המדינה מסדירה את רישום הקרקעות במזרח ירושלים מבלי לעדכן כנדרש את התושבים הפלסטינים - כך נטען בעתירה שהוגשה השבוע ונוגעת לשטח בשכונת שיח ג'ראח. בעקבות העתירה, שהגישו העמותה לרווחת תושבי שיח ג'ראח יחד עם העמותות "עיר עמים" ו"במקום", בג"ץ הוציא אתמול (שני) צו ארעי והקפיא את המשך ההליכים בגוש עד להחלטה אחרת. המדינה מתבקשת להגיב לעתירה עד ל-3 ביוני.
העתירה נוגעת לשטח בשיח ג'ראח שהוסדר, אך לפי העותרות חלו "פגמים חמורים בפרסום הליך ההסדר" והרישום נעשה על שם בעלים יהודים מבלי לאפשר לתושבים לתבוע זכויות. ממשרד המשפטים נמסר כי "העתירה התקבלה והיא תיבחן ותיענה כמקובל".
במקביל, בימים האחרונים מתרחשים עימותים במקום, על רקע תביעות פינוי רבות המתנהלות נגד דיירים בשכונה. אמש הפגינו עשרות בני אדם בתוך שיח ג'ראח, ולדברי המשטרה הם פעלו לחסימת ציר תנועה, תוך יידוי אבנים ובקבוקים לעבר הכוחות. שני מפגינים נעצרו בגין יידוי אבנים ותקיפת שוטרים. הפגנה נוספת צפויה להיערך הערב בשכונה בשעה 21:30.
לקריאה נוספת
מאז 1967, המדינה נמנעת מלפעול בנושא הרישום, ולפי מכון ירושלים למחקר מדיניות כ-90% מהקרקעות לא רשומות כיום בטאבו, כך שזכויות הקניין לא מוגדרות, דבר המקשה על תכנון ובנייה בשטחים אלה. במסגרת החלטת ממשלה מ-2018 לצמצום הפערים במזרח ירושלים, נקבע כי משרד המשפטים יחל בהליך הסדרה של רישום מקרקעין.
בהתאם להחלטה, הוקם צוות היגוי בראשות מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, צוות יישום בראשות מנהל הרשות לרישום והסדר מקרקעין, צוות מעקב בראשות מ"מ מנכ"לית משרד המשפטים וכן צוותי משנה יעודיים. על פי משרד המשפטים, "הצוותים מתכנסים באופן קבוע אחת למספר שבועות לצורך מעקב ובקרה אחר הטיפול בחסמים השונים בעבודה. הצוות בראשות מ"מ המנכ"ל התכנס לאחרונה ביום 22.2.21, בהשתתפות נציגי כלל הגופים הרלוונטיים".
על פי ההחלטה, יש לנסות ולהשלים עד סוף 2021 רישום של לפחות 50% מהמקרקעין במזרח ירושלים ו- 100% עד סוף שנת 2025. עם זאת, לפי הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, כיום נמצאים בהליכי הסדר כ-12% מהמקרקעין, ובדוח המעקב אחר יישום התכנית נטען כי חלה התקדמות בהליכי הרישום של שטחים בשועפאט, בית חנינא ובצור באהר.
עם זאת, הרישום הושלם עד כה רק בשלושה גושים מתוך אלפים. אחד מהם הוא מתחם אום הארון בשיח ג'ראח, שמתגוררות בו כ-45 משפחות ועומד במרכז העתירה. במקביל, נגד חלק מהמשפחות מתנהלות תביעות פינוי מצד טוענים לבעלות על הקרקע.
מוחמד קיסוואי, בן 43, מספר כי הוא נולד בשכונה ומתגורר בה כעת יחד עם אשתו וחמשת ילדיהם. הוריו, הוא אומר, חיו שם כ-70 שנה. אולם גם הוא לא ידע על הליך הרישום. "אף אחד לא ידע פה על ההסדר הזה, רק עכשיו שמענו עליו, לא אמרו לנו כלום ויש לנו פה כמה בתים", הוא אומר בשיחה עם וואלה!, ומעלה את החשש מפינוי. "אנחנו רואים שהממשלה עובדת לזכות המתנחלים, אנחנו מפחדים שיפנו אותנו, יש הרבה סכנה".
בעתירה, שדרשה להקפיא את ההליך, צוין כי לא נעשה כל פרסום אפקטיבי בנושא בשכונה, לא נתלו מודעות ולא נעשו ביקורים ופניות ישירות לתושבים. "הליך ההסדר התקדם והושלם או כמעט הושלם במלואו כאשר תושבים פלסטינים המתגוררים בשכונה ו/או מחזיקים בזכויות בנכסים בה לא ידעו ולא יכלו לדעת על דבר קיומו. הם לא ידעו כי הם נדרשים להגיש תזכירי תביעה וממילא לא ידעו את משמעות אי הגשת תזכירים אלה, לרבות הסיכון באובדן זכויותיהם במקרקעין", נכתב בעתירה.
עוד נטען כי "מדובר במצב חריג בעליל ובפגיעה חריפה ומהותית בזכות השמורה לתושבים לדעת על הליך ההסדר ולבחור אם להגיש תביעות לזכויותיהם במקרקעין המצויים בתחומו. הפרת הוראות הפקודה בנוגע לפרסום, והעלמת דבר קיומו של הליך הסדר מעיני התושבים שעבורם לכאורה הליך זה מקודם, מעבר לאי החוקיות הפשוטה והחמורה שבדבר, מהוות דריסה רבתי של זכות הקניין".
לדברי העותרות, "העובדה שבין הצעדים הראשונים של מהלך הסדר המקרקעין נבחרה קרקע דווקא באזור אסטרטגי למאמצי ההשתלטות היהודית על שיח' ג'ראח, וכי רישומה קודם במהירות חריגה בהשוואה ליתר הגושים המצויים כעת בתהליך הסדר, ותוך העלמת המידע מהתושבים הפלסטינים - מלמדת על פניו האמיתיים של הליך ההסדר".
העיכוב בהליכי הרישום בא לידי ביטוי גם בתקציב. בעוד בתכנון הוקצו 20 מיליון שקלים לשלוש שנים עבור רישום מקרקעין, בפועל הועברו עד כה שני מיליון שקלים בלבד.
מהרשות לרישום והסדר מקרקעין וממשרד המשפטים נמסר כי "ככלל, הליכי הסדר מקרקעין הם הליכים ממושכים, שכרוכים בהמצאת מסמכים מרובים ובבחינתם, באיתור רישומים היסטוריים ובהכנת מפות הדורשות מדידה מדויקת, לעיתים בקנה מידה רחב. הליכי הסדר בכ-5,000 גושים במזרח ירושלים, שהלכה למעשה לא הוסדרו מאז חילופי השלטון בעיר, לאחר מלחמת ששת הימים, הם תהליך מורכב. המדובר בגושים סבוכים ומורכבים, שחלק ניכר מהם מצויים בסביבה עירונית בנויה וצפופה.
לא מן המיותר יהיה לציין בהקשר זה, שבמהלך השנים התחלפו הבעלויות בנכסים בשכונות מזרח ירושלים, והליכי ההסדר בגושים אלה כרוכים לפיכך בבחינה מקיפה של מסמכים היסטוריים רבים, שמאפשרים להתחקות אחר שרשרת הבעלויות בנכסים אלו. רובן המכריע של העסקאות במזרח ירושלים לא באו לידי רישום".