אולי שמישהו ירסן את המפכ"ל הזה עד שתהיה כאן ממשלה?

פעם, לפני הרבה שנים, שלושה בלשים של היחידה המרכזית הותקפו בזמן חיפוש אחר סמים בפרדס אבו סייף ביפו. הם ברחו משם עם הזנב בין הרגליים ונסעו מובסים למשטרת דיזנגוף. הכבוד של הבולשת נפגע. למזלו של הכבוד האבוד, "המבוגר האחראי", מפקד משטרת תל אביב, היה אז בחופש.

למחרת לפנות בוקר יצאו ממשטרת דיזנגוף, בשורה ארוכה, עשרות ניידות עם בלשים ששי אלי קרב. בצומת שדרות ירושלים הצטרפו אליהם כמה ג'יפים של פלוגת משמר הגבול של יפו, ובהם עשרות לוחמים חמושים, ויאללה מלחמה. הם נכנסו לפרדס אבו סייף עם טרקטור, חירבו וכיסחו ועקרו והרביצו, סגרו חשבון, שלחו כמה ברנשים לאבו כביר ולבית החולים וולפסון, ריסקו על הריצפה כמה ווזות של פרחים וחזרו לדיזנגוף מבסוטים עד הגג. הם הראו לחבר'ה מהפרדס מי יותר גבר ומי יותר חזק. עם מי אסור להתעסק ומי שולט בשכונה.

בבוקר שלמחרת כשהמפקד, המבוגר האחראי, חזר מחופשתו ושמע את הדיווח - הוא תפס את הראש, נשך את השפתיים, נהיה לו שחור בעיניים והוא שאל אם אי אפשר היה אחרת. בטח שהיה אפשר אחרת, אבל אלה הששים אלי אקשן מתים על מלחמות כאלה.

נזכרתי אתמול בסיפור הזה כשראיתי את התמונות המופרעות של פלוגת יס"מ, על רקע מתפללים, מסתערת על הר הבית עם הרבה אש, עשן, מכות ופיצוצים. לא רק אני ראיתי את זה. היום, בעידן הטלפון הסלולרי, כל העולם ראה ושמע את זה, ואת קובי שבתאי, ההוא מהאירוע בפרדס אבו סייף, אומר: "אפס סובלנות". מה אפס סובלנות? למה אפס סובלנות? למה מוכרחים לשבור את הכלים ואת העצמות כל יום מחדש?

אפס סובלנות זה בדיוק כמו שהיה בתקופת הקורונה בבני ברק - איזה ילד דפוק שרף אוטובוס, ועוד כמה זרקו אבנים וצעקו נאצים וטראח - כל משטרת ישראל הסתערה על בני ברק ב"אפס סובלנות". למה? למה לא נתנו להם קצת להשתולל בחצר של הבית שלהם? הרי בזמן הזה השוטרים יכלו לשתות קפה בנחת ברמת גן במקום להסתער לתוך איזה בית כנסת נידח, שמתפלליו מתים להידבק בקורונה.

זה אותו מפכ"ל שכשהיה מג"בניק ירה כדורי פלסטיק על מתנחלים כשהיה אפשר גם בלי. הרי בקורס שוטרים מתחילים, לומדים שלפני שמפעילים כח עם הידיים מפעילים את הראש, כי זה הרבה יותר חכם ומועיל להצלחת הביצוע והשגת המטרה. למה בסוף חודש הרמאדן, בארועים שמראש מועדים לפורענות, אי אפשר לתת לכל המשתוללים להשתולל עם עצמם בהר הבית ולזרוק דברים ולהניף דגלים ולהסתכל על זה מרחוק-רחוק בלי להתערב?

מה יקרה אם בשתיים בלילה, אחרי התפילה וארוחת סיום הצום, הם יכריזו שהם טסים לחלל מכיפת הסלע או מקימים שם שמונה מדינות, שלאחת מהן יקראו דיסנילנד. הרי בשלוש בלילה יגמר להם האוויר להדליק את עצמם והם ילכו הביתה.

אבל אנחנו גברים-גברים, יותר מהם, עם אפס סובלנות, ואנחנו צריכים להראות לכל העולם מי יותר חזק. אז אנחנו מסתערים על הר הבית ומנצחים, ואחרי זה חוטפים למחרת בלונים עם מטעני חבלה, ובלילה נחטוף טילים, ובגללנו יעירו הלילה את הדוד סם באמריקה ויספרו לו שיש מלחמה, והוא יצעק הצילו וכל המזרח התיכון יבער.

למה כל אירוע חייב להפוך למלחמת עולם עם נימוק ש"הם התחילו" ו"אנחנו צריכים להראות "משילות"? גם ככה יש מחר 36 מעלות צלסיוס, לא צריך לחמם את הגיזרה כשלא מוכרחים. בשביל זה נתנו לנו שכל - כדי שנפעיל אותו לפני שאנחנו מפעילים איברים אחרים. אולי שמישהו יחזיק את הקובי שבתאי הזה וירגיע אותו עד שתהיה כאן ממשלה קבועה, ושר משטרה שבא לנהל את המשטרה עם שכל כמבוגר אחראי, ולא להעניש אותה בגלל שהעזה לחקור את הבוס שלו והמליצה להעמיד אותו לדין.

ועכשיו הם עולים ברגל מכל הארץ לשמור על הר הבית שלהם. זכותם. במקום שנפעל כדי להרגיע את המצב - וניתן להם להיכנס לשם ולצעוק עד מחר בבוקר, ונוציא לכמה ימים את קומץ היהודים משכונת שיח ג'ארח - אנחנו ניכנס בהם הלילה עם רימונים, כדורי פלסטיק, אלות ומכת"זיות, נשבור להם את העצמות ונשלח אותם לבתי החולים. למה? כי אנחנו יותר גברים, ויותר גיבורים, והשטח פה שלנו. תחזיקו אותו, את הקובי שבתאי הזה, כי מעליו, אלה שאמורים להיות עכשיו המבוגר האחראי ולתת הוראות שפויות, עסוקים בלעשות פוליטיקה ולחלק תיקים. הראש שלהם לא עובד.