים היו ממהרים לקדם חקירה יסודית עוד לפני שלפיד הגיש את הצעתו, לו היו מקדמים את הקמתה של ועדה ציבורית שאינה בראש שופט, כשהכנסת עוד הייתה בשליטת גוש נתניהו, לו ראש הממשלה היה ממהר לכנס את הממשלה כדי להקים ועדת חקירה.
נציגי הציבור החרדי היו צריכים לדרוש הקמת ועדת חקירה יממה אחרי האסון. מאחר שזה לא קרה, ההסברים הם תירוצים שמטרתם לטייח או למרוח את אחד האסונות הגדולים שאירעו בישראל, ובסיטואציה כזאת אין אלא להסיק: אסון נוסף הוא רק עניין של זמן.
למרות הפסימיות הגדולה, עוד לא מאוחר להתעשת. נציגי ש"ס ויהדות התורה יכולים לחזור בהם, להודות שטעו, לדרוש מנתניהו הקמת ועדת חקירה בעלת שיניים שתחקור בצורה יסודית ומשמעותית את מה שאירע ותוציא מסקנות מה לעשות בשנה הבאה? לו היה זה חוק הגיוס או גיור, הרי הם כבר מזמן היו מחוללים על כך משבר קואליציוני.