בשלוש שנים האחרונות כ-75% מהתיקים על הטרדות מיניות ועבירות מין בשירות המדינה נסגרו מבלי לנקוט צעדי ענישה נגד מושא התלונה - כך עולה מנתונים שהגיעו לידי וואלה!. בשנים 2018 ועד 2020, סיימה נציבות שירות המדינה לטפל ב-353 תיקים, אך רק 27 מהם הגיעו לבית הדין למשמעת ו-30 הסתיימו לאחר נקיטת אמצעי משמעת במשרד כמו נזיפה או הערה.
מבין התיקים שהסתיים בהם הטיפול בשנים אלה - 82 (כ-23%) נסגרו בעילה של חוסר אשמה, 80 נסגרו בשל חוסר ראיות ו-106 (30%) בגין מה שבאגף המשמעת בנציבות תיארו כ"עילה אחרת" כמו חוסר עניין לציבור, נסיבות שאינן מתאימות לטיפול משמעתי או שמי שהוגשה נגדו תלונה אינו עובד מדינה. ב-28 מהמקרים, העובד התפטר, פוטר או פרש. מבין התיקים שהגיעו לבית הדין למשמעת, אף אחד מהנאשמים לא זוכה. במרבית התיקים - מדובר ב-19 מקרים, גזר בית הדין פיטורים או פרישה לצד נזיפה חמורה, ובמקרים אחדים גם אמצעי משמעת כלכליים או העברה מתפקיד.
עוד בוואלה!
על פי דוח שפרסמה הנציבות בחודש מרץ האחרון, חלה בשנה האחרונה עלייה בכמות התלונות שהתקבלו באגף המשמעת בגין עבירות מין, וזאת חרף ההגבלות והסגרים שהוטלו בעקבות משבר נגיף הקורונה. בעוד בשנת 2018 הוגשו 184 תלונות, בשנת 2019 עלתה הכמות ל-214 ובשנת 2020 עלתה ל-230. מתוך התלונות שהוגשו ב-2020 - 60 היו במשרד הבריאות ו-57 היו במשרד החינוך. עוד עולה מהדוח כי ב-2020 הוגשו גם 20 תובענות לבית הדין למשמעת, זאת לעומת 15 ב-2019, ובעניינם של 50 עובדים הוחלט להעביר את המשך הטיפול המשמעתי למשרדים.
עו"ד עידית רייכרט, המשמשת כיום כיו"ר משותף של הוועדה הארצית לזכויות נפגעי עבירה בלשכת עורכי הדין אמרה כי "הנתונים מלמדים על שתי מגמות מנוגדות. מצד אחד עלייה במודעות להטרדה מינית אסורה במקומות עבודה ותוצאתה עלייה בשיעור התלונות, אך מנגד העדר אכיפתן. במילים פשוטות: אפשר להמשיך 'לחגוג' במסדרונות משרדי הממשלה כי הסיכוי ל'שלם מחיר', או לאבד את מקום העבודה קלוש ביותר".
רייכרט הוסיפה כי "מעבר לתחושת חוסר האונים של עובדות ועובדים מוטרדים, מתקיימת אוזלת יד בכל הנוגע לאכיפת נורמות התנהגותיות, דווקא במגזר הציבורי שאמור לשמש דוגמא ומופת לטוהר המידות ומעובדיו נדרש רף התנהגות גבוה במיוחד. לכן, בעיני נדרש בדק בית רציני על מנת להבין הכיצד למעלה משלושת רבע מהתלונות נסגרות כלא היו ולא ננקטת כל אכיפה נגד הפוגעים".
תגובת נציבות שירות המדינה: "מתוך התיקים בתחום ההטרדה המינית שהטיפול בהם הסתיים בשנים 2018-2020, כ-46% נסגרו בעילה של חוסר אשמה או חוסר ראיות; כ-30% נסגרו בעילה אחרת (הנילון אינו עובד מדינה / האירוע טופל במשרד במסגרת אחרת / זהות הנילון אינה ידועה וכיו"ב). בכ-8% מהתיקים שהטיפול בהם הסתיים, ננקטו אמצעי משמעת פנים משרדיים (הערה /התראה / נזיפה); בכ-7% מהתיקים שהטיפול בהם הסתיים, ננקטו אמצעי משמעת על ידי בית הדין למשמעת - מתוכם כ-70% מהתיקים הסתיימו בפיטורים או בפרישה/התפטרות. יובהר כי אין קורלציה בין מספר הפניות שהגיעו לבין מספר התיקים שנסגרו. כלומר, יכול להיות תיק שנפתח בשנת 2017 ונסגר בשנת 2019. לכן, מספר התיקים שנסגרו בשנה מסוימת אינו מתוך מספר הפניות שהתקבלו באותה שנה, אלא מתוך סך התיקים שמטופלים באגף באותה עת בתחום זה".