עוד סבב הסתיים, ובתי החולים חוזרים לתחתית הרשימה: "מנצלים את המוסריות שלנו"

בשנה האחרונה עברה מערכת הבריאות מחולי הקורונה לפצועי הלחימה, ולרגעים נראה היה שחל שינוי בתפיסת מקבלי ההחלטות. בשיחה עם וואלה! מספרים חמישה מנהלים מבתי חולים הגדולים על הנחיתה חזרה לקרקע, ומשתפים בתחושה שנשכחו פעם נוספת: "צריכים להילחם על הזכות לבריאות"

26/05/2021
בווידאו: עדכון מבית החולים ברזילי על מצב הפועים ביום ה-11 למבצע "שומר החומות" (צילום: יותם רונן)

לאחר שנה וחצי קשה בהתמודדות עם נגיף קורונה, בתי החולים נאלצו להתמודד גם עם מבצע צבאי רחב היקף, שנתן את אותותיו בכל רחבי המדינה. מצפון ועד דרום צוותי הרפואה נאלצו להתגייס פעם נוספת לטובת טיפול בפצועים ונפגעים. למרות המאמץ החריג, מעמד צוותי הרפואה אינו מתרומם, ותקציבי מערכת הבריאות נותרים נמוכים ביחס למדינות מערביות.

חמישה מנהלים מבתי החולים הגדולים בארץ, מבאר שבע ועד חיפה, מספרים בריאיון לוואלה! על התחושות ביום שאחרי הקורונה, ועל המלחמה בתוך ומחוץ לבית.

המאמץ החריג נגמר, התנאים חוזרים לשפל. בית החולים הדסה עין כרם בירושלים(צילום: פלאש 90, הדס פרוש)

מנהל בית החולים בילינסון ויו"ר איגוד מנהלי בתי החולים ד"ר איתן וירטהיים, מציין שהבעיה נעוצה בכך שמערכת הבריאות עוזרת לכלל ישראל, ולא רק למגזר מסוים, וכך אין פוליטיקאי שהנושא מספיק קרוב לליבו: "מערכת הבריאות זוכה להערכה רבה מהציבור, מכל קצוות הציבור. לא סבור שיש מרכיב בחברה הישראלית שהיה אומר דברים פחות ממצוינים על המערכת, אבל, בשולחן מקבלי ההחלטות זה לא בא לידי ביטוי. יכול להיות שהפער זה כי הצוות נותן מעל ומעבר. אנחנו רואים שהפוליטיקאים לא נלחמים על משרד הבריאות. כל המפלגות אומרות שחשוב להן בריאות, אבל אף אחת לא מאיימת שתתפטר מהממשלה אם לא יענו דרישות הבריאות. ולכן יש קושי למערכת להשיג משאבים לשנים הבאות".

"אני מקווה שהממשלה הבאה שתקום, תמצא לנכון להשקיע בבריאות גם אם זה לא פונה לשום קהל של מצביעים. היה מצופה שביום הראשון של הממשלה תהיה החלטה להגדיל את הבריאות ושזה יישאר במערכת. בואו נשים פעם את מערכת הבריאות בראש סדר העדיפות"

ד"ר ורטהיים(צילום: אתר רשמי, שלומי יוסף)

"אנחנו צריכים הרבה סטודנטים לרפואה וסיעוד כדי שיהיה מספיק היצע ולא יהיה לנו מחסור בפריפריה ובמקצועות מסוימים", מצביע וירטהיים על הצעדים שצריך לנקוט. "ההכשרות בארץ איכותיות ואנחנו לא רוצים שילכו מכאן רופאים. צריך להסדיר את התשתיות בבתי החולים כמו צפיפות ומיטות חסרות. בחלק מהמדינות המנהלים לא עסוקים בגיוס משאבים לבינוי, והתשתיות הן ציבוריות. כמו שאף אחד לא מגייס כספים לביטחון, כך אף אחד לא יכול לעלות על הדעת להשתית את מערכת הבריאות על תרומות. בנוסף אין ועדה שקובעת מה נכנס לתקציב כמו ועדת סל בריאות, זה לא צריך להיראות ככה", קובע בנחרצות וירטהיים.

"אנחנו לא צריכים להיות בקצוות של שום דבר, לא צריכה להיות מערכת יקרה מידי כמו ארה"ב וגם לא צריך להיות הסמן הכי נמוך מהצד השני. הצוות שלנו נהדר, אבל בגלל אי זמינות של המערכת, הציבור עובר לטיפול רפואי בתשלום פרטי. אנחנו לא נעלה על הדעת להגיד לתושב - ממן את כיפת ברזל - אבל זה מה שאנחנו עושים בבריאות. התקציבים שנותנים לקופות החולים אלו תקציבים חסרים ומי שבסוף סובל זה הציבור", מוסיף.

"ככל שנחכה יותר זמן - הפער יגדל"

מנהלת בית החולים וולפסון בחולון, ד"ר ענת אנג'ל, סבורה כי "מערכת הבריאות הישראלית מצוינת ומתבססת על כוח אדם מצוין". לדבריה, "החוסרים מתחילים במיטות אשפוז: כאשר יש תפוסות מאוד גבוהות. התפוסה האידיאלית צריכה לעמוד על 85%. בישראל אנחנו מגיעים אפילו ל-120%. זה פוגע בשירותים למטופלים. אנחנו בדרך לחברה שהולכת ומזדקנת, שצריכה עוד טיפולים רפואיים. צריך התאמה של המשאבים, שחלק מהם לטיפולים כרוניים. ככל שאנחנו מחכים יותר זמן - יהיה פער גדול יותר למערכת".

"הקורונה העצימה את החוסרים בכוח אדם ובמערכות מידע", היא מספרת. "יצרנו תשתיות חדשות ועבדנו יום ולילה. מערכת הבריאות פעלה מעבר לקצה גם לפני המגפה, ואם תת התקצוב היה גם ב-2020 לא היינו עומדים בזה. אנחנו מחויבים לסטנדרט גבוה לא רק בשביל המגיפה הבאה, מגיע למטופלים טיפול מיטבי".

"בריאות היא עניין יקר, אך זה אחד הדברים החשובים לחוסן של חברה. אין שום סיבה שתקצוב מערכת הבריאות לא יהיה בראש סדר העדיפויות", מבהירה אנג'ל. "צריך להיפטר מהפרדיגמות של התייעלות עד הקצה ולתקצב באופן של צדק חלוקתי. נכון לתגמל לפי פעולה ולפי אוכלוסייה. צריך לתקצב לפי קריטריונים, בצעדים מדודים וקטנים".

עוד בוואלה!

מבקר המדינה: ניהול לקוי מוביל לזמני המתנה ארוכים לניתוחים בישראל

לכתבה המלאה
לא מופתעת שהפוליטיקאים לא רוצים את תיק הבריאות". ד"ר אנג'ל והשר אדלשטיין(צילום: אתר רשמי, שלומי יוסף)

ד"ר אנג'ל, אחת הנשים היחידות המנהלות בית חולים בישראל, דורשת לפתוח את המידע על תקופת ההמתנה בבתי החולים לעיני הציבור, כך שיוכלו לבחור בצורה מושכלת לאיזה מהם לפנות. "בישראל אני לא יכולה ללכת לכל מקום שאני רוצה כדי לקבל שירות רפואי, בגלל ההסדרים מול קופות החולים. בואו נחשוף מידע, ואדם יעשה את ההחלטה שלו. קופות החולים נהדרות, אבל הסדרי הבחירה זה שיקול שטוב לקופות, צריך לעבוד עם מרחב בחירה מולן ושיתוף פעולה בשביל ליצור רצף טיפולי".

