בג"ץ שלח את תכנית הדיור באפולוניה חזרה לוועדות: "פגם בהחלטות המדינה"

בג"ץ הורה אתמול (חמישי) על ביטול ההחלטות להפקיד ולאשר את התכנית להקמת שכונת מגורים באזור הגן הלאומי אפולוניה, ועל החזרת הדיון לוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל). השופטים קבעו כי סכנת הזיהום בשטח לא קיבלה את תשומת הלב הנדרשת, ומתחו ביקורת קשה על התנהלות המדינה.

תכנית "אפולוניה - גן לאומי ושכונת מגורים" הועלתה ב-2016, במטרה להגדיל את היצע הדירות בישראל ולפתח את הגן הלאומי. במסגרתה אמורות לקום כ-3,000 יחידות דיור ומבנים נוספים בשטח של אלף דונם מצפון לשכונת נוף ים בהרצליה. כמחצית מהשטח נמצא באזור בו פעל עד לשנת 1995 מפעל תע"ש נוף ים, שעסק בין היתר בייצור חומרי נפץ, חומרי הדף ותחמושת, וכתוצאה מפעילותו נגרם זיהום בקרקע וקיים חשש ממשי לזיהום מי התהום.

בפסק הדין, שבא בתגובה לעתירת עיריית הרצליה, עמותת אדם טבע ודין וקבוצת תושבים המתגוררים בשכונות הסמוכות, הבהיר הרכב של שבעה שופטים כי אין בהחלטה כדי לפתוח את הדיון בתכנית על כל היבטיה, אלא רק בשינויים הנובעים מהנתונים שיתקבלו לגבי הזיהומים.

אב בית הדין, השופט עוזי פוגלמן, הבהיר כי "בית משפט זה אינו 'מתכנן על', ולא ממיר את שיקול דעתו של מוסד התכנון בשיקול דעתו שלו". עם זאת, הוא קבע כי התשתית העובדית שהוצגה בפני הוועדה הייתה חסרה, וכי נתונים אלה היו חיוניים לקבלת הכרעות מהותיות בדיון על התכנית, שמכוחה ניתן להוציא היתרי בנייה. "בהינתן הזיהומים החמורים שקיימים במתחם, כמו גם היעדר מניעה לאסוף את הנתונים, הפגם האמור בהליך קבלת החלטות הוועדה יורד לשורש המעשה המינהלי".

"דחיית קבלת הנתונים לשלב הביצוע של התכנית והותרת הדיון בהשלכותיהם לצוות המלווה לא מרפאת את הפגם האמור, והיא מוסיפה ופוגעת בשיתוף הציבור העומד בלב ההליך התכנוני", כתבו השופטים. "המדינה בטיעוניה הדגישה את היתרונות בקידום התכנית כאמצעי לסייע לקידום מאמצי השיקום של מתחם תע"ש, תכלית אשר אין חולק על חשיבותה. ברם, אין זה אפשרי לכרוך את שיקום הקרקע בהליך התכנוני ללא בחינת השלכותיו על פיתוח הקרקע המוצע בתכנית".

בג"ץ הצר על השתלשלות העניינים ועל התנהלות משיבי המדינה, "שבמשך שנים ארוכות לא מילאו אחר התחייבויות שנטלו על עצמם לגבי השלמת סקרי הקרקע; ושבהמשך הדרך לא ראו לנכון לקבל עליהם את הדין ולמלא אחר פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, מה שבדיעבד היה חוסך מכלל הצדדים כשלוש שנים וחצי של התדיינות משפטית מיותרת, על העיכובים, העלויות והמשאבים הכרוכים בכך".

בחודש שעבר, הודיעה המדינה שההתייחסות לנתוני הזיהום בחוות הדעת הסביבתית שעמדה לפני הוועדה הייתה חסרה, בניגוד לעמדתה בגלגוליו הקודמים של הדיון בתכנית. השופטים קבעו כי המדינה תישא בהוצאות העותרים, בכל אחת מהבקשות לדיון נוסף, בסך של עשרת אלפים שקלים, ובסך הכול 30 אלף.

ראש עיריית הרצליה משה פדלון בירך על ההחלטה, ואמר כי יותר מכל מי שזכה היום אלו הם הטבע ובעלי החיים הנדירים. פדלון הודה גם לתושבי העיר שנטלו חלק במאבק נגד "גורמי התכנון במדינה שניסו לחמוס ברגל גסה את חלקת הטבע האחרונה באזור השרון". הוא ציין: "בזכות החלטת בית המשפט יוכלו ילדינו והדורות הבאים להכיר בעלי חיים וצמחייה ארץ ישראלית שהולכת ונעלמת ממחוזותינו".

מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, מסר בתגובה כי בעמותה "שמחים על החלטת בית המשפט העליון, ששמה בראש סדר העדיפויות את בריאות אזרחי המדינה, ומשמעותה היא שמדינה פעלה באופן נפשע במשך שנים כאשר זיהמה את הקרקע, פגעה בבריאות התושבים והתנערה מעיקרון המזהם משלם המחייב אותה להגן על בריאות הציבור. החלטת בית המשפט היא ניצחון לחברה, לכלכלה ולסביבה בעידן של משבר אקלים והינה משמעותית ביותר לתכניות בניה נוספות המתוכננות על קרקעות מזוהמות".

ותמ"ל מסרו כי "פסק דין זה משקף את עמדתה העדכנית של המדינה, ובכלל זה עמדת מינהל התכנון והותמ"ל, שהוגשה לבית המשפט לאחר שמיעת הערותיו בדיון הנוסף. אישור תכניות באזורים מזוהמים הינו תהליך מורכב מטעמים שידועים לכל. בשל נסיבות המקרה הפרטני החריג, סברה המדינה שנכון יהיה להחזיר את התכנית לדיון מחודש במוסדות התכנון ולאפשר תיקון מסמכי התכנית לעניין זיהום הקרקע והמים. המדינה, ובכלל זאת מוסדות התיכנון, מודעת לחשיבות של הצגת התשתית העובדתית המלאה בפניה ובפני הציבור".