מפקד מג"ב בלוד: "המשימה הייתה לחצוץ בין יהודים וערבים בעיר"

עד לפני עשרה ימים היה תת-ניצב קובי קרני מפקד בסיס ההדרכה החילי של משמר הגבול. אירועי הפרעות בלוד, שהצריכו הכנסת כוחות גדולים ומיומנים לעיר המעורבת, הביאו את מפקד מג"ב, ניצב אמיר הכהן, למנות אותו למפקד המפקדה המשימתית בעיר וממונה על הפעילות של כ-800 שוטרים, בהם לוחמי הימ"מ, יחידת העילית של מג"ב. בהובלתו של קרני טיפלו שוטרי מג"ב במהלך השבועיים האחרונים בהפרות הסדר.

בימים אלה הם עדיין מבצעים מעצרים של מתפרעים שהשתתפו בפרעות ומצליחים לשמור בלוד על שקט יחסי ומאוד מתוח. זאת, מאחר ועדיין נרשמים דיווחים על זריקות אבנים לעבר בתים של יהודים בלוד ורבים מהתושבים בעיר עדיין חוששים לצאת מהבית, במיוחד בשעות החשיכה. "האחריות היא גדולה", אומר תנ"צ קרני שכבר ראה בעיר מעורבת אחרת את הדו-קיום מתנפץ, "פיקדתי ב-2008 על תחנת עכו באירועי יום כיפור ואני מכיר את הרגישות של עיר מעורבת".

השקט היחסי מגיע לאחר ימים של פרעות קשות בעיר. מי שניסה להיכנס ללוד לפני כעשרה ימים לא הצליח. צרורות של יריות מנשקים אוטומטיים נשמעו ברחובות ופורעים ערבים שרפו מכוניות ובתי כנסת, התפרצו לבתים וחיפשו ברחובות יהודים כדי לפגוע בהם. למשטרה לקח יותר מיומיים להבין את גודל האירוע ולהזרים ללוד כוחות גדולים ומנוסים, שמיומנים בטיפול בהפרות סדר נרחבות. רק ביום רביעי בשבוע שעבר, עם הכנסת כוחות של משמר הגבול ללוד, התחילה המשטרה להחזיר לעצמה את השליטה בעיר.

בהיבט הארצי, פרעות ערביי ישראל בערים המעורבות, הביאו את משמר הגבול לרכז מאמץ מיוחד - 20 פלוגות מילואים גויסו, ובהן כ-1,300 לוחמים, עשר פלוגות הועברו מיהודה ושומרון, יחד עם שני גדודים מעוטף ירושלים, כל אלה פעלו יחד עם שוטרי המחוזות, במטרה להחזיר את השקט לרחובות ישראל.

"כשהבנו את המשימה עשינו עבודת מטה מהירה", מספר קרני, "כבר בשעות אחר הצהריים של יום שלישי שעבר יצאנו לשטח והיינו בפעילות. המשימה הראשונית הייתה להזרים כמה שיותר כוחות לשטח ולחצוץ בין יהודים לערבים בעיר. שתי האוכלוסיות חיפשו אחת את השנייה ואנחנו היינו באמצע. המוטיבציה של הלוחמים שלנו והנחישות שלהם, הביאו לשקט בעיר. הניסיון שצברו במהלך שירותם הביא לכך שאנחנו מהווים שובר שוויון בהשתלטות מוצלחת אל אירוע והצלחה במשימה, לצד השוטרים הכחולים".

אחרי שלב הבלימה יצאו הכוחות לפעולה יזומה. "ברגע שהשתלטנו על מה שקורה בלוד יצאנו לפעילות התקפית", אומר קרני. "הכנסנו את הימ"מ, יחידת המסתערבים ועוד יחידות מיוחדות. למעשה, אנחנו כבר בהתקפה, כלומר מעצרים של פורעי החוק, מי שהפרו את הסדר לפני שבועיים ושלושה, אנחנו באים אתו חשבון. עצרנו יותר ממאה אזרחים תושבי לוד ואני מקווה מאוד שנבוא איתם חשבון בבית המשפט. יש גם פורעי חוק שנמלטו מהעיר ואנחנו נגיע גם אליהם".

קצין האג"מ של המפקדה המשימתית בלוד, שבראשה עומד קרני, הוא סנ"צ מאיר בן דוד, בשגרה מפקד בית הספר ללוחמה בטרור. "הצוותים שלנו מוקפצים ונותנים מענה במצבים של התגודדות או ירי של זיקוקים", הוא מתאר את הפעילות השוטפת. "יש לנו כאן כוחות סטטיים וכוחות ניידים ששומרים על המקומות הקדושים. הכוחות הסטטיים מוצבים בבתי הכנסת, המסגדים ומקומות חיכוך כמו בתי ספר. הצוותים הניידים מוכוונים בשטח מהאוויר על ידי רחפן או מסוק".

תנ"צ קרני מסרב להתייחס לשאלה החשובה והרגישה בדבר היחס בין כמות הפורעים הערבים והיהודים, אבל אישר את הנתון, לפיו בימים הראשונים לפרעות נשרפו בלוד וברמלה עשרה בתי כנסת ומוסדות שלטון: "הצליחו להצית כאן מקומות קדושים. אנחנו מתעסקים בלשמור על מקומות שלא יפגעו ועושים פעילות אתגרית אל מול האוכלוסייה הפורעת. לפני שבוע מצאנו עשרה בקבוקי תבערה בתוך המסגד (מסגד אל עומרי בלוד, ל"ל). בבתי כנסת לא מצאנו שום אמצעי לחימה. בחיפושים שלנו בבתי יהודים כן מצאנו כלי נשק. בגזרה הזו שקט - אנשים הולכים להתפלל בבתי כנסת ובמסגדים וחוזרים הביתה".

בתשובה לשאלה כיצד הגיבו התושבים, אומר קרני: "אנחנו זוכים להערכה רבה משני הצדדים. מברכים אותנו ושמחים שאנחנו פה. זה נותן להם תחושת ביטחון. צריך לזכור ש-95% מהאוכלוסייה כאן נורמטיבית, הם רוצים לחיות כאן בשלום. יש פה אירוע לא פשוט. אנשים שגרים דלת מול דלת ופתאום נוצר מצב של כאוס".