במכון לרפואה משפטית סיימו אמש לקראת חצות את מלאכת זיהוי 45 ההרוגים באסון שהתרחש בהר מירון בליל שישי. כעת ראש המכון, ד"ר חן קוגל, מתפנה להדוף את ההאשמות על העיכוב בתהליך, ומסביר איפה בכל זאת היו טעויות.
"התחושות לא קלות. למרות שאנחנו רגילים לראות מראות קשים, זה היה לא רגיל - במיוחד כי אלו אנשים שבאו לשמוח", קוגל מספר לוואלה! לאחר סוף שבוע של עבודה מורכבת במיוחד. "הצלחנו לזהות 45 גופות במהירות שיא, במדינות אחרות זה היה לוקח שלושה ימים, ולא כמה שעות כמו שאנחנו עשינו".
בנוגע לתלונותיהן של המשפחות על משך זמן הזיהוי, הוא מסביר כי הן נובעות מחוסר הבנת התהליך ומה הוא דורש: "לכל גופה נעשית בדיקות CT, טביעות אצבע ובדיקת DNA. לאחר מכן עושים תשאול ובדיקות לקרובי המשפחה ואז מצלבים את המידע. אפשר לבצע את התהליך גם בזיהוי אישי, אבל אנחנו מעדיפים שלא". קוגל עוד מציין כי היו למכון שש וחצי שעות לעבוד עד כניסת השבת, במהלכן זוהו 32 מן המתים.
עוד בוואלה!
"הקושי שלנו היה שלא יכולנו לספק את המהירות שהמשפחות רצו כי זה לא עומד בסטנדרט הקפדני שלנו. בתהליך כזה אסור שיהיו טעויות ולכן צריך לבדוק הכל ולדעת בוודאות מי נקבר", ראש המכון מדגיש. "בניגוד לפיגועים, הגופות הגיעו שלמות, אך בעקבות המחיצה תחת ההמון, הגופות השתנו אחרי המוות. ארבעה אנשים לפחות הצביעו על אדם ברישום המקדים שבאו לזהות אותו, אך שכשראו את הגופה זה לא היה הוא. השינוי של הגופות היה קשה".
"אנחנו נעשה תחקיר איפה היו הטעויות, כי הגיעו אלינו אמבולנסים בלי רישום, שזה חריג אבל כנראה קרה בגלל העומס". לטענתו של קוגל, ייתכן שהטעויות נבעו ברישום המשטרה. "ישנן הרבה תחנות ששם היו יכולות לקרות טעויות, שבלעדיהן העומס עלינו היה פחות קשה. אם היו מביאים את הגופות יותר מוקדם היה לנו עוד אפשרויות ומרווח זמנים".
קוגל מוסיף כי היה צורך לתיווך טוב יותר בין העבודה במכון לקהל המשפחות, "שידעו שלא סתם מעכבים אותם, אלא התהליך חשוב". הוא מפרט על קושי נוסף שהתלווה לזיהוי תושבי מדינות זרות, "שאין לנו מידע עליהם. לגופה אחת נאלצנו לעשות התאמות עם ממצאים של ניתוח שהוא עשה בארץ המוצא שלו. גם אליהם הגיעו קרובים, אך אנחנו לא יכולים לסמוך רק על זיהוי קרובים".