ירושלים מחולקת לשלוש ערים. היא חייבת חזון מאחד שיציל אותה

הבירה המסוכסכת, שהפערים בין ציבוריה בולטים והיא מדשדשת למטה מבחינת המצב הסוציו-אקונומי, חייבת מנהיגות שתנער אותה ותרים אותה - מהשקעה בתשתיות ועד יד קשה נגד פורעי חוק. הגיע הזמן שירושלים תתמודד עם אתגרי העומק שלה כדי להפוך לעיר אחת

עופר ברקוביץ'
גל מעצרים במאה שערים בעקבות הפרת הנחיות קורונה, 14 בינואר 2021 (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל/פלאש 90)

שנה לא פשוטה עברה על ירושלים מאז יום חגה האחרון. העיר נצבעה באדום בוהק לאורך כל מגפת הקורונה, ואגב כשל מערכתי באכיפת ההנחיות ומציאת מענה למצב בשטח איבדה קרוב לאלף מבניה ובנותיה לנגיף שפגע גם בלמעלה ממאה אלף אחרים שנדבקו בו. בחודש האחרון נמלאו הרחובות אלימות לאומנית שהשתוללה מול רפיסות הרשויות וההנהגה. ולבסוף, בשבוע האחרון קברה העיר 12 מבניה באסון המחריד והמחדל הנוראי במירון.

החברה הירושלמית חזקה וערכית, והיא פגשה את האתגרים הקשים בשנה האחרונה בהתגייסות מפעימה של החברה האזרחית ובתוכה מתנדבי התעוררות בירושלים הנפלאים שהתגייסו להושיט יד למי שנמצא בצרה ולהחזיק את העיר מלהקרע בסכסוכיה וצרותיה, אך חוט השני העובר בין כל אלו הוא חוסר אחריות והיעדר מנהיגות מהשטח ועד לרמות הגבוהות ביותר. לצערנו בירושלים אנו מוצאים את המאפיינים האלו לא רק במקרי החירום הפוקדים אותנו, אלא גם ביחס לאתגרי העומק הגדולים שלה. כפי שהראתה לנו השנה האחרונה בצורה כואבת, העיר זקוקה לחזון שיגשר על הפערים בין חלקיה השונים, שיחבר אותה יחדיו ויוביל לשיתוף פעולה ולא להתנגחות בין מגזריה השונים.

יתרה על כך, העיר שמדשדשת באשכול סוציו-אקונומי 3 צריכה חזון ליצירתם של אלפי מקומות עבודה איכותיים על מנת להשאיר בה את האוכלוסיה הצעירה והיצרנית שלה. גירעון יחידות הדיור העצום של העיר מחייב תנופת בנייה יצירתית ללא התרחבות לשטחים פתוחים שתפגע בה אקולוגית וחברתית. ובכל פינה בעיר ישנה תשתית פיזית או חברתית הזקוקה דחופות לשדרוג, אך לא בשיטת הטלאים אלא מתוך מחשבה מרחיקת ראות.

מהרגע שהקמנו את תנועת התעוררות לפני כ-13 שנה ועד היום האחריות לאחד את ירושלים עומדת לנגד עינינו. אנחנו הצלחנו להוכיח שזה אפשרי, ולא דרך ויתור, בדיוק ההפך. דרך שיח משותף על המחלוקות הקשות ביותר, דרך מפגש אמיתי ושיתוף פעולה בין אנשים שונים. היום התנועה כוללת בתוכה חילונים,דתיים וחרדים על כל פני הקשת הפוליטית והחברתית. בשנת הקורונה פעילי התנועה התנדבו בלי הפסקה בירושלים, הפעילו קייטנות לילדי הרופאים, עמדו יחד עם ניצולי שואה ביום הזיכרון ודאגו לנזקקים בכל רחבי העיר, במזרח ובמערב, אצל החרדים והחילוניים. הפעילים פעלו יחד, שונים אחד מהשני, מודעים לכך שיש לפעול למען כולם, והביאו בשורה אמיתית לירושלים בשנה כל כך מורכבת. בדיוק בימים אלו נכנס אבישי כהן למועצת העיר. עשינו היסטוריה. חבר מועצה חרדי ממלכתי מטעמנו, לראשונה בירושלים, חרדי בסיעה מגוונת. זוהי תוצאה של הבחירה שלנו להסכים לחיות ולפעול יחד. לא מתוך וויתור, לא מתוך בחירה בדרך הקלה, אלא מתוך ראייה הרואה את המורכבות והפער ובוחרת לפגוש בהם במקום להפנות עורף.