אנג'ל מסכמת: "אני לא מופתעת שהפוליטיקאים לא רוצים את תיק הבריאות שוב, אבל אני מקווה שהתהודה של הציבור תגבר. אנחנו צריכים להילחם על הזכות לבריאות הטובה ביותר".

"המערכת יעילה עד כדי סיכון החולים"

גם בחיפה לא מרוצים. מנהל בית החולים רמב"ם, ד"ר מיקי הלברטל, זועם על החלטת האוצר לבטל את 600 התקנים שנוספו למערכת לטובת הטיפול בחולי הקורונה בשנה האחרונה. "רגע לפני פרוץ המגפה, בפברואר 2020, היה לנו כוח אדם מצומצם מאוד ומערכת מורעבת, ובגלל זה נתנו תקינה מיוחדת לתקופת הקורונה. עכשיו רוצים להפסיק את עבודתם של הצוותים, שאנחנו משוועים להם שנים ארוכות. זה אפילו לא מגשר על הפערים הקיימים, אבל זה עוזר למערכת להמשיך ולתפקד. הצוותים האלה הם לא שמנת, אלא משהו שנוכל להמשיך להתקיים", הוא מסביר. "אנחנו לא פתוחים למו"מ, התקנים צריכים להישאר במערכת. זה המינימום".

"הצוות מרגיש ניצול של המחויבות שלו". ד"ר הלברטל(צילום: אתר רשמי, -)

באוצר טוענים כי התקנים הללו ניתנו עם תאריך תפוגה - עד יוני הקרוב. אך ד"ר הלברטל טוען כי ההחלטה התקבלה מכיוון שלא היה תקציב מדינה. "אמרו שהם לא יכולים לתת אותם עד יוני 2021 בגלל בעיות התקציב של מדינת ישראל. היום אנחנו יודעים שאפשר לתת לזה פתרון. הצוות הסיעודי ושיעור האחיות בישראל הוא הקטן בעולם המערבי, אז זה מינימום נדרש למערכת. גם בכמות המיטות המצב דומה: אנחנו עומדים על 1.68 מיטות לאלף חולים, כאשר במדינות ה-OECD זה שלוש מיטות לאלף חולים".

"היה מחיר מאוד גדול בתקופת הקורונה, חלק מהחולים לא קיבלו טיפול מיטבי והצוות מרגיש ניצול של המחויבות שלו. יכולנו לתת למערכת לקרוס, ואז היינו לומדים? זה מה שמצפים מאיתנו? זה שהחזקנו את האצבע בסכר שלא יתמוטט לא אומר שהסכר טוב", הלברטל תוקף.

לדבריו, "אנחנו מערכת יעילה עד כדי סיכון החולים ממש. אם לאוצר יש סמכות כזאת, אז שייקחו את האחריות. זה מעוות שהאחריות אצלנו אבל הסמכות אצלם. אם הסמכות אצל האוצר אז שהם ייקחו אחריו גם בוועדת המסקנות לקורונה ויסבירו איך המערכת הגיעה למצב הזה".

סגן מנהל בית החולים שיבא בתל השומר, פרופ' ארנון אפק, מספר כי "כשהחלה מגפה מערכת הבריאות הייתה יעילה וטובה - מדד בלומברג דירג אותה שישית ביעילותה בעולם כולו - אך נטולת רזרבות. לכן יש תורים ארוכים ועומסים. חולה במסדרון זה בושה למדינת ישראל, אני מתבייש שכך אנחנו מתנהגים כמדינה כלפי הורינו".

אפק נזכר כי בתחילת המגפה הושקעו תקציבים רבים בבת אחת כדי להילחם במגפה, אך לא הוקצו משאבים להשפעות ארוכות הטווח. "היום אין לנו מה לעשות עם חניונים שנפתחו לטובת חולי הקורונה או מכונות ההנשמה, שבסוף הבנו שאין בהן צורך. מהמשבר הזה אנחנו צריכים ללמוד להפנות משאבים בצורה נכונה ולא רק כאן ועכשיו".

"רוצה להתנצל בפני החולים". פרופ' אפק(צילום: ראובן קסטרו)

גם בסוגיית התקנים קיימת אותה הבעיה. "את כל התקנים החדשים העברנו לטיפול בקורונה, לא למקומות שיש בהם עומסים באופן רגיל. הרעיונות של הקפאת קליטות ופיטורי מתמחים שמים אותנו בסיטואציה בלתי אפשרית. מערכת הבריאות תעמוד תמיד, כמו מערכת הביטחון - לא נעזוב את המטופלים שלנו. אלו לא הערכים שלנו ובמידה רבה מנצלים את זה. אני רוצה להתנצל בפני החולים שלא יקבלו טיפול. פשוט מנצלים את המוסריות שלנו", מתרעם אפק.

הוא הצביע על שורת שינויים שהמערכת צריכה כדי להשתוות למדינות המערב: "בראש ובראשונה, להוסיף משאבים בצורה חכמה למערכת. דבר שני, צריך שיטת תמחור מחירים חדשה במערכת שלא תפגע בציבורי ופרטי. דבר נוסף - צריך לעודד שיתופי פעולה בין בתי החולים במרכז לפריפריה כדי שלא יהיה מחסור בכוח אדם. ולבסוף - שקיפות במחירים".

"בואו נשים את מערכת הבריאות בראש סדר העדיפויות". בית החולים בילינסון(צילום: ראובן קסטרו)

"לקחנו אחריות בסבב הלחימה, ועכשיו אנחנו נענשים"

מנהל בית החולים סורוקה בבאר שבע, ד"ר שלומי קודש, מסביר כי המשמעות של ביטול התקנים היא התארכות. "בנגב חסרים אלף רופאים מתמחים, ונתנו לו 45 תוספת לקורונה, ועכשיו גם את זה רוצים לקחת. נתנו לנו כבשת הרש ועכשיו לוקחים. גם את מאה האחיות שנתנו לנו רוצים לקחת. אנשים ילקקו את פצעי הקורונה עוד הרבה זמן. חולי הקורונה טופלו טוב, אבל מה עם שאר החולים?", הוא תוהה.

"עוד התקפה באיראן ואנחנו שוב יורדים לתחתית". ד"ר קודש(צילום: אתר רשמי, דוברות בי"ח סורוקה)

ד"ר קודש מסביר כי המערכת צריכה באופן מידי עוד שלושה עד חמישה מיליארד שקלים מתקציב המדינה, להגדיל במאות את מספר הסטודנטים לרפואה - ואחר כך להגדיל את התקנים. "האוצר רוצה לקחת 600 תקנים לאנשים שכבר בתוך המערכת. מה אנחנו אמורים לעשות עם האנשים האלה? אני מקווה שנחזק את מערכת הבריאות, היא יעילה מאוד אבל צריך להעביר משאבים. כולי תקווה שראש הממשלה הבא ילמד מהמגיפה. חבל שאחרי שנה כזאת אנחנו צריכים להקיז דם בשביל להשאיר אנשים במערכת".

בית החולים סורוקה עמד בחזית בשבועיים האחרונים, מאז החלה ההסלמה מול חמאס. לפי שעה עדיין מאושפזים אצלם 15 פצועים. "לסורוקה יש אחריות לאומית של מיליון איש, אנחנו לוקחים מאוד ברצינות את התפקיד שלנו כמרכז על. מי שפוגע בבית חולים שהשקיע כל כך הרבה רגע אחרי שהמלחמה נגמרה, לוקח על עצמו סיכון. מערכת הבריאות הצטיינה בקורונה וסורוקה מתייצב בכל סבב לחימה - ועכשיו אנחנו נענשים. מעמד הרופא במקום יותר טוב מלפני שנה, אבל עוד התקפה באיראן ואנחנו שוב יורדים לתחתית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully