כל יום שעובר גורם ליאיר לפיד להיראות יותר בשל, יותר ראוי ויותר מתאים לתפקיד ראש הממשלה, שעליו הוא חולם הרבה לפני שנכנס לפוליטיקה. התנהלותו של לפיד מעוררת כבוד. השקט הנפשי, המסרים המדויקים, הסבלנות, הג'נטלמניות וההכרה שהמדינה חשובה יותר ממנו. אצל לפיד זה לא מהשפה ולחוץ. הוא מקפיא את חלום חייו לטובת ברנש שזכה ב־7 מנדטים (ומביא רק 6 מהם לעסקה), כי אין דרך אחרת לחלץ את המדינה מהבוץ.
למה? אולי יש עוד דרכים? תרשו לי להציע שלוש אופציות חלופיות: מכיוון שלבנט יש עכשיו רק 6 מנדטים, בעוד ליברמן וגנץ גדולים ממנו וסער שווה לו, מדוע לא יתאחדו גדעון סער ואביגדור ליברמן לבלוק טכני של 13 מנדטים, שנראה כמפלגת שלטון הרבה יותר מימינה? סער יהיה ראש הממשלה הראשון ברוטציה מטעם הבלוק הזה. ליברמן שר האוצר. קואליציה כזו תהיה הרבה יותר מאוזנת. בנט יוזמן אליה כשר ביטחון וסגן ראש ממשלה. הוא יוכל להסכים, או לסרב וללכת לבחירות חמישיות, שבהן יתרסק. האם לפיד יעשה דבר כזה? לא. הוא הבטיח לבנט ללכת איתו לברית אחים טייק 2, והוא לא יפר את ההבטחה, אלא אם כן נפתלי יהיה זה שיפר אותה.
לקריאה נוספת בנושא
האופציה השנייה מתחילה אף היא בחיבור סער־ליברמן ונמשכת אצל החרדים. כדי שהיא תקרה, ליברמן צריך לאפסן את החרם שהכריז על החרדים ולקחת כדור נגד בחילה. או שניים. שלא לדבר על ניתוח נוסף לקיצור הפתיל, אחרי שהקודם נכשל (אצל נתניהו). סער ובני גנץ מקובלים על החרדים ועל הרב קנייבסקי. סער ראשון ברוטציה, עניין שהחרדים יאהבו מאוד. לפיד שני, יאהבו פחות אבל יתרגלו. המשך החיבור המהיר לעטיני השלטון יהווה פיצוי הולם. במקום בנט, ישנם גפני וליצמן, עם מנדט יותר. הממשלה מושבעת, בנט באופוזיציה, עמיחי שיקלי חבר בוועדה לביקורת המדינה. האם ליברמן מסוגל להפרה בוטה כזו של הבטחת בחירות? תשאלו אותו. אני מפחד.
החלופה השלישית דומה, אבל שונה במהות: הממשלה תוגדר ממשלת חירום לשנתיים, ובראשה יעמוד אחד בשם בני גנץ. הרי בנובמבר הוא אמור, בכל מקרה, להיות ראש ממשלה על פי החוק, שעדיין שריר וקיים. גנץ מקובל על החרדים, מקובל על הערבים, מקובל כמעט על כולם. קשה לשנוא את הטיפוס הזה. זאת ועוד: אפילו שיקלי הערכי והטהור לא יוכל להגיד שהוא לא יישב תחת גנץ. ההבטחה של בנט הייתה לא לשבת תחת לפיד. אז הנה, הבאנו רמטכ"ל כבקשתך. יש שאלות?
אני מעריך שאף אחת מהאופציות הללו לא תצלח. כל הכוחות מוכוונים עכשיו לסגור במהירות את הדיל המקורי ולהשביע ממשלה. זה אפשרי, בתנאי שכולם יבינו שהם צריכים לרדת בבת אחת מכל העצים, לשכוח מהאגו וכן, להפר כמה התחייבויות מטופשות שעליהן התחייבו במהלך הקמפיין. הממשלה תושבע בכנסת ולמחרת השמש תזרח במזרח ותשקע, בשעה היעודה, במערב. רק אז נגיע לשלב הקשה באמת, המייסר, הנפיץ וגורלי כל כך: ניסיון להסביר לגברת שהיא צריכה להתחיל לארוז.
בעיקרון, הכל על הכתפיים של נפתלי בנט. העובדה שהברנש הזה לא מסוגל לשלוט בשבעה ח"כים, לא כדי להמליך את זהבה גלאון או עופר כסיף, אלא כדי להפוך בעצמו לראש ממשלת ישראל, מעלה תמיהה. תאר לעצמך, אמר לי מישהו אתמול, שבסיעה של ליברמן מישהו היה מבריז ככה בדקה ה־90. איפה הוא היה היום. למה ליברמן, שאלתי, גם בסיעה של לפיד זה לא באמת קורה. האחרונה שמלמלה משהו הייתה עדי קול, ואיפה היא עכשיו?
המאמר המלא - הבוקר במעריב