45 בני אדם נספו במהלך האסון בהר מירון, ומלאכת זיהוי הגופות עוד נמשכת. המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) פתחה בבדיקת האסון, והוחלט כי ייבחנו חשדות לפלילים מצד השוטרים. מפקד מחוז צפון במשטרה, ניצב שמעון לביא, קיבל את האחריות למחדל והשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה הורה על בחינה מקיפה של האירוע.
אולם עוד לפני ההילולה שהסתיימה בטרגדיה, מבקרי מדינה, חברי כנסת, רשויות מקומיות ומשתתפים הזהירו מפני הצפיפות והתנאים במתחם רבי שמעון בר יוחאי - שעלול לעלות בחיי רבים. האם היה ניתן למנוע את האסון מראש?
אל תפספס
כבר בשנת 2008, מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס הזהיר כי המתחם אינו ערוך לאירועים בסדר גודל של הילולת הרשב"י. "ליקויים במערך כיבוי האש ודרכי המילוט ששירותי הכבאות מתריעים עליהם מזה שנים, והמהווים סכנה לציבור, לא תוקנו על ידי ההקדשות המנהלים את המבנה. למרות זאת נתנו שירותי הכבאות בכל שנה אישור זמני לקיים את האירוע בל"ג בעומר", כתב בדוח מבקר המדינה.
"בל"ג בעומר תשס"ח לא היה בדרכי הגישה למתחם רשב"י כדי לספק את צורכי כוחות ההצלה והביטחון במקרה של אירוע רב נפגעים. כמו כן, היה כשל במערך התחבורה למתחם", ציין. "בטיפול במתחם קיים כשל מערכתי. גורמים רבים מעורבים בניהולו במשך השנה כולה ובאירועים מיוחדים והמוניים, ששיאם בהילולת ל"ג בעומר, בה משתתפים מאות אלפי מבקרים. המחלוקות בין גורמים אלה נמשכות שנים ויוצרות מצב של שיתוק".
באותו דוח הוסיף לינדנשטראוס כי "לדעת משרד מבקר המדינה דרך פעולתה של הממשלה על זרועותיה בנוגע למתחם קבר רשב"י אינה יכולה להישאר בעינה. לא זו בלבד שהיא גורמת לפגיעה באתר, שחשיבותו הלאומית והדתית ליהודים רבה מאוד, היא גם מסכנת את מאות אלפי המבקרים בו ופוגעת באופן חמור בסביבה".
בדוח נוסף שפורסם ב-2011, כתב מבקר המדינה כי "המתחם של קבר רבי שמעון בר יוחאי אינו ערוך כנדרש לקליטת עשרות ומאות אלפי האנשים הפוקדים אותו באירועים המוניים", וכן כי "אין מקום לאפשר את המשך המצב הקיים - ובכלל זה מבנה מוזנח וגורמים העושים בו כבתוך שלהם - ולהפקיר אתר בעל חשיבות רבה הן מן הבחינה הלאומית הן מן הבחינה הדתית".
בשנת 2014 פורסמה במסמך של משרד התרבות והספורט התייחסות מבקר המדינה לנושא בטיחות בהילולת הרשב"י במירון. "המתחם בו נערכת ההתכנסות של עשרות ומאות אלפי האנשים הפוקדים אותו באירועים המוניים - דהיינו חייבים להתאים את מתחם האירוע למספר הצפוי של הקהל שצפוי להגיע לאירוע", נכתב.
"המבקר מציין שהוקמו בשטח ההיערכות של האירוע ובדרכים המובילות אליו מבנים יבילים יום לפני האירוע וביום האירוע מבלי שהיה לכך אישור המועצה האזורית. כמו כן נפתחו עסקים במבנים אלה מבלי שקיבלו רישיון עסק, חלקם אף יכול היה להפריע לדרכי הגישה והמילוט וכניסה ויציאה של כוחות ההצלה אם היו נזקקים להם", הזהירו כבר ב-2014.
בדיון שנערך ב-2017 בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, תחת הכותרת "היערכות הגורמים האחראים להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון", טען היו"ר, ח"כ דודי אמסלם, כי אם לאירוע ההמוני היה רישיון לקיומו, היה ניתן לפקח על קיומו. "לא צריך לחכות שיקרה משהו", הזהיר אמסלם. "צריך להיות רישיון לאירוע הזה. צריכה להיות כתובת, בעל הבית, שהוא אמור להציג למשטרת ישראל את הרישיון. ולא, אין אירוע. כשהיה בזמנו פסטיבל ערד והיה שם את מה שהיה, הוקמה ועדת חקירה, אני לא יודע אם ממלכתית או לא, אבל בדקה את המשטרה. וכתוצאה מזה גם שונו הנהלים. לא צריך לחכות שיקרה משהו".
אמסלם הביע חשש מאירוע עם נפגעים והביע תקווה כי "איכשהו מי ששומע אותי גם ייקח את הדברים שלי קצת יותר ברצינות, ויבין שאם חס ושלום יקרה משהו, אז אני מניח שהפרוטוקול של הדיון הזה יעמוד על השולחן בקול רם".
האסון הדומה ביותר לאסון מהלילה הוא אסון ערד. בעקבותיו התפטר מפקד מחוז דרום של המשטרה. מפקד מרחב נגב ומפקד האירוע נשפטו למאסר בפועל אותם ריצו בעבודות שירות.
הפעם, שלושה ימים לפני ההילולה, במחוז צפון הגדירו את האירוע "מאתגר", וציינו כי "זה המבצע הכי גדול במדינה בתקופת הקורונה. שלום הציבור בראש סדרי העדיפויות שלנו". לאחר האסון הבהיר מפקד המחוז: "אני נושא באחריות הכוללת, לטוב ולרע, ומוכן לכל בדיקה".