עוד בוואלה!

מהומות פרצו בהר הבית: פלסטינים מיידים אבנים, שוטרים פרצו למתחם

לכתבה המלאה
לממש את ריבונותה של ישראל במזרח העיר דרך השקעה תשתיתי וחיזוק חברתי וכלכלי. בניית בית ספר בבית חנינא שבמזרח ירושלים, אוגוסט 2020 (צילום: רוני כנפו)

אחרי שנה של כעסים ופחדים, של שנאה והתסתגרות, יש חשיבות ראשונה במעלה בהושטת יד לציבור החרדי שלא פעם סובל מהנהגה הפוגעת ביכולתו להשתלב ולהתפתח, בתדמיתו ובבריאותו. אחרי ההתלקחות האחרונה בתפר בין מזרח העיר ומערבה, המזכירה לנו עד כמה שברירי השקט כאן, עלינו להמשיך ולדחוף כפי שעשינו עד כה ליישום החלטת הממשלה 1775 ולממש את ריבונותה של ישראל במזרח העיר דרך השקעה תשתיתי וחיזוק חברתי וכלכלי, ולבניית חיים משותפים ליהודים וערבים בכל תחומי החיים. בצד יד קשה כלפי אלימות והפרות חוק, כנגד הסתה ופגיעה בממלכתיות, חובה להוביל עיר מחוברת ומגוונת שמתברכת במנהיגות אחראית ומרחיקת ראות מכל חלקיה של העיר.

צריך מנהיגות שרואה את העיר עשורים קדימה

ביום ירושלים הזה אני חש שהמשימה הזאת חשובה מתמיד. החשיבות לאחד את הערים הללו לירושלים אחת משגשגת. אנחנו מאמינים במורכבות וביופי של ירושלים. אנחנו גם יודעים שירושלים מנבאת את עתידה הדמוגרפי של ישראל. מחשבה שרואה את העיר עשורים קדימה צריכה להציב יעדים של מהפכה במצבה הסוציואקונומי של העיר, של יצירת מנועים כלכליים רבי עוצמה, של בנייה חכמה ושל הפיכת ירושלים ללב מטרופולין המרושת במסילות קלות וכבדות לכל כנפותיו. מנהיגות שרואה את העיר לנגד עיניה צריכה לחלום על מציאות חברתית מתוקנת, על של צדק וסולידריות, על הפלת חומות בין מגזרים ושיתוף פעולה על פני כל המגוון החברתי המרהיב שלה. קוסמטיקה לא תועיל, מדרכות ופרחים חשובים כשלעצמם, אך אין בהתייחסות לפני השטח של העיר מספיק כדי להתמודד עם אתגרי העומק האמיתיים שלה. דרוש חזון ודרושה מנהיגות שתוביל לעתיד בר קיימא לירושלים ולמדינת ישראל.

אני מאמין שזה אפשרי, ועושה הכל על מנת שזה יהיה אפשרי. אני מלא גאווה בעיר שלי ובפעילים של תנועת התעוררות שלא מפסיקים להדהים אותי באהבתם לעיר והמחויבות שלהם לעתיד טוב בשבילה. אני מתפלל שהשנה ובאלו שאחריה נהפוך חזרה לעיר אחת, שנצליח למצוא את הדומה, לפתוח את הלב לאחר מאתנו וליצור מציאות מתוקנת בבירת ישראל. יום ירושלים שמח עיר אהובה שלי, אני מאמין בך, אוהב אותך ומעלה אותך תמיד על ראש שמחתי.

עופר ברקוביץ' הוא יו"ר סיעת התעוררות ויו"ר האופוזיציה בעיריית ירושלים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully