מפקד בסיס חצרים: "הריסת רבי קומות בעזה זו פעולה כירורגית, אין עוד צבא שיודע לעשות זאת"

השקט בדרום נשמר מאז הוכרזה הפסקת האש בין ישראל לחמאס, יותר משבוע לאחר סיומו של מבצע "שומר החומות". בריאיון לוואלה! מספר מפקד בסיס חצרים, תא"ל אביעד דגן, על טייסות הקרב ושאר היחידות שהשתתפו במבצע, על הקשיים בהפלתם של רבי-קומות, על הפגיעה במטרו של חמאס ועל המאמצים הרבים שהשקיעו בהימנעות מפגיעה באזרחים.

"אנחנו בחצרים לא עוצרים, זה סלוגן. מתארגנים גם להתקפה, אבל מתחילים בהגנה", אומר דגן. על המהירות בה נערך הבסיס לתקיפות של יעדי טרור, הוא אומר כי הפעם נאלצו להיערך במהירות רבה יותר מבדרך כלל. "זה קרה מאוד מהר. גם המגדלים, גם התת-קרקע, גם הרג של פעילי טרור ומחבלים", אמר, ושיבח את אמ"ן, שב"כ ופיקוד דרום על יצירת מטרות לתקיפה עבור חיל האוויר בקצב מרשים.

מה זה דורש מטייס להפיל רב-קומות בגודל של 14-12 קומות?

"כשטייס מגיע לתקוף ברצועת עזה, הוא לא שש אלי קרב, סכין בין השיניים. אנחנו תוקפים בלב אוכלוסייה אזרחית. כולם מבינים את גודל השעה וגודל האחריות. הרי כולם מבינים שאם נפגע פגיעה לא טובה בבלתי מעורבים, אנחנו ניקח את מדינת ישראל לאסקלציה".

בהמשך הסביר תא"ל דגן כי לטייסים אמון רב בשלל גורמים האמונים על ההכנות: הם סומכים על גורמי המודיעין באמ"ן, פד"ם ושב"כ שפינו את האזרחים במקצועיות מרבי-הקומות, על אנשי חיל האוויר שמאשרים את התקיפות, על המהנדסים שבוחרים את החימושים ועל תאי התקיפה והאגף הטכני בטייסת שתלו את הפצצות על המטוסים.

"כל הדבר הזה צריך לעבוד כמו שעון שוויצרי", הוא אומר. "אם חוליה אחת תזייף בדרך, החל מזה שהפצצה לא תפגע במטרה ותעשה נזק גדול יותר, או לחילופין שהמגדל לא ייפול - אז אנחנו לא נעשה את המשימה. לכן הפעולות בעזה הן כירורגיות. אין צבא בעולם שיודע לעשות את הדבר הזה, לא את הנזק המדויק, ולא את אי הפגיעה בחפים מפשע".

הייתה ביקורת על תקיפת המגדל בו פעלה סוכנות הידיעות אי-פי

"אני סומך (על מתכנני התקיפות - א"ב). ושואל שאלות. אני מצפה מכל בן אדם בבסיס לשאול שאלות. התשובה היא כן, שאלתי את השאלות וקיבלתי את התשובות. לאו דווקא במקרה הספציפי הזה. לפעמים התשובות שלנו גורמות למטרות לא להיות מותקפות. בהרבה מהמקרים.

אתה יכול לתת דוגמא.

"היה רגע שמצאתי את עצמי, אני אישית, שעתיים במעגלים ברצועה. ולא תוקפים, כי יש במטרות גם בלתי מעורבים, ומדינת ישראל מוותרת על הישג מבצעי. אנחנו נותנים את הדעת לא רק מה יגרם למטרה אלא מה הנזק הסביבתי. אנחנו מטוסי קרב, אנחנו לא רואים למטה את האנשים. אין לנו אלא לסמוך על תרגולות ועל אמון מאוד מוחלט בין המודיעין, מי שמפעיל אותנו, לבין הטייסים בקוקפיט".

מה החלק שלכם במבצע ההונאה בו מוטט עולם המטרו של חמאס?

"רמת המודיעין והדקדוק שהפעילו חיל האוויר, אמ"ן ושב"כ - צריך להסיר את הכובע. הם הביאו את זה. חיל האוויר הביא לסיטואציה יכולת שהוא עובד עליה כבר שנים, יכולת שמתחילה בלוגיסטיקה מאוד מורכבת. כזו שיודעת לבנות את החימושים, לתלות אותם ולחמש את המטוסים, לוגיסטיקה תעופתית שיודעת לבנות את הדבר הזה, ואכישהו זה ממריא, ואז 160 מטוסים יכולים לגמור את הסיפור הזה ב-25 דקות".

על עצם תקיפת המטרו בלב אוכלוסייה אזרחית, אמר דגן כי יש לעיתים טעויות, אך ציין כי "כנראה שבסיטואציה הזו אי אפשר לעשות את יותר טוב. אין צבא אחר בעולם או מדינה אחרת בעולם שמפעילים גוף צבאי שתוקף עם כל כך הרבה חומר נפץ רבי-קומות, והורג יותר מחבלים מבלתי מעורבים. גם אחד קשה לי. זה כאב, זה צער ואנחנו מתחקרים, אבל אי אפשר לגמור את זה על האפס. הקונפליקט הזה הוא הכוח שלנו, ביום שמישהו מאיתנו יהפוך לאכזרי ובלתי נשלט - אנחנו נפסיק לתפקד, נאבד את הכוח האמיתי שלנו".

חמאס דיווח על שיגורי רקטות לעבר בסיסי חיל האוויר, בהם חצרים.

הם משגרים. מה שנקרא - ת'פדל, אנחנו יודעים לעבוד, עם רקטות ובלי רקטות. יש לנו תרגולות. מה שצריך להיות מוגן מוגן, ומה שלא - לא. המכונה הזו שנקראת חצרים עובדת פיקס. סנכרון מטורף של הגנה והתקפה".

מה מלמדת אותנו הפעילות ברצועת עזה על ההתמודדות מול חיזבאללה בצפון?

למדינת ישראל יש את צה"ל כולו ואת חיל האוויר לאתגרים יותר משמעותיים. הרבה יותר משמעותיים. רצועת עזה היא אתגר, וכשזה קורה כולנו מפוקסים על הסיפור הזה. אבל אם תשאל אותי - כמות הטיסות שחצרים ביצעה מתחילת האירוע הזה, וכמות הפצצות שחצרים חימש והטיל - אנחנו עושים את זה בפחות מיממה בזירה הצפונית. רק בבסיס חצרים".

טייסות קרב לקחו חלק במבצע?

"אין הבדל פה בין נשים, גברים, צעירים, מבוגרים. אתה תראה במבנה שלנו דרוזים, בני העדה האתיופית, בני חמישים ובני עשרים, החברה הישראלית במיטבה, מהקרקע ועד לאוויר. כל אחד והעבודה שלו, הכול מנגן. נשים? הן אלופות העולם".

על התסכול שחוו בישראל בשל המטחים הרבים, סיפר דגן כי הרגיש זאת באופן אישי בעת שנסע לבקר את משפחתו באזור מוכה רקטות. "תלת מסלול הוא אירוע א-סימטרי, אי אפשר לפתור אותו ברקטה מול פצצה. זו לא השיטה והבנו את זה לפני שנים", הוא אומר. "הדרך להתמודד עם זה היא בכמה היבטים - קודם כל הגנה חזקה. יש לנו 100% התראה, 90% יירוטים. אנחנו צריכים להיות אסירי תודה שהמצאנו את הכיפה הזו (כיפת ברזל - א"ב). הדבר השני זו התקפה חכמה של מטרות".

תא"ל דגן אישר כי טייסי הקרב בחצרים לקחו חלק בסיכולים הממוקדים. "שתי הטייסות המבצעיות פה לקחו חלק בסיכולים, חלקם שיצאו לפועל, וחלקם שלא. בסך הכול התוצאות הן טובות", הוא טוען. "עשינו גם טעויות, לא בסיכולים אלא באופן כללי. טועים כשמפעילים את הכוח. לא עשינו טעויות גסות, ואנחנו מתחקרים כל טעות, בשיא הרצינות ובשיא הצניעות".

מפקד הבסיס התייחס גם לאירועי האלימות בתוך המדינה בין ערבים ליהודים, בדגש על ערים מעורבות: "אנחנו ערים לשבוע המורכב שעבר על מדינת ישראל בערים המעורבות, בכבישים, שהתחיל בחיכוך בירושלים. אני חושב שבעימות מסוג זה שיש לנו זמן, שאנחנו לא בטירוף, אז אנחנו נדרשים לשיחות פיקודיות עם אנשים על הסוגיות האלה. יש לנו משרתים מוסלמים בתוך הבסיס, בתוכנו ובינינו. אנחנו נדרשים לתת על זה את הדעת, כי עוד לפני שאנחנו חיילים - אנחנו אזרחים של המדינה".

לדעתו של דגן, שיח על נושאים מורכבים כאלו בתוך הבסיס הוא חשוב, ומאפשר לפתח יותר סובלנות. "כשמדברים אז בדרך כלל העסק הופך ליותר נשלט. אנחנו מדברים על זה, עוסקים בזה, וכשמדברים ומתווכחים המוח מפתח יותר רגישות לסיטואציה, ואז כשאתה פוגש את הסיטואציה הקיצונית אתה אולי טיפה יותר נינוח כאזרח עם כל הדעות שלך, החל מפוליטיקה וכלה בדלת. לכן גם במערכה הזו מצאנו זמן לעסוק בזה".