אסון הר מירון

"התרסקו בבכי על הרצפה": שוטרים שפינו הרוגים במירון נעזרים בסיוע נפשי

5,000 השוטרים שהגיעו לאבטח את מתחם קבר הרשב"י לא ציפו שהחגיגה תהפוך לאבל כבד. עם ההכרזה על אירוע רב נפגעים, הוקפץ מערך בריאות הנפש של המשטרה ללוות ולסייע לכוחות. חלק מהשוטרים שעסקו בחילוצים, בהם הורים לילדים, סובלים ממצוקה נפשית, לצד אשמה "שלא הצילו עוד"

בווידאו: חוקרי מח"ש בזירה בהר מירון (צילום: שלומי גבאי)

שוטרים ולוחמי מג"ב מתורגלים להיות בסביבה משתנה ומתוחה, אך לאסון הנורא שהתרחש בהר מירון, איש לא יכול היה להכין את אלו שהיו במקום. לנגד עיניהם, בשלהי הילולת ל"ג בעומר - ילדים, נערים ומבוגרים נמחצו למוות בתוך המון של אנשים.

5,000 השוטרים ולוחמי מג"ב שהגיעו לאבטח את מתחם קבר הרשב"י ציפו לערב עמוס בקהל שיגיע מכל רחבי הארץ, אך אף אחד מהם לא ציפה שהחגיגה תהפוך לאבל כבד. כ-200 מהם נחשפו ישירות לאסון הנורא, בחילוץ הפצועים ובסיוע בחילוץ גופות שנמחצו, ובהם כמה עשרות שנושאים איתם צלקת מאותו הלילה.

לוואלה! נודע כי מיד עם הפרסומים הראשונים על האסון והיקפו, התגייס מערך בריאות הנפש של המשטרה לטיפול ותמיכה בשוטרים שנחשפו למראות הקשים. עם ההכרזה על אירוע רב נפגעים, המערך, המונה 28 קצינים ונגדים המתמחים בבריאות הנפש, הוקפץ להר כדי לפגוש וללוות את הכוחות בשטח.

עוד בוואלה!

מנהל המכון הפתולוגי על זיהוי המתים: "הספקנו תהליך של 3 ימים ב-6 שעות"

לכתבה המלאה
ההרוגים במירון, 30 באפריל (צילום: רויטרס, ישי ירושלמי \ בחדרי חדרים)

ההנחיה הראשונה למפקדים הייתה לא לשחרר אף שוטר לביתו לפני שאנשי בריאות הנפש ישוחחו איתו, במה שמכונה במשטרה "שיחת סגירה" - שיחה שנועדה לבדוק את מצבו של השוטר, שנחשף למראות הקשים ומאפשרת לו לשתף בצורה דיסקרטית את תחושותיו. "שוטר שעד למראות מהסוג שראינו במירון, אסור לשחרר אותו הביתה מיד לפני שמדברים איתו. לוקחים אותם ומדברים איתם על האירוע".

בסדר העדיפות הראשון היו אנשי הזיהוי הפלילי והשוטרים שהיו במעגל הראשון בזירת האירוע הטראגי, וטיפלו בגופות ובחילוץ הפצועים. אחריהם, הייתה אוכלוסיית החוקרים שהגיעו לאבו כביר, קלטו את המשפחות ועסקו במלאכת זיהוי הגופות במכון לרפואה משפטית. גורמים במשטרה מספרים כי "יש לנו שוטרים שכל אחד מהם הציל 20 איש ועדיין מרגישים אשמה גדולה שלא הצליחו להציל עוד".

במערך בריאות הנפש במשטרה מיפו את הסיבות המרכזיות למצוקה שגילו השוטרים ולוחמי מג"ב שנחשפו לאסון. הלוחמים סיפרו על כמות ילדים גבוהה שנפצעו ואיבדו את חייהם באירוע, דבר שגרם לשוטרים רבים מצוקה נפשית. "אחרי הכול הם אבות ואמהות, ורואים לנגד עיניהם גופות של ילדים בגיל של הילדים שלהם, וילדים שנפצעו קשה וחולצו", אמר גורם במשטרה.

במשטרה לא זוכרים אסון עם כמות נפגעים ופצועים כל כך גדולה. גורמים במשטרה אף מציינים כי מאז האינתיפאדה השנייה המערך לא חווה אירוע טראומתי שחייב טיפול בעשרות רבות של שוטרים.

שוטרים עם משפחות מחוץ למכון לרפואה משפטית באבו כביר, 30 באפריל (צילום: ראובן קסטרו)

"שיח מהיר מאפשר שיקום טוב יותר. עולם הפוסט-טראומה נוגע בפעולות המניעה. אחרי אירוע כזה, משקיעים במשטרה מאמצים במניעת פוסט-טראומה וסימפטומים של קושי בשינה, תמונות מזירת האסון שחוזרות להם לנגד העיניים, איבוד תאבון וסימפטומים של הקאות, בכי מתפרץ ורעידות בגוף", תיאר הגורם.

אותו גורם עוד הוסיף כי "במהלך החילוץ, השוטרים עבדו על אוטומט. אחרי שסיימו לחלץ ולפנות את הגופות ראית שוטרים יושבים על הרצפה ומתרסקים בבכי". נכון לימים אלו, רוב השוטרים שהשתתפו בחילוץ חזרו לעבודתם, לעומתם ישנם כמה שוטרים שטרם חזרו לעבודה, וביקשו עוד מספר ימי התאוששות בבית. במשטרה מלווים אותם גם בימים אלה באמצעות אנשי בריאות הנפש.

מיד לאחר האסון, מערך בריאות הנפש של המשטרה הוציא דף הנחיות "לשיחת עיבוד לאחר אירוע מורכב", לכלל המפקדים של השוטרים שפעלו בשטח. במסמך נכתב באיזה אופן יש לנהל את השיחה עם השוטר שעבר טראומה: "קיימת חשיבות רבה לכנס את השוטרים ולשוחח איתם על מה שחוו. מטרת השיחה הינה לתת מקום לעיבוד החוויה של השוטר, לחזק את הכוחות ויכולות ההתמודדות של הפרט והיחידה, ובכך להפחית התפתחות תחלואה נפשית ופוסט-טראומה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